עופר בורין: תהילים קכב – כעיר שחוברה לה יחדיו…

תקציר: אף לא אחד מהחיבורים הכתובים בתהילים קכב מתקיים בירושלים היום, ונראה שהקרעים גדלים ככל שהזמן עובר...

[בתמונה: עיר דוד – חלק מתמונת שחזור מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. התמונה המלאה בתחתית המאמר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ariely. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]
[בתמונה: עיר דוד – חלק מתמונת שחזור מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. התמונה המלאה בתחתית המאמר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ariely. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

הלוגו של 929
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית.

הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי.

הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

אנחנו שומעים פעמים רבות, וביתר שאת בימים אלה, ובימי יום ירושלים במיוחד, את הביטוי: "העיר שחוברה לה יחדיו". שאלתי את עצמי: מה פירוש?

מאז 1967 הפירוש נראה ברור – חיבור בין מזרח העיר למערבה. אמנם יש בחיבור הזה לא מעט בעיות, ומעידה עליהן כאלף עדים חומת ההפרדה שקמה לה בעיר בעשורים האחרונים, אבל לא זה ענייני היום.

[בתמונה: "העיר שחוברה לה יחדיו"? יש בחיבור הזה לא מעט בעיות, ומעידה עליהן כאלף עדים חומת ההפרדה שקמה לה בעיר בעשורים האחרונים... צילום כללי של חומת ההפרדה ליד פיקוד מרכז. הצלם: MILNER MOSHE, לע"מ, ארכיון התמונות הלאומי]
[בתמונה: "העיר שחוברה לה יחדיו"? יש בחיבור הזה לא מעט בעיות, ומעידה עליהן כאלף עדים חומת ההפרדה שקמה לה בעיר בעשורים האחרונים... צילום כללי של חומת ההפרדה ליד פיקוד מרכז. הצלם: MILNER MOSHE, לע"מ, ארכיון התמונות הלאומי]

הלכתי למקור. לספר תהילים מזמור קכב, פסוק ג, והינה המזמור כולו:

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ ׃ 

ב עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם ׃ 

ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּעִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו ׃ 

ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְהֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה ׃ 

ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּסְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד ׃ 

ו שַׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִשְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ ׃ 

ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁלְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ ׃ 

ח לְמַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ ׃ 

ט לְמַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃

[בתמונה: "עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם"... ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ציירה: אהובה קליין (c)]
[בתמונה: "עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם"... ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ציירה: אהובה קליין (c)]

150 מזמורים בתהילים. 15 מהם, ברצף, מקבלים את הכותרת "שיר למעלות"

- 1 מהם מציין במפורש שהוא מזמור לשלמה "שיר המעלות לשלמה" (קלז)

- 4 מהם מציינים במפורש שזהו מזמור לדויד (ראו תמונה משמאל) "שיר המעלות לדויד" (קכב, קכד, קלא, קלג); כך שיש כאן בהחלט הכוונה, שזהו מזמור שיש לקרוא אותו כאילו נכתב ע"י דויד המלך בעצמו.

[בתמונה: ארבעה מהמזמורים מציינים במפורש, שזהו מזמור לדוד... פסל דוד המלך על ידי ניקולה קורדייה בקפלה בבורגזה בבזיליקה די סנטה מריה מג'ורה. ישראל מזכירה מאוד את האימפריה הקטנה של בית דוד, ששרדה רק עד שמעצמה אזורית בעלת נתונים גאוגרפים ודמוגרפיים "אמתיים" חזרה לזירה. התמונה היא נחלת הכלל]

שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ

דויד, שמח שמספרים לו שמתכוונים ללכת לבית ה'.

כידוע, דויד לא בנה את בית ה', אלא בנו שלמה. כך שמדובר על מזמור שדויד כותב לזמן עתידי שבו הוא כבר בעולם אחר שבו הוא ישמח לדעת שיש בית ה' ושהולכים אליו.

ב עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ והאנשים מספרים לדויד שהם עמדו בשערי העיר. מדוע עמדו בשעריה ולא נכנסו פנימה, אינני יודע (ייתכן והיו פקקים כמו היום), אבל בוודאי יכלו משם להשקיף עליה ולתאר יופיה.

ומה הם רואים? הם רואים את ירושלים, כעיר, שחוברה לה יחדיו. כך כתוב: ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּעִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו ׃ 

מה התחבר בה באותה ירושלים? האם בית המקדש שנבנה בימי שלמה גרם לה להיראות מחוברת? האם היה בה איזה תכנון ארכיטקטוני מיוחד? האם היו כל מיני גשרים שחיברו את חלקי העיר השונים? מה, לכל הרוחות, התחבר שם?

[בתמונה: האנשים מספרים לדויד שהם עמדו בשערי העיר. מדוע עמדו בשעריה ולא נכנסו פנימה, אינני יודע (ייתכן והיו פקקים כמו היום), אבל בוודאי יכלו משם להשקיף עליה ולתאר יופייה.  התמונה: קובי גדעון, לע"מ, אוסף התצלומים הלאומי]
[בתמונה: האנשים מספרים לדויד שהם עמדו בשערי העיר. מדוע עמדו בשעריה ולא נכנסו פנימה, אינני יודע (ייתכן והיו פקקים כמו היום), אבל בוודאי יכלו משם להשקיף עליה ולתאר יופייה. התמונה: קובי גדעון, לע"מ, אוסף התצלומים הלאומי]

התשובה בעיני כתובה במזמור מיד בהמשך, ומונה ארבעה חיבורים עיקריים:

חיבור 1 - חיבור בין כל שבטי ישראל: ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְהֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה ׃ 

חיבור 2 - הרמוניה (אבל לא ערבוב) בין המשפט לבין המלוכה (או הממשל): ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּסְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד ׃ 

חיבור 3 - שלום בעיר, הנובע משקט ושלווה בין כל יושביה: ו שַׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִשְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ ׃ 

חיבור 4 - שלום צבאי. פשוט כך: ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁלְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ 

[בתמונה: ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו... המזמור מציין ארבעה חיבורים עיקריים. המקור: ייצור ידע]
[בתמונה: ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו... המזמור מציין ארבעה חיבורים עיקריים. המקור: ייצור ידע]

ואז, ורק אז, כאשר כל החיבורים האלה, המצויינים במזמור, יתגלמו בירושלים, יוכל דויד, ממרום שבתו בעולמו שלו, להתפלל ולבקש שתמשיך להיות עיר שיש בה שלום וטוב:

ח לְמַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ ׃ 

ט לְמַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ ׃

אינני רוצה לפרט, אבל אף לא אחד מהחיבורים הכתובים כאן למעלה מתקיים בירושלים היום, ונראה שהקרעים גדלים ככל שהזמן עובר.

ועד אז, עד שהחיבורים האלה יתממשו – מילים ריקות של עיר שחוברה לה יחדיו לנצח נצחים, כאילו חיבור מלאכותי הכולל חומה גבוהה בין מזרח העיר למערבה הוא חיבור בכלל, אין בהם דבר מהמקור אליו כיוון כותב מזמור קכב.

יום ירושלים שמח, לכשיגיע...

[בתמונה: עיר דוד – תמונת השחזור המלאה, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. התמונה המלאה בתחתית המאמר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ariely. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]
[בתמונה: עיר דוד – תמונת השחזור המלאה, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני. התמונה המלאה בתחתית המאמר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ariely. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “עופר בורין: תהילים קכב – כעיר שחוברה לה יחדיו…

  1. ממש יפה ומקסים, תודה.

    יש הרבה מאד מה לעשות בכל אחד מ-4 התחומים, אין ספק. יש אתגרים עצומים.
    צריך כעת שינוי בירושלים (=במדינה כולה), אי אפשר להמשיך בעוד מאותו דבר ולנסות לפתור בכלים של אתמול את האתגרים של היום ומחר, החריפים פי כמה.

    מהו השינוי שצריך לשאוף אליו בכל תחום? ואיך לחולל את השינויים בפועל?
    פה כל אחד ישפוט לפי דרכו כמובן.

  2. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *