דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת מקץ

תקציר: לאחר המערכה הראשונה של הדרמה בה אנו עוסקים – תולדות יוסף – מגיעה המערכה השנייה, שזמנה כעבור שנתיים מתום הראשונה. במערכה זו פתיחה ושתי תמונות - עלייתו של יוסף לגדולה ומסעות אחי יוסף למצרים.

[בתמונה: עלייתו המטאורית של יוסף... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: עלייתו המטאורית של יוסף... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

[לאוסף המאמרים על פרשת מקץ, לחצו כאן]

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל"

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים.

*  *  *

תולדות יוסף - מערכה שניה: במערכה זו פתיחה ושתי תמונות - עלייתו של יוסף לגדולה ומסעות אחי יוסף למצרים.

הפתיחה    

לאחר המערכה הראשונה של הדרמה בה אנו עוסקים – תולדות יוסף – מגיעה המערכה השנייה, שזמנה כעבור שנתיים מתום הראשונה.

[בתמונה: הנה מגיעה המערכה השנייה, שזמנה כעבור שנתיים מתום הראשונה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי 2427999 לאתר FIXABAY]

במערכה הראשונה נהרסה משפחתו של יעקב כתוצאה מהפירוד בין האחים. סופה של הפרשה התמקד ביוסף – בתחילה בעלייתו אך לאחר מכן בירידתו כשהפך להיות עבד ואסיר. לעומתה, לאחר קטע פתיחה אנו מגיעים למערכה השנייה ובה שתי תמונות: הראשונה במצרים – עלייתו המטאורית של יוסף ממעמד של אסיר עד למשרת משנה למלך, והשנייה בכנען ובמצרים – ובה שני מפגשים של יוסף עם אחיו.

יוסף בעל החלומות שהביאוהו לעבדות במצרים, נפרד לחלוטין ממשפחתו. בבית האסורים במצרים כבר לא חלם יותר על עצמו אלא פתר חלומות של אחרים, אשר בסופו של דבר הביאו להגשמת חלומותיו. בסוף המערכה הקודמת פתר חלומות של שר המשקים ושל שר האופים. כעת הוא מוזמן לפתור את חלומותיו של פרעה. שר המשקים, ששכח את בקשתו של יוסף כששניהם היו בבית האסורים, היה זה שנזכר, כעבור שנתיים, בבקשתו של יוסף – והוא מחזיר לו טובה ובכך העלה אותו לגדולה.

[בתמונה: מפגש יוסף עם אחיו... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: John Paul Stanley]
[בתמונה: מפגש יוסף עם אחיו... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: John Paul Stanley]

בפתיחה – לפני עליית המסך על המערכה השנייה – אנו קוראים:

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל־שְׂפַת הַיְאֹר. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה. וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל־חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת-כָּל־חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת־חֲלֹמוֹ וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה" (מא, א- ח). פרעה היה אובד עצות ואז נזכר שר המשקים ביוסף "וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר: אֶת־חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם: פַּרְעֹה קָצַף עַל־עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ, וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר־לוֹ וַיִּפְתָּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר־לָנוּ כֵּן הָיָה. אֹתִי הֵשִׁיב עַל־כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה" (מא, ט-יג).

[בתמונה: חלום פרעה... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: חלום פרעה... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

עלייתו של יוסף לגדולה במצרים

[בתמונה משמאל: עלייתו לגדולה של יוסף במצרים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

לאחר הפתיחה מתחילה התמונה הראשונה במערכה השנייה שבה נראה את עלייתו של יוסף לגדולה במצרים.

פרעה מקבל את הצעתו של שר המשקים ומורה להביא בפניו את יוסף כדי לפתור את חלומותיו.

יוסף הפנים בינתיים את טעויותיו והתרברבותו בעבר, ולכן כאשר פנה אליו פרעה לפתרון חלומותיו, הצטנע ואמר שלא הוא אלא אלהיו הוא פותר החלומות ומודיע: "בִּלְעָדָי, אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (מא, טז) ושמע את סיפורי החלומות.

[בתמונה משמאל: עלייתו לגדולה של יוסף במצרים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

לאחר ששמע אותם  הבין כי מה שמציק לפרעה הוא המצב הכלכלי של ארצו, וזו הסיבה שחלומותיו מכוונים לנושא זה.

[בתמונה: יוסף הבין כי מה שמציק לפרעה הוא המצב הכלכלי של ארצו, וזו הסיבה שחלומותיו מכוונים לנושא זה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pezibear לאתר Pixabay]
[בתמונה: יוסף הבין כי מה שמציק לפרעה הוא המצב הכלכלי של ארצו, וזו הסיבה שחלומותיו מכוונים לנושא זה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pezibear לאתר Pixabay]

את תשובתו חילק יוסף לשלושה חלקים. שני החלקים הראשונים זהים בשני החלומות:

[בתמונה משמאל: את תשובתו חילק יוסף לשלושה חלקים. המקור: ייצור ידע]

- החלק הראשון: מתן משמעות לשיבולים ולפרות שנראו בחלומות, שהן שתי תקופות של שבע שנים ולא תקופה אחת של ארבע עשרה שנים.

- בחלק השני – המשתמע מחלוקת השנים: שבע שנות שובע שלאחריהן שבע שנות רעב.

- החלק השלישי אינו תיאור החלומות, אלא הצעתו של יוסף כיצד להתגבר על שנות הרעב. כדי לחזק את פתרונו הוא מפנה שוב אל אלוהים: "אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה" (מא, כה), "אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה" (מא, כח) ו"וְעַל־הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל־פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי־נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" (מא, לב).

[בתמונה משמאל: את תשובתו חילק יוסף לשלושה חלקים. המקור: ייצור ידע]

יוסף אינו מתנשא. הוא מייחס הכל לאלוהים. אנו פוגשים כאן ביוסף אחר, המבוגר והשקול בן ה-30 לעומת יוסף הצעיר הנרקיסיסט בן ה-17. ענוותנותו וצניעותו של יוסף השתלמה. פרעה רואה בו "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" (מא, לח), משחרר אותו מבית האסורים, מבטל את מעמדו כעבד, הופך אותו לבן חורין ומשיא אותו לאסנת בת פוטי פרע, כהן און.  בכך העלה את מעמדו והכניס אותו למשפחת כהנים – עמדה חשובה מאד גם מבחינת סמכותו הרוחנית במצרים, ואף מינה אותו למשנה למלך והפקידו על נושא המזון והכלכלה. התיאור של "טקס ההכתרה", הלבשתו והסעתו במרכבה – יחזור בצורה דומה במגילת אסתר, לטקס המינוי שהעניק אחשוורוש למרדכי. 

[בתמונה: התיאור של "טקס ההכתרה", הלבשתו והסעתו במרכבה – יחזור בצורה דומה במגילת אסתר, לטקס המינוי שהעניק אחשוורוש למרדכי... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: התיאור של "טקס ההכתרה", הלבשתו והסעתו במרכבה – יחזור בצורה דומה במגילת אסתר, לטקס המינוי שהעניק אחשוורוש למרדכי... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

בכך גם נפתרה הבעיה של המשכיות משפחתו וצאצאיו של יעקב

מכירתו של יוסף לעבד היתה עלולה להביא לכך, שכל עוד לא התשחרר ממעמדו כעבד, אם היו נולדים לו ילדים, ילדים אלה לא היו נחשבים לילדיו, אלא ילדיו של אדונו, ובכך לא היו ממשיכים את שושלת יעקב. מכיוון שנולדו לו כאשר כבר היה בן חורין – הם הוכרו כילדיו ובכך גם כנכדיו של יעקב. מסיבה זו נכתב במפורש: "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (מא, נ). ילדיו של יוסף נולדו לו לאחר שהפך לבן חורין.

לידות בניו של יוסף היו עדיין בתקופת השובע במצרים. רק לאחר מכן החלו שבע שנות הרעב. בהנחיית יוסף, כממונה על נושא המזון והכלכלה, כהכנה לשנות הרעב נאגר מזון רב בשנות השובע, וכשהחלו שנות הרעב הורה פרעה למצרים לפעול בהתאם להנחיות יוסף שפתח את המחסנים כדי לספק מזון לאוכלוסייה. בכך מסתיימת התמונה הראשונה במערכה השנייה, ומתחילה התמונה השנייה – ביקוריהם של אחי יוסף במצרים.

[בתמונה: יוסף ואסנת... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]
[בתמונה: יוסף ואסנת... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: Jim Padgett]

מסעות אחי יוסף למצרים עקב הרעב ומפגשיהם עם יוסף

בפרשת מקץ אנו קוראים על שני ביקורים של אחי יוסף במצרים. הרעב פקד גם את הארצות השכנות, לרבות ארץ כנען, בה מתגוררת משפחתו של יעקב. עקב הרעב שולח יעקב למצרים את עשרת בניו שנולדו לו מלאה, זלפה ובלהה, לקנות בה תבואה כדי להביאה לכנען. הוא אינו שולח את בנימין, מפחד שיקרה לו אסון, כפי שקרה ליוסף.  

במסעם זה, עשרת הבנים, בהגיעם למצרים, פנו ליוסף כי "הוּא הַשַּׁלִּיט עַל־הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל־עַם הָאָרֶץ" (מב, ו). בהגיעם אליו התגשם חלומו, לפיו אחיו ישתחוו לו, אף כי הם היו רק עשרה ולא אחד עשר כמניין האלומות שהיו בחלומו הראשון. לפי הכתוב בפרשה הוא הכירם, אך הם לא הכירוהו. האחים היו מבוגרים ממנו ויש להניח שלא השתנו מאד במהלך שלוש עשרה השנים מאז נפרדו דרכיהם, ואילו הוא השתנה מאז היותו עלם בן 17 עד לפגישתם כשהוא בן 30. אך למרות הזמן הרב שעבר, יוסף לא סלח להם על התנהגותם כלפיו. הוא מחליט להשיב להם כגמולם, כדי ללמדם לקח. לשם כך העמיד פנים שאינו מכירם ואף אינו מבין את שפתם, כדי שלא יחשדו שמוצאו מכנען.

[בתמונה: בהגיעם אליו התגשם חלומו, לפיו אחיו ישתחוו לו... "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה?"... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: John Paul Stanley]
[בתמונה: בהגיעם אליו התגשם חלומו, לפיו אחיו ישתחוו לו... "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה?"... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: John Paul Stanley]

יוסף, שעל פקחותו כבר עמדנו, נקט תכסיסים:

התכסיס הראשון היה שהאשימם בריגול. כדי להתגבר על טענתו שהם מרגלים הם סיפרו לו על משפחתם ונתנו בידו פרטים מלאים. הם סיפרו על אביהם יעקב, על כך שהיה עוד אח מבלי לספר מה עלה בגורלו, וכי יש עוד אח קטן שנשאר עם אביהם.

מאחר שיוסף רצה לראות את אחיו בנימין, נקט תכסיס נוסף – הוא יאמר שיאמין להם שאינם מרגלים אם אחד מהם יחזור לכנען ויביא עמו את האח הצעיר והשאר יישארו בינתיים במעצר. כאשר סרבו לכך, הכניסם לשלושה ימי מעצר ושוב הציע שיביאו אליו את האח הקטן כהוכחה שאינם משקרים, אך בתנאי שיחזיק באחד מהאחים כבן ערובה.

בשיחה שביניהם, כאשר לא ידעו שיוסף מבין את שפתם, פתחו האחים את סגור ליבם והיכו על החטא שחטאו כלפי יוסף וחזרו על סיפור מכירת יוסף. לפי הבנתם – התנהגותו של המשנה למלך במצרים, היא העונש שאלהים השית עליהם בגין חטאם. בשיחתם הפנימית, הזכיר ראובן שרצה להציל את יוסף, אך האחרים לא הסכימו, ומשיחתם אנו לומדים על עובדה נוספת שלא נכתבה בפרשה הקודמת – "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו: אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל־אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ. עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (מב, כא).

יוסף למד משיחה זו שראובן התנגד לכל המעשה וכי רצה להצילו. יוסף נמצא בסערת רגשות – הנה אחיו מתחרטים על מעשם ומודים באשמתם, מבלי שיודעים ששמע את שיחתם. עם זאת, הוא לא רצה להפגין את רגשותיו מיד, ולכן "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ, וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם" (מב, כד). האחים הסכימו להצעתו החלופית של יוסף, ואז עצר את שמעון לעיניהם, כדי שישמש בן ערובה. מכיוון שכבר שמע שראובן הבכור התנגד להריגתו או למכירתו ואף רצה להצילו, החליט לעצור את הבא אחריו בסדר הבנים, את שמעון.

כשחזרו תשעה האחים לכנען, סיפרו הבנים ליעקב את אשר ארע אך בריכוך...

הם סיפרו שהמשנה למלך חשד בהם שהם מרגלים וביקש שיביאו את האח הקטן עליו סיפרו לו, כהוכחה שלא שיקרו, ובינתיים "הניח" אחד מהאחים אצלו, תוך הבטחה שאם יביאו את האח הקטן, תהיה זה הוכחה שאינם מרגלים ויתיר להם לסחור במצרים ללא הגבלה.

כדי להפיס את דעתו של יעקב שיסכים לשלוח איתם את בנימין, הם תיארו את הפגישה במצרים בצורה חיובית ואופטימית. כאשר החליטו להמית או למכור את יוסף, הם לא חשבו על אביהם ולא דאגו לו. כעת הם דואגים ליעקב, שאינו מוכן בשלב ראשון להסכים לכל העסקה, כשהוא מפחד ונוזף בהם באמרו "אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת־בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ?" (מב, לו). ראובן מציע שאם ייגרם נזק לבנימין, יהיה יעקב רשאי להרוג את בניו (של ראובן). זו הקרבה משונה מצדו של ראובן – במה חטאו בניו? זאת ועוד – שני נכדים של יעקב ייהרגו. אך לאחר זמן, כאשר הרעב גבר, נאלץ יעקב להסכים שתשעת הבנים ירדו מצרימה פעם נוספת, והפעם עם בנימין כדי להוכיח שאינם מרגלים, כשהם מביאים אתם מתנה בהוראת יעקב מ"זימרת הארץ", וגם זאת לאחר הבטחתו של יהודה שיערוב להחזרתו של בנימין.

במסעם זה נמצאים כל אחי יוסף, לרבות בנימין, מול יוסף, וניתן היה לחשוב שהנה הכל ייחשף וכל בני יעקב יתאחדו מחדש, אך עדיין לא. יוסף ביקש להכין ארוחה לאחיו ול"אנשים" שהגיעו, הוציא אליהם את שמעון, קיבל את המנחה של "זימרת הארץ" שהביאו במצוות יעקב ושוב כולם משתחווים לו. בכך מומש גם החלום השני של יוסף, אף כי ללא יעקב.

[בתמונה: "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא?"... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: James Tissot]

"אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי"...

יוסף פותח בשאלות: השאלה הראשונה היא על יעקב ("אביכם הזקן") אם הוא עודנו חי, ותשובתם הייתה שהוא אכן עדין חי. באותו מעמד, כשהוא נושא עיניו ורואה את בנימין אחיו בן אמו ושואל אם זה האח הקטן עליו סיפרו – ומבלי לחכות לתשובתם הוא אומר לו: "וַיֹּאמַר, אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי." יוסף שוב יצא לבכות מרוב התרגשות – בכי בפעם השנייה, אך מיד החליט להמשיך את "ההצגה" – רחץ פניו והתאפק, ואז מעמיד את עשרת אחיו, שאינם בני אמו, בניסיון נוסף – האם יפקירו את בנימין כדי להציל את עצמם, במקרה שלא תהיה ברירה. 

כדי לבחון אותם רקם תוכנית נוספת. לפני שכל אחיו יצאו לדרכם חזרה לכנען, החביא יוסף גביע בין חפציו של בנימין, ללא ידיעתו, ורק אז שלח את כל האחים חזרה לאביהם בכנען. מיד כשיצאו לדרך, שלח שליחים לעצרם כדי לברר אם מי מהם "גנב" את גביע הכסף, שאז עליו להישאר במצרים ולא יעלה לכנען. כל האחים היו בטוחים שגביע הכסף אינו אצל אף אחד מהם והתירו לשליחיו של יוסף לחפש בין חפציהם, ובחיפושים אלה נמצא הגביע אצל בנימין. יוסף דורש את החזרתו של בנימין אליו ולשחרר את שאר האחים, כאשר הוא מבטיח שלא יגע לרעה במישהו מעשרת האחים שיוכלו לחזור לכנען אך ללא בנימין. אכן יוסף רצה לדעת, האם האחים יפקירו את בנימין כדי להציל את עצמם, אך כל האחים חזרו עם בנימין לביתו של יוסף, והודיעו שיישארו עם בנימין כעבדים ליוסף ובלבד שלא יפקירו את בנימין.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / הגביע מתגלה באמתחת בנימין / ציירה: אהובה קליין (c)]
[בתמונה: ציורי תנ"ך / הגביע מתגלה באמתחת בנימין / ציירה: אהובה קליין (c)]

כאן מסתיימת התמונה השנייה של המערכה השנייה. יעקב נמצא ללא בניו בארץ כנען. כל בניו במצרים. בנימין בסכנה שיילקח לעבד, אך עשרת אחיו אינם מוכנים להפקירו וכולם היו מוכנים להישאר במצרים עם בנימין, ואפילו להפוך לעבדיו של יוסף.

מסירות מיוחדת יוצאת מן הכלל – האחים חזרו בתשובה ואינם מוכנים להפקיר את אחיהם. אך הם נקרעים כעת בין מסירותם לבנימין ועמידה בהבטחתם ליעקב שלא יחזרו ללא בנימין, לבין נטישתו של יעקב, עתה, כשכל בניו עזבוהו, וישאירוהו תלוי לחלוטין בחסדיהם של כלותיו ונכדיו. דרמה אמיתית. טרגדיה קשה.     

[בתמונה: דילמה קשה... זוהי תמונה חופשית שנוצרה והועלתה ע"י qimono לאתר Pixabay]
[בתמונה: דילמה קשה... זוהי תמונה חופשית שנוצרה והועלתה ע"י qimono לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על פרשת מקץ, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *