[בתמונה: מלחמה של הפתעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tumisu לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

מלחמת רוסיה אוקראינה הפתיעה את כולנו. שמענו גדולות ונצורות על הצבא הרוסי החזק בעולם, וחיכינו לתרחיש הלקוח מהעידן הקומוניסטי - משהו כמו כניסת ברית ורשה לפראג ב- 21.8.1968.

אבל גילינו, שבעשור הקודם ובסערת המלחמה, קמה והתחשלה אומה אוקראינית, שאינה מוכנה לשמש עוד כ'ווסאלים' של רוסיה...

גילינו גם, שמאחורי החזות התוקפנית הרוסית מצויה אומה בקיפאון - סטגנציה, שמתקשה מאוד במה שהיה אמור להיות: "טיול בחצר האחורית שלה":

[להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן]

ולדימיר פוטין הוא המופתע העיקרי...

פוטין (ראו תמונה משמאל) גילה, שהפעם הפערים - בין התכנון לתוצאותיו בשטח - גדולים מיוחד:

• הסתבר לו, שלא רק שהאוקראינים ילחמו עד הסוף; אלא גם שרבים מהרוסים-האוקראינים טעמו את טעמו של המערב, ולא בא להם לחזור לגולג הרוסי. יתרה מכך: גם הדור הצעיר ברוסיה 'חושב אירופית'...
• גם השימוש הייחודי בסנקציות - שהתפתח במשבר הנוכחי - הווה הפתעה לא נעימה:

לפחות בשלב זה של המלחמה, פעולה שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי של רוסיה, החלישה אותה מאוד!

[בתמונה משמאל: פוטין כבר לא כזה בריון, מסתבר... פעולה שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי של רוסיה, החלישה אותה מאוד! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי irikzone לאתר Pixabay]

במקום 'סיור בחצר האחורית' הוא נקלע למלחמת התשה, כשברשותו כ- כ 200 אלף חיילים בלבד; ואיתם, לא ניתן לכבוש מדינה - הגדולה בשטחה מצרפת ומאוכלסת ביותר מ- 40 מיליון תושבים כמו ספרד. לשם השוואה, כשהרוסים כבשו את קייב במלחמת העולם השנייה, הם תקפו עם 700 אלף חיילים, ואיבדו במהלך הלחימה חללים רבים.

[בתמונה: הרוסים נקלעו למלחמת התשה... התמונה היא צילום מסך]

נתגלו ליקויים משמעותיים במוכנות הצבא הרוסי למלחמה ממושכת להלן כמה מהם:

• ליקויים ביכולת הלוגיסטית לנייד אספקת דלק, תחמושת ומזון, לכוחות בשטח, בפרט למרחקים ארוכים.
• ליקויים בהגנת הכוחות נגד אמצעי הנ"ט שהם האמצעי העיקרי והיעיל ביותר שמפעילים האוקראינים, הנ"ט הוא האמצעי שגורם לצבא הרוסי את מרבית האבדות, הנפגעים והנפגעים.
• חיל האוויר הרוסי הוא השני בגודלו בעולם ומצויד במטוסים משוכללים מכל הסוגים. הוא איננו רלוונטי במלחמה הזו ועדיין לא הבנו עד הסוף מדוע. זה מחייב לבחון ברצינות את הקביעה, שבערבו של יום, מלחמה מנצחים על הקרקע.
• חיל האוויר הרוסי איננו משתמש במספר גדול של פצצות גולשות חכמות, ובטילי אוויר קרקע; וכאשר המטוסים והמסוקים מנסים לסייע לכוחות בשטח ולהתקרב למטרות, כדי להפציץ באמצעות פצצות ברזל פשוטות, הם מופלים. הרוסים איבדו מעל ל- 100 מטוסים; ומעשית, חדלו לתקוף מקרוב.
• העורף הלוגיסטי הרוסי גדול ולא ניכר שם מחסור באמל"ח ואמצעים להמשך הלחימה. אבל, יש בעיה לוגיסטית לספק את האמצעים בזמן אמת, לכוחות בשטח.
• הגורם למרבית ההרג, הנפגעים והנזקים לצד השני הם התותחים והטק"ק. הצבא הרוסי מחריב - בהתמדה, ובאמצעות הארטילריה הקנית והרקטית שלו - את הערים הגדולות של אוקראינה המזרחית והדרומית. אבל בכך הוא יוצר לעצמו דימוי דמוני במערב; ומן הסתם - בעיקר אם אוקראינה תשמור על עצמאותה - יהיו לכך מחירים גם אחרי המלחמה.

[בתמונה: הצבא הרוסי מחריב - בהתמדה, ובאמצעות הארטילריה הקנית והרקטית שלו - את הערים הגדולות של אוקראינה המזרחית והדרומית. אבל בכך הוא יוצר לעצמו דימוי דמוני במערב; ומן הסתם - בעיקר אם אוקראינה תשמור על עצמאותה - יהיו לכך מחירים גם אחרי המלחמה... התמונה היא צילום מסך]

מסתבר ש'מרד האימהות' קיים גם במדינות לא דמוקרטיות, שהילודה בהם נמוכה

זו בשורה משמחת גם כשמסתכלים על סין שכל חייל בה הוא בן יחיד להוריו... אף פעם לא יהיו שכירי חרב מספיקים למלחמות גדולות!

בסרטון: 'מרד האימהות' במוסקבה:

[לאוסף המאמרים באתר על 'שלטון האימהות', לחצו כאן]

האוקראינים יצאו מהמלחמה אומה מאוחדת...

האוקראינים התחילו את המלחמה ברגל שמאל; והכישלון המודיעיני שלהם מזכיר מאוד את הכשל המודיעיני שלנו, במלחמת יום הכיפורים: למרות הריכוזים הגדולים והגלויים של הצבא הרוסי, לאורך הגבולות האוקראינים - ולמרות התהליך המתמשך של צבירת הכוח - הם לא האמינו עד הרגע האחרון שהצבא הרוסי יתקוף. לכן, הם החמיצו הזדמנות לארוב, עם השריון ועם ציידי הטנקים, לכוח הרוסי שנכנס לאוקראינה בצירי התנועה, בשיירות, ובמצב פגיע במיוחד. כשהרוסים תקפו, בכוחות קטנים יחסית, הם לא נתקלו בהתנגדות רצינית.

אבל ההתאוששות הייתה מהירה. העמידה העיקשת של העם האוקראיני הביאה לסיוע מערבי בכל התחומים - ובעיקר באספקת אלפי טילי נ"ט משוכללים וטילי נ"מ קל (סטינגר). הם שמאפשרים לאוקראינים לעצור את הצבא הרוסי להתגונן ביעילות בייחוד בשטח הבנוי של הערים הגדולות. הפעלה נכונה של מל"טים תוקפים (גם אם איטיים ומגושמים, מתוצרת טורקיה) ומזל"טים מתאבדים, התבררה כאפקטיבית במיוחד עבורם, הרבה יותר מהפעלה של מטוסים מאוישים.

גם אם גבולותיה של אוקראינה ישתנו, היא הוכיחה לעצמה בסערת המלחמה שיש לה אופי וזהות ומיתוסים משלה שיוצרים אומה. היא מגלה יכולת מרשימה גם בגיוס מכלול המשאבים; גם בלחימה; וגם ב'מלחמה על התודעה', שרלוונטית לא פחות.

ככל שהלחימה נמשכת והם מחזיקים מעמד, גדל הרצון האירופי לשלוח סיוע ואמצעי לחימה; וכבר מדברים על 'תכנית מרשל אוקראינית' אחרי המלחמה, שתזרים הון מערבי לשיקום המדינה, ותקבע סופית את זהותה של אוקראינה כמדינה מערבית!

בסרטון: המלחמה האוקראינית, המוצלחת כל כך, על התודעה:

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

המלחמה יצרה גם הפרדה בין ארצות הברית לבעלות בריתה: בכל הנוגע ללחימה, הן לבד!

בעלות הברית של ארה"ב בעולם כולו הבינו, שארצות הברית נכנסת לעידן של בדלנות ותתקשה לסייע מקרה שייקלעו לצרה.

ראשונה הייתה יפן, שלאור הרפיסות האמריקנית במזרח הרחוק, החלה להתחמש ומדברת בגלוי על הפיכה למדינה המחזיקה בנשק אטומי. עתה הבינו גם האירופים שהם לבד; ושמי שרוצה ביטחון, שיתכבד ויכניס את היד לכיס, ויממן את עצמו. גם הגיבוש האירופי בסוגיית קליטת הפליטים מרשים ומלמד, כי אין כמו יריב דמוני, לאחד יבשת מפולגת...

מעניינת במיוחד גרמניה, שכמו יפן, התאוששה מהאנטי מיליטריזם שאפיין אותם כמעט מאה שנה, אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה. נזכיר כי בגאופוליטיקה האירופית מבדילה אותה ממדינות המערב והיא תתחיל לפתח שוב ייחודיות עוצמתית משל עצמה. 

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'גאופוליטיקה', לחצו כאן]

המערב השתכר מעוצמת הסנקציות...

הנשיא האמריקני (ראו תמונה משמאל) מנסה, עד כה בהצלחה גדולה מהצפוי, ליצור נשק כלכלי שיחפה על חוסר הרצון להילחם. זה 'עובד' בהתחלה... [בתמונה משמאל: תמונה רשמית של הנשיא האמריקני ג'ו ביידן. התמונה היא נחלת הכלל] אבל אם רוסיה לא תקרוס הוא עלול לשמש חרב פיפיות נגד המערב; ואזכיר שאת המחיר, אזרחי המערב טרם שילמו... ומה הלקחים הכלליים של המלחמה הזו?

• ראשית, אדגש את מה שכבר נכתב: הפעלה נכונה של מל"טים תוקפים ומזל"טים מתאבדים, אפקטיבית ביותר מהפעלה של מטוסים מאוישים.
• שנית, אין מנוס מהחזקה של צבאות גדולים וחמושים. מסתבר שלא עבר זמנו של התמרון, והטנקים חזרו למלא חלק חשוב בלחימה.
• שלישית: העתיד טמון בחימוש המדויק, והרוסים שילמו מחיר רב בהיעדרו!
• רביעית: הסתבר כי מערכות הגנה נגד מטוסים תוקפים מטווחים קרובים מצליחות להרחיק אותם מהזירה!
• חמישית: לוגיסטיקה, לוגיסטיקה ושוב לוגיסטיקה, גם בהגנה וגם בהתקפה.
• שישית: אין תחליף למוטיבציה ולכוח הלחימה!
• שביעית - חשיבות הארטילריה: במלחמה גדולה חשיבות הארטילריה, הקנית והרקטית המדויקת, לטווח ארוך, גדולה מאוד. הוכח שוב כי כמה שיש לצבא יותר תותחים, תותחים כבדים לטווח ארוך, כך ייטב.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי: גאופוליטיקה: הקשר שבין הגאוגרפיה ליחסים הבינלאומיים, ייצור ידע, 28/9/17.;
• פנחס יחזקאלי (2019), תופעת שלטון האימהות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.