אבי הראל: כברת ארץ – מרחק קצר או ארוך?

תקציר: פרשת ויחי עוסקת בתחילתה במותה וקבורתה של רחל. מההיבט הספרותי וגם הרעיוני, לא ברור מה הקשר בין תיאור מותה של רחל לפסוקים הקודמים, ואף לא ברורה כוונתו של יעקב בהשמעתם כאן. יש חוקרים האומרים כי הפסוק בדבר מותה וקבורתה של רחל משקף מסורת שטושטשה במתכוון בדבר קבורתו של יעקב ליד קבורת רחל.

[בתמונה: יעקב ורחל - יש חוקרים האומרים כי הפסוק בדבר מותה וקבורתה של רחל משקף מסורת שטושטשה במתכוון בדבר קבורתו של יעקב ליד קבורת רחל... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: יעקב ורחל - יש חוקרים האומרים כי הפסוק בדבר מותה וקבורתה של רחל משקף מסורת שטושטשה במתכוון בדבר קבורתו של יעקב ליד קבורת רחל... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על קבר רחל ומשמעותו. למאמרים האחרים לחצו כאן:

* * *

בתחילתה של פרשת ויחי, מתאר יעקב באוזניו של בנו יוסף את מותה וקבורתה של אימו רחל, בזו הלשון: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה, וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם"[1].

במקום אחר [2] דנו היכן היה מקום קבורתה של רחל, ובסיכומו של דבר קבענו כך:

[בתמונה משמאל: היכן היה מקום קבורתה של רחל? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם. ברם, היות ויש פסוקים סותרים בנידון היו חוקרים שחיפשו את המקום של קבר רחל במקום אחר. ואכן במאה התשעה עשרה, ושוב לאחר מלחמת ששת הימים נמצא מקום קבורתה, מצפון לירושלים, באתר השוכן בנחל פרת, הגבול הדרומי של שבט בנימין (תואם את הכתוב בספר שמואל א').

[בתמונה משמאל: היכן היה מקום קבורתה של רחל? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

האתר האמור שוכן ליד הכפר א-רם, שמזוהה עם הרמה, העיר של שמואל הנביא. המצבות הענקיות, שנשתמרו עד ימינו באתר, מאמתות את דברי הפסוק מספר בראשית: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם"[3] [למאמר: 'היכן קבורה רחל אמנו?', לחצו כאן] [למאמר: 'היכן מקום קבורתו של יעקב אבינו?', לחצו כאן].

[בתמונה: על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ashley Van Haeften לאתר flickr]
[בתמונה: על פי המסורת העממית, מקום קבורתה של רחל אמנו נמצא בבית לחם... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ashley Van Haeften לאתר flickr]

בדברים הבאים נתייחס למונח 'כברת ארץ', בו משתמש יעקב בתיאור מותה של רחל

[בתמונה משמאל: על המונח 'כברת ארץ'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

המונח 'כברת ארץ' נזכר בספר בראשית פעמיים – בפרשתנו, ופרשת וישלח, וגם שם הוא מוזכר בהקשר של מותה של רחל, כדלקמן: "וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה, וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ"[4] [לקובץ המאמרים על פרשת וישלח, לחצו כאן]. לפי פשט הפסוקים, נראה כי הביטוי כברת ארץ בשני הפסוקים הללו בא לציין מרחק כלשהוא.

המושג כברת ארץ מופיע פעם נוספת בסיפור אודות גיחזי הרודף אחרי נעמן:" וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ"[5]. במקור זה המושג כברת ארץ כוונתו ללא ספק ציון מרחק גיאוגרפי.

[בתמונה משמאל: על המונח 'כברת ארץ'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

משמעותו של הביטוי העסיקה כבר את חז"ל, והם דרשו בסיפור מותה של רחל את המושג כמכוון לתיאור עונת השנה שבה אירע הדבר:" אמר ר' אליעזר בן יעקב, בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי"[6], כלומר על פי דרשה זו, יש כאן סוג של משחק מילים, על כברת הארץ והמושג כברה, והכוונה בדברים אלה של ר' אליעזר בן יעקב, שמותה של רחל אירע בסוף הקיץ, בתקופה בה כבר קצרו את התבואה בשדות והאדמה יבשה ומבותרת. הליכה בתנאי שטח כאלה היא קשה, וזו הסיבה שיעקב החליט שלא לטלטל את גופתה של רחל למערת המכפלה אלא לקוברה באופן מידי במקום מותה.

[בתמונה: מותה של רחל אירע בסוף הקיץ, בתקופה בה כבר קצרו את התבואה בשדות והאדמה יבשה ומבותרת. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי aszak לאתר FIXABAY]
[בתמונה: מותה של רחל אירע בסוף הקיץ, בתקופה בה כבר קצרו את התבואה בשדות והאדמה יבשה ומבותרת. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי aszak לאתר FIXABAY]

על פי פרשנות אחרת, המושג 'כברת ארץ' מציין מרחק

על פי פרשנות אחרת, המושג כברת ארץ, הוא כמרחק מיל, ושיעור המיל בעת העתיקה היה שווה ערך לעשרה ק"מ לערך [7]. האם מרחק זה עולה בקנה אחד עם הפסוקים האמורים? בכל המקורות המקראיים בהם מופיע המושג כברת ארץ, הכוונה כאמור למרחק קצר יחסית, ולכן ההשוואה שלו למונח האכדי, אינה יכולה להיות נכונה. המונח האכדי Kibrat, פירושו ארבעת האזורים, כלומר כל העולם המיושב שהיה ידוע אז, והוא בעצם המקבילה המדויקת לביטוי המקראי ארבע כנפות הארץ: "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" [8].

יתכן כי הפרשנות של רבי סעדיה גאון (רס"ג) [9], בן המאה העשירית לספירה, הוא הפתרון לפירושו של המונח 'כברת': לפי דבריו העיצור כ במילה כברת אינו אלא אות היחס כ (כמו), ואין הוא מעיצורי השורש של המילה, בדומה לנאמר בספר במדבר: "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ"[10].

[בתמונה משמאל: מה מסמל המושג... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

פרשנות זו מקבלת חיזוק מהשפה האכדית, בו משמשת המילה Beru במשמעות של יחידת זמן, שעה כפולה, כמו גם כיחידת מרחק - הדרך אשר אדם ממוצע מספיק לעבור במשך שעתיים. אם נקבל את פרשנותו של ר' סעדיה גאון, נקבל שהביטוי כברת ארץ, הוא טווח ההליכה של אדם במשך שעתיים תמימות [לאוסף המאמרים על רבי סעדיה גאון (רס"ג), לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: דיוקנו של רבי סעדיה גאון. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה משמאל: דיוקנו של רבי סעדיה גאון. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

אחרית דבר

[בתמונה: סוף דבר... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

פרשת ויחי עוסקת בתחילתה במותה וקבורתה של רחל. מההיבט הספרותי וגם הרעיוני, לא ברור מה הקשר בין תיאור מותה של רחל לפסוקים הקודמים, ואף לא ברורה כוונתו של יעקב בהשמעתם כאן. יש חוקרים האומרים כי הפסוק בדבר מותה וקבורתה של רחל משקף מסורת שטושטשה במתכוון בדבר קבורתו של יעקב ליד קבורת רחל. ברם, דברים אלה הם בגדר השערה בלבד, היות ויעקב לפי פסוקים אחרים קבור במערת המכפלה, ואילו רחל איננה קבורה שם.

לפי מדרש חז"ל, יעקב מתנצל באוזניו של יוסף על כך שלא דאג לקבורתה של רחל, כמו שהוא דואג על קבורתו שלו בסמוך לאבותיו. הוא משמיע את דברי התנצלותו זו באותו מעמד בו הוא גם מעניק את ברכותיו ליוסף וליוצאי חלציו. בהכריזו על בני יוסף כבניו, מאמץ יעקב לכאורה את אפרים ומנשה, וכך זוכה יוסף לנחלה כפולה בארץ כנען, זכות הנשמרת בדרך כלל לבכור הבנים במשפחה. אפרים ומנשה יהיו אפוא בניו של יעקב בדומה לראובן ושמעון, וכאמור יזכו כל אחד מהם לנחלה. בדרך זו הפך יוסף למקביל למעמדו של יעקב. הד לדבר אנו מוצאים בביטוי המקראי בית יוסף, המקביל לביטוי בית ישראל.

[בתמונה: סוף דבר... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

בתיאור של יעקב אודות מותה וקבורתה של רחל, הוא משתמש בביטוי כברת ארץ. פירושו של ביטוי זה, שמלבד מספר בראשית, נמצא רק עוד פעם אחד במקרא, בסיפור בספר מלכים אודות גיחזי, הרודף אחרי נעמן. בכל שלושת המקומות בו הביטוי כברת ארץ מופיע, ברור כי פשט הדברים מתכוון למרחק קצר יחסית. האם מרחק זה הוא המיל של הזמן הקדום, שאורכו למעלה מעשרה ק"מ? קשה לדעת. לפי פרשנותו של ר' סעדיה גאון, העיצור כ' בביטוי כברת אינו אלא אות יחס שמשמעותה כמו. או אז, גם על פי השפה האכדית הקדומה, כברת ארץ כוונתה למרחק שאדם ממוצע עובר במשך זמן של שעתיים. אשר על כן, כאשר יעקב אומר לבנו יוסף שהוא קבר את רחל בכברת הדרך לבוא אפרתה, הכוונה לטווח יחסית לא גדול של זמן ומרחק בין מותה לבין קבורתה בפועל.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק מ"ח, פסוק ז'. ההדגשה שלי.

[2] אבי הראל, היכן קבורה רחל אמנו, ייצור ידע, ינואר 2017.

[3] בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ'.

[4] שם, פרק ל"ה, פסוק ט"ז. ההדגשה שלי.

[5] מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ט. ההדגשה שלי.

[6] בראשית רבה, פרק פ"ב, ז'.

[7] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 198.

[8] ישעיהו, פרק י"א, פסוק י"ב.

[9] רב סעדיה גאון, המכונה גם בקיצור רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בגיל 46 מונה לראש ישיבת סורא בבגדאד. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ועסק גם נושאים תאולוגיים ופילוסופיים.

[10] במדבר, פרק י"א, פסוק ל"א. ההדגשה שלי.

One thought on “אבי הראל: כברת ארץ – מרחק קצר או ארוך?

  1. Pingback: פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *