תקציר: שיקולים כלכליים ממלאים לעתים קרובות תפקיד מרכזי בכניעה בינלאומית. על כן, מוזר שממש בתחילת המלחמה, ברגע שהחלה להישמע הדרישה הבינלאומית חסרת התקדים לאפשר 'אספקה הומניטארית' לעזה, לא הציבה ישראל דרישה נגדית לכניעת חמאס אם הוא חפץ בסיוע לאוכלוסייתו. עד כה המילה 'כניעה' כמעט ולא לא הופיעה כלל בשיח המלחמה שלנו, עד שדווקא מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שקבע: "אם חמאס מעוניין בהפסקה, הוא יכול להיכנע"!

עודכן ב- 10 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים בנושא כניעה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: הגרמנים נכנעים, בסרטים ובמציאות…

*  *  *

שיקולים כלכליים ממלאים לעתים קרובות תפקיד מרכזי בכניעה בינלאומית. על כן, מוזר שממש בתחילת המלחמה, ברגע שהחלה להישמע הדרישה הבינלאומית חסרת התקדים לאפשר 'אספקה הומניטארית' לעזה, לא הציבה ישראל דרישה נגדית לכניעת חמאס אם הוא חפץ בסיוע לאוכלוסייתו.

לא צריך להתפלא על כך. בשיח הפרוגרסיבי שפשה בצה"ל מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת, הוצאו מילים כמו 'ניצחון' ו'כניעה' משיח המלחמה שלנו, עד שדווקא מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שקבע (לפני שהבחירות החלו להקהות את הגיבוי האמריקני לישראל):

"אם חמאס מעוניין בהפסקה, הוא יכול להיכנע"

כניעה מהי? המשגה

כניעה (surrender) היא הודאה בכישלון. תוצאה של הכרעה במאבק העוצמה במערכת מורכבת (power struggle). היא מוגדרת במילון מונחי צה"ל כ"קבלת מרותו של האויב המאיים להשתמש בכוח או המכתיב בכוח נשקו לפרטים, ליחידה לכוח או למדינה, הנתונים במצב מלחמה, שיקבלו עליהם את רצונו ושייוותרו על דרישה, על שליטה, או על בעלות. לכניעה כמה טעמים: אבדן היכולת או שבירת הרצון להילחם; הגעה למסקנה שהמשך הלחימה כרוך באבדנים כאלה, שעשיית רצון האויב עדיפה מהם" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 260).

לפי ויקיפדיה, כניעה היא מצב בו חיילים, אומות, או כל קבוצת לוחמים אחרת מפסיקה להילחם ולרוב חבריה הופכים לשבויים, בין אם כיחידים ובין אם כקבוצה לאחר הוראת מפַקדהּ. דגל לבן משמש לעיתים קרובות לסימון כניעה, כמו גם הרמת ידיים ריקות ופתוחות מעל הראש. כניעה יכולה להיות מותנית, כשהקבוצה הנכנעת מציבה תנאים לקבלת סמכות המכניעים, הנוגעת לזכויות הנכנעים. אמנת ז'נבה השלישית קובעת ששבויי מלחמה זכאים ליחס אנושי וחף מניצול והתעללויות. בעת המודרנית ובעקבות אמנות האג, כחלק מהכניעה נחתמים בין צבאות הסכמי כניעה. ייתכן שהסכם כניעה יהיה מקומי בעוד לחימה נמשכת במקומות אחרים. לחימה יכולה להיפסק באופן זמני או ממושך גם בשל חתימה על הסכם שביתת נשק (ויקיפדיה: כניעה).

היחס לכניעה משתנה בין תרבויות שונות ובצבאות מסוימים כניעה היא חרפה גדולה יותר ממוות

ראינו את זה למשל בתרבות היפנית, במלחמת העולם השנייה. אבל, זה לא המצב באזורנו:

• לנו הישראלים קדושת החיים חשובה מכבוד.
• באשר למוסלמים, היחס לסוגיית הכניעה מגולם במושג "אל מוקאמה" (مقاومة): כיוון שהמלחמה היא מצב החיים הקבוע והשלום הוא סוג של הפוגה, הרי יש מצבים שבהם כוחו של האויב על העליונה ואז "אללה הוא עם בעלי ה'סאבר' - היכולת לסבול לאורך זמן". 'סאבר' בערבית הוא שילוב של סבלנות בהיבט הזמן, והנכונות לסבול בהיבט התחושה. מותר לחמוק ולברוח ומותר להיכנע, מותר גם לשקר ולחתום על הסכמים, והכל בציפייה לרגע שבו תיקרה ההזדמנות למהפך, שבו יתן אללה את הכופרים בידם של מאמיניו.

מצב קיצוני של כניעה היא כניעה ללא תנאי

כניעה ללא תנאי (unconditional surrender) היא כניעה בה הצד המנצח לא מבטיח דבר לנכנע, מלבד המוטל עליו לפי המשפט הבינלאומי. בניגוד ל'כניעה' הרגילה שבה הצד המובס מחליט להיכנע, ההחלטה לדרוש 'כניעה ללא תנאי' מוגדרת ע"י הצד המנצח, שלעיתים אף מכניס אותה למטרות המלחמה שלו (כך היה למשל, במלחמת העולם השנייה).

הכרזה כי רק כניעה ללא תנאי תתקבל, יכול להפעיל לחץ פסיכולוגי על הצד החלש, אבל יכולה גם להאריך את הלחימה. כניעה ללא תנאי מוגדרת מראש, או נשללת מראש, כיעד, על ידי מנהיגים ומצביאים לקראת מלחמה או במהלכה. לרוב, לוחם צד כלשהו יסכים לכניעה ללא תנאים רק אם לא נותרה לו שום יכולת להמשיך להילחם. הוא מציע זאת מתוך ציפייה שהכניעה תפסיק את פעולות המנצח כנגדו, תאפשר לו שמירה על זכויות בסיסיות. אפשרות זאת, תהיה אלטרנטיבה עדיפה מאשר לחימה עיקשת עד מוות.

לדוגמה: גרמניה נכנעת פעמיים ללא קרב

אחת הכניעות ללא תנאי הבולטות בהיסטוריה הייתה כניעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

כתב הכניעה הצבאית הראשון נחתם ב־7 במאי בשעה 02:41 לפנות בוקר. הכוחות הגרמנים הסכימו לכניעה ללא תנאי הן למפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית, והן לפיקוד הסובייטי העליון, החל מה-8 במאי בשעה 23:01 (לפי זמן מרכז אירופה). מטעם הגרמנים חתם יודל, מטעם המפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה חתם סמית, ובנוסף חתמו: גנרל איוון סוסלופרוב (נציג ברית המועצות) וגנרל פרנסואה סבז (נציג צרפת). אחרי החתימה הכריז יודל הכרזה, שמהווה גם היא סוג של הגדרה, מהי כיעה ללא תנאי: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד" (ויקיפדיה: כניעת גרמניה הנאצית).

כתב הכניעה הצבאית השני נחתם ב־ 8 במאי, מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, בקרלסהורסט שבברלין, הכבושה על ידי הצבא האדום. לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יפסיקו את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו (ויקיפדיה: כניעת גרמניה הנאצית).

מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם הפעם על ידי וילהלם קייטל, אדמירל פון פריידבורג (כנציג קריגסמרינה) וגנרל הנס-יורגן שטומפף כנציג לופטוואפה. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי ארתור טדר, הגנרל האמריקאי קרל ספאץ והגנרל הצרפתי ז'אן דה לאטר דה טסיני. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו מרשל גיאורגי ז'וקוב וגנרל וסילי סוקולובסקי (ויקיפדיה: כניעת גרמניה הנאצית).

לא תמיד יעד של כניעה ללא תנאי מתבצע בפועל

ושוב, הדוגמה הקלאסית לכך היא כניעת יפן במלחמת העולם השנייה: למרות הכרזה מוצהרת שבעלות הברית תקבלנה כניעה ללא תנאי, הן הסכימו לשאיר את הקיסר, מתוך ההבנה שללא החלטה זו, ילחמו היפנים עד הסוף. בדיעבד, החלטה זו התגלתה כהחלטה נבונה, שאפשרה מעבר מסודר של יפן מדיקטטורה לדמוקרטיה.

גם אנחנו נכנענו כניעה ללא תנאי

בישראל, מפורסמת כניעתם של חיילי מוצב המזח ללא תנאי באישור פיקוד הדרום, במהלך מלחמת יום הכיפורים:

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבה על מאבק העוצמה במערכת מורכבת.
• הרחבה על רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• ויקיפדיה: כניעה.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.