אבי הראל: ארץ גושן

תקציר: בפרשת ויגש מספר המקרא כי יוסף לאחר חשיפתו לאחיו, והבאתו של יעקב אביו למצרים, מושבם בחבל ארץ הנקרא ארץ גושן. במחקר הארכיאולוגי היו מספר הצעות לזיהוי המקום, ולאחר דין ודברים ממושך הוחלט, נכון לעכשיו, כי יש לחפש את ארץ גושן בקצה דרך שור, שהיא הדרך הנוחה ביותר מבחינה טופוגרפית, למעבר בין ארץ כנען לארץ מצרים.

[בתמונה: נאת המדבר פאיום - ארץ גושן... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי cynic zagor (Zorbey Tunçer). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]
[בתמונה: נאת המדבר פאיום - ארץ גושן... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי cynic zagor (Zorbey Tunçer). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת ויגש מתארת בין שאר נושאיה את מנהיגותו של יוסף כמשנה למלך מצרים. לאחר שיוסף מתוודה לאחיו, והם עולים ושבים עם יעקב אביהם למצרים, הוא מושיבם בארץ גושן.

גושן הוא האזור של הדלתא של מצרים, שבו הותר לבני יעקב כאמור לגור שם. על פי תרגום השבעים, המקום מכונה ארץ הגשם הערבי, אשר מתכוון למחוז העשרים במצרים התחתונה, הנקרא גם ערב. אותו חבל ארץ מוגדר במקרא כארץ רעמסס כדלקמן: .

"וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה"[1]. חבל ארץ זה היה פורה וטוב לרעיית בקר:" אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי"[2].

[במפה: מיקומה של ארץ גושן (מצויינת בכיתוב סגול, משמאל למטה). המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ori229. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[במפה: מיקומה של ארץ גושן (מצויינת בכיתוב סגול, משמאל למטה). המפה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ori229. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

עדות חיצונית על כך אנו מוצאים גם בפפירוס האריס[3], מימי רעמסס השלישי[4] (ראו הפסל למטה), המזכיר את הבקר של האל אמון, הרועה ליד המים באזור, והכוונה לשלוחה המזרחית של הנילוס, שהייתה זורמת במקום.

במסמך קדום במאות שנים אחדות מפפירוס האריס, מסופר על הפליט המצרי ששמו שנהאת, שעבר לצפון סיני וניצל על ידי נוודים שהיו נוהגים לשכון זמן ממושך באזור הדלתא של הנילוס. ארץ גושן המקראית, שימשה מקום מרעה לנוודים מסיני, ונוכחותם שם הייתה על פי הסכמת השלטון המרכזי במצרים, בדומה לאישור שהשיג יוסף מפרעה להושיב את אחיו במקום זה.

כאמור, ארץ רעמסס משמשת כמסורת מקבילה לזו של ארץ גושן. קביעת מקומה של ארץ זו תלוי בין השאר בזיהוי העיר רעמסס, הקרויה במקורות מצריים פר- רעמסס, כלומר – הבית של רעמסס[5]. עיר זו שנבנתה על ידי רעמסס השני, זוהתה במקורות קדומים עם פלוסיום[6], ממזרח לאגם מנזלה.

יש חוקרים הטוענים כי יש לזהות את העיר רעמסס בתחום של העיר קנטיר במחוז פאקוס, היינו בארץ גושן, מקום שנתגלו בו שרידי מבנים ופסלים שונים מתקופתו של רעמסס.

חוקרים אחרים ובראשם ברטלט[7] טוענים בצדק רב כי יש לאתר את ארץ גושן בקרבת מקום מושבו של יוסף :" וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ"[8], כלומר בצוען – בירת ההיקסוס[9] בדרך לארץ כנען:" וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"[10], במרחק ניכר מריכוזי האוכלוסייה המצרית:" וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ,  בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"[11].

[בתמונה משמאל: פסל של רעמסס השלישי שהתגלה בבית שאן. הפסל נוצר באזור בית שאן. בפסל המלך יושב על כס מלכותו, חבוש פיאה מעוטרת באוריאנוס (נחש קוברה מלכותי) ולבוש חצאית קצרה. לצווארו ענק חרוזים רחב ולרגליו סנדלים. על כתפיו חקוקים בתוך מסגרת שנים משמותיו. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אור פ, והיא שוחררה לשימוש חופשי]
[בתמונה משמאל: פסל של רעמסס השלישי שהתגלה בבית שאן. הפסל נוצר באזור בית שאן. בפסל המלך יושב על כס מלכותו, חבוש פיאה מעוטרת באוריאנוס (נחש קוברה מלכותי) ולבוש חצאית קצרה. לצווארו ענק חרוזים רחב ולרגליו סנדלים. על כתפיו חקוקים בתוך מסגרת שנים משמותיו. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אור פ, והיא שוחררה לשימוש חופשי]

למרות שיש קושי לזהות את העיר רעמסס, רוב החוקרי הארכיאולוגיה[12] מזהים אותה עם העיר רעמסס בצפון מזרח הדלתא של הנילוס, כך שארץ גושן צריכה להיות בסמוך אליה. לכן, ארץ גושן יכולה להימצא בקצה אחת הדרכים הבאות: דרך ארץ פלשתים, דרך שור או דרך המדבר ים סוף, כלומר – בצפון מזרח הדלתא או בדרום מזרחה.

החבל שבדרום מזרח הדלתא אינו מתאים להיקרא ארץ גושן, כי הוא נמצא מרחק רב מרעמסס הבירה, והוא נכלל באזור שאין בו כמות משקעים מספקת לקיומו של מרעה.

החבל הצפוני מזרחי של הדלתא, נמנה על חבלי ארץ מרובים בגשמים ויש בו מרעה טבעי עם שפע של מים המגיעים מהנילוס. אבל גם הוא לא יכול להיחשב כארץ גושן כי היא לא יכלה להיות צמודה לדרך ארץ פלישתים הצבאית, כי כבר נאמר בספר שמות:" הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ"[13], כלומר – המצרים שחששו שמא בני ישראל ימלטו מארץ מצרים, לא יתנו לבני ישראל לשכון בדרך שיכולה לשמש להם דרך מפלט, או לחימה כנגד האומה המצרית עצמה.

אשר על כן,  מקומה של ארץ גושן צריך להיות בקצה ארץ שור: "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם"[14]. על פי האמור בפסוק זה יוסף שלח כלי תחבורה – עגלות, כדי להביא את יעקב אביו למצרים, וזה האחרון הגיע לארץ גושן דרך באר שבע, שהיא דרך שור: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע, וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק"[15], שהייתה הדרך הנוחה ביותר טופוגרפית, במעבר בין ארץ כנען למצרים, מה גם שלאורכה היו בנמצא מקורות מים למרעה. הד לכך אנו מוצאים באירוע מאוחר יותר עת עלה יוסף ממצרים לקבור את יעקב בארץ כנען. יוסף עלה מארץ גושן לחברון וככול הנראה גם הוא השתמש בדרך שור.

[בתמונה: אחד משלושת הציורים המופיעים בפפירוס. מימין רעמסס השלישי ניצב לפני שלישית האלים של תבאי: האל אמון, אשתו מות ובנם ח'נום. הגורם המעלה לויקיפדיה אינו מצויין, והתמונה מובאת בשימוש הוגן]

אחרית דבר

בפרשת ויגש מספר המקרא כי יוסף לאחר חשיפתו לאחיו, והבאתו של יעקב אביו למצרים, מושבם בחבל ארץ הנקרא ארץ גושן. במחקר הארכיאולוגי היו מספר הצעות לזיהוי המקום, ולאחר דין ודברים ממושך הוחלט, נכון לעכשיו, כי יש לחפש את ארץ גושן בקצה דרך שור, שהיא הדרך הנוחה ביותר מבחינה טופוגרפית, למעבר בין ארץ כנען לארץ מצרים.

לפי דעה זו, ארץ גושן מזוהה עם ואדי תומילאת, בו עברה תעלה מלאכותית שמוצאה היה בנילוס, ואשר נשפכה לאגם תמסח. בתעלה זו השתמשו מושלי מצרים הקדמונים לקשר ספנות בין מצרים העליונה והתחתונה, ובין הים התיכון. מדוע רוב החוקרים בני זמננו רואים בוואדי תומילאת את ארץ גושן? היות שהוא היה כגבול מצרים, קרי בתחום המדבר, רחוק ממקום החקלאות המצרית. המצרים עצמם שכנו בלב הדלתא, מקום שהיה משופע במים. בנוסף הוואדי האמור זהה ככול הנראה עם ארץ גושן, היות  שהיא נקראה מיטב הארץ על ידי המספר המקראי, ודבר זה תואם את העובדה שהוואדי האמור הוא מקום פורה, תוצר של הסחף שנגרף על ידי שלוחה של הנילוס באזור זה, וגם בגלל אקלימו הנוח ביחס לשטחים של דרום הדלתא[16].

ארץ גושן היה גם השם שנתנו חיילי צה"ל לשטח שכבשה ישראל ממערב לתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. מקור השם הוא בעובדה ששטח זה נמצא למעשה ביבשת אפריקה, בעוד שיתר גזרות הלחימה בחזית סיני נמצאו ביבשת אסיה. פרט לכך הקשר בין ארץ גושן המקראית לזו הצה"לית הוא בשיתוף השם בלבד.

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן]

[בתמונה: מסע יעקב למצרים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי amir appel לאתר flickr]
[בתמונה: מסע יעקב למצרים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי amir appel לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על פרשת ויגש, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק מ"ז, פסוק י"א.

[2] שם, פסוק ו'.

[3] פפירוס האריס הוא מהפפירוסים הארוכים ביותר שנמצאו שמקורם במצרים העתיקה. אורך הפפירוס הוא 42 מטר, הוא מחולק לחמישה קטעים, והוא כולל 1,500 שורות של טקסט. הטקסט מעוטר בשלושה ציורים המתארים את רעמסס השלישי בחברת האלים. מתוארך לשנת 11 לפני הספירה לערך.

[4] רעמסס השלישי, היה מלך מצרים בעת העתיקה. נחשב לאחרון המלכים המקומיים שהחזיק בסמכות ממשית, ושלט בשנים 1186 – 1154 לפני הספירה.

[5] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 243 - 242.

[6] פלוסיום, הייתה עיר בקצה המזרחי של הדלתא של הנילוס, כ-30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית פורט סעיד. במהלך ההיסטוריה ניתנו לעיר שמות שונים. במצרים העתיקה נודעה העיר בשם סינה או פר-אמון, בעברית ידועה העיר בשם סין, בערבית ידוע האתר בשם תל אל-פראמא.

[7], From Egypt, TO Palestine through the Wilderness and the South Country, New York 1879, p.129. Bartlett S.C

[8] בראשית, פרק מ"ה, פסוק י'.

[9] היקסוס הוא כינוי לאוכלוסייה שמית צפון-מערבית שהשתלטה על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה תקופת הביניים השנייה, המתוארכת לשנים 1750 - 1550 לפני הספירה.

[10] שם, פרק מ"ז, פסוק א'.

[11] שם, פרק מ"ו, פסוק ל"ד.

[12] מ. הראל, וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן, בית מקרא, מוסד ביאליק, ירושלים, ל"ד, תשכ"ח, עמוד 106. (להלן – הראל, ארץ גושן).

[13] שמות, פרק א', פסוק י'.

[14] בראשית, פרק מ"ה, פסוק י"ט.

[15] שם, פרק מ"ו, פסוק א'.

[16] הראל, ארץ גושן, עמוד 107.

One thought on “אבי הראל: ארץ גושן

  1. Pingback: פרשת ויגש באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *