יוסף זהר: בשוך הקרבות יהיה צורך בתיקון גם במערכת המשפט הפלילי

תקציר: אין (כמעט) הכרעות דין וזיכויים בישראל! נתוני הלמ"ס מכסים על מלוא שיעור ההרשעות ואינם חושפים את היקף עסקאות הטיעון. השופטים מתערבים על מנת "לייתר את שמיעת הראיות" ודוחקים בנאשמים להודות ולערוך עסקאות טיעון עם התביעה. כתוצאה מכך מקרים של חקירות משטרה בלתי חוקיות ושל שוחד פרקליטים כמעט שאינם מתגלים וקל יותר לעבריינים לאיים ולסחוט שופטים להתערב לטובתם.

[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל. מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

* * *

אין (כמעט) הכרעות דין וזיכויים בישראל! נתוני הלמ"ס מכסים על מלוא שיעור ההרשעות ואינם חושפים את היקף עסקאות הטיעון. השופטים מתערבים על מנת "לייתר את שמיעת הראיות" ודוחקים בנאשמים להודות ולערוך עסקאות טיעון עם התביעה. כתוצאה מכך מקרים של חקירות משטרה בלתי חוקיות ושל שוחד פרקליטים כמעט שאינם מתגלים וקל יותר לעבריינים לאיים ולסחוט שופטים להתערב לטובתם.

[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נתונים על מערכת המשפט הפלילי לפיהם כ- 90% מן העומדים לדין ב 2021 הורשעו. אלא שמאז שהלמ"ס שינה את אופן הדיווח נתונים אלו אינם כוללים הרשעות בסעיף "אי הרשעה", אותם מקרים בהם השופטים הרשיעו את הנאשמים ללא קלון. לפיכך שיעור ההרשעות האמיתי הוא כ 99%! וזיכוי מכל העבירות כמעט ולא קיים.

נתוני ההרשעות כוללים הרשעות חלקיות והרשעות בעסקאות טיעון, אך הלמ"ס והנהלת בתי המשפט אינם מפרסמים את שיעור ההרשעות על סמך עסקאות. מדגמי עבר מלמדים שאין כמעט הכרעות דין (החלטה על הרשעה או זיכוי לאחר שמיעת כל הראיות). כ 30% מכתבי האישום נמחקים לאחר הגשתם (אולי משום שלא היו ראויים להגשה מלכתחילה) ופחות מ 5% מכתבי האישום מסתיימים לאחר דיוני הוכחות. להנהלת בתי המשפט יש את הנתונים על ההיקף הזעום של הכרעות הדין אך היא לא מפרסמת אותם. המשמעות איומה. אין (כמעט) משפט בישראל!

תפקיד השופט מוגדר בחוק סדר הדין הפלילי בסעיף 143א, "ייתור הצורך בשמיעת ראיות, על מנת לסיים את הדיון במסגרת ההליך המקדמי" והשופטים עושים כל שביכולתם כדי שלא יהיה משפט. תצפיות שנערכו במסגרת פרויקט מחקר ישוב סכסוכים שיפוטי (JCR) בעזרת סטודנטים מבר-אילן על בתי המשפט השלום בת"א, המחישו כי השופטים "מייתרים את המשפט" באמצעות מתכונות מעורבות שונות מדחיפה להדברות ועד לחצים גלויים ואיומים. הנה שתי דוגמאות של תצפיות הממחישות את האופן בו שופטים לוחצים על נאשמים להודות ולערוך עסקה עם התביעה גם כאשר הם כופרים באשמתם:

שופטים לוחצים על נאשמים להודות ולערוך עסקה עם התביעה גם כאשר הם כופרים באשמתם
שופטים לוחצים על נאשמים להודות ולערוך עסקה עם התביעה גם כאשר הם כופרים באשמתם

עסקאות הטיעון משלות אותנו להאמין שקיצור ההליכים חוסך במשאבים, אלא שחרף היעלמות המשפטים והשתלטות עסקאות הטיעון, מספר העומדים לדין נמצא במגמת ירידה מתמדת. בשנת 2005 הועמדו לדין 45 אלף איש, בשנת 2010 הועמדו 38.5 אלף, בשנת 2010 34.6 אלף, ובשנת 2021 הועמדו לדין 22.6 אלף. אחת הסיבות לכך היא המתכונת הרווחת בהם השופטים משתמשים כאשר הצדדים אינם מגיעים להסכמה - דחיית דיונים. כתוצאה מכך משפט פלילי בביהמ"ש השלום שנערך בעבר 2-3 דיונים נמשך כעת בממוצע כ 6 דיונים ונפרס על פני כ 18 חודשים.

גם במערכות משפט זרות ישנם הליכים דומים, אלא שבמעמד אימות ההודאה השופט הקונטיננטלי (במדינות אירופה) ישאל את הנאשם לפחות שלוש שאלות: מה הוא עשה, למה הוא עשה וכיצד עשה? השופט האמריקאי ישאל את הנאשם האם הוא מודה כיוון שהוא עשה את המעשה המיוחס לו ולא משום סיבה אחרת? ויבקש להבין מפיו מה וכיצד הוא עשה כדי לוודא שזה תואם את כתב האישום. השופט הישראלי שואל את הנאשם שאלה אחת בלבד: האם הוא מבין במה הוא מודה?

כאשר לא מתנהל משפט טענות לפסילת ראיות כמעט שאינן מתבררות באופן פומבי אלא משמשות כקלפים למיקוח. כתוצאה מכך איננו יכולים לדעת את מלוא ההיקף של חקירות משטרה בלתי חוקיות. כאשר אין בירור של כתבי האישום, עסקאות טיעון מאפשרות לסניגורים לקדם את ענייני לקוחותיהם בפרקליטות ובקרב גורמי אכיפה נוספים, באופן פסול ובתמורה לשוחד, כפי שנחשף בפרשת פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד-בלום והסניגור עו"ד רונאל פישר. לא פחות חמור מכך הוא שכאשר השופטים יכולים לסגור תיקים ללא בירור פומבי של האשמה, קל יותר לעבריינים לאיים ולסחוט אותם להתערב לטובתם.

[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[לתקן את מערכת המשפט... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אם ניתן לקלקל ניתן גם לתקן

בהערות ששלחנו מטעם המכון לבטיחות במשפט הפלילי למשרד המשפטים, בנוגע להצעת חוק יסוד: זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי, המלצנו, בין השאר, גם על שינויים שיבטיחו שבכל מקרה של הודאה, השופט יקבל מהנאשם הסבר מפורט לסיבת הודאתו, ויוודא את קיומן של ראיות המאמתות את ההודאה.

תיקון משמעותי זה עשוי להחזיר את האמון בבתי המשפט ולהבטיח הרשעות מבוססות ראיות, שכן, פרוצדורה פלילית בטוחה יותר אשר תכבול את השופטים לערוך הליך בירור פומבי של עובדות המקרה בכל תיק ותיק, תחשוף מקרים של חקירות בלתי חוקיות, תקשה על המבקשים לשחד פרקליטים ולאיים על שופטים, ותחסוך משאבים בשל השלכותיה החיוביות האפשריות על התמקצעות השחקנים המשפטיים וסינון תיקים מוקדם.

שקיפות בבית המשפט ובנתונים שהלמ"ס מפרסמת קריטית. כפי שאמר ב 1914 לואיס ברנדיס, שופט בית המשפט העליון בארצות הברית, "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר."

[בכרזה: אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay; תמונתו של השופט לואיס ברנדייס היא נחלת הכלל]
[בכרזה: אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabayתמונתו של השופט לואיס ברנדייס היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “יוסף זהר: בשוך הקרבות יהיה צורך בתיקון גם במערכת המשפט הפלילי

  1. Pingback: עסקאות טיעון – הסדרי טיעון באתר 'ייצור ידע' עסקאות טיעון - הסדרי טיעון באתר 'ייצור ידע'- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *