[בתמונה: המלחמה על הנגב - וההזדמנות שבצידה... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

במאבק שפרץ על נטיעות קק"ל בנגב יש ממד של הזדמנות. אחרי שנים של התעלמות והכחשת אובדן המשילות של מדינת ישראל במרחבי הנגב, עם ישראל יתעורר אולי למאבק על מרחבי מולדתו.

שרי הממשלה חוזרים ומסבירים, שהצרות האלה הגיעו אלינו בירושה מהשלטון הקודם. אולם מרגע שפרץ המאבק האלים על הנטיעות בנגב, מדינת ישראל הוצבה על צומת דרכים,  שאינה מאפשרת חמיקה ממאבק.  בצומת הזו, נוכחת שאלת היסוד: האם עוד נותר בהנהגה הישראלית הרצון להיאבק על חזון המדינה היהודית בשאיפה לעצמאותה, או שהיא מניחה בצד את חלום הדורות לקוממיות יהודית במולדת אבות, תמורת עוד כמה ימים של שקט.

החזון הציוני אולץ לרדת אל 'מתחת לרדאר'

יוסף ויץ שהיה מראשי הקרן הקיימת והיה ראשון המנהלים של רשות מקרקעי ישראל (ראו תמונה משמאל), תאר בלי הסתייגות את החתירה הציונית ל"מאבק על גאולת האדמה, פשוטה כמשמעה- גאולה מידי זרים. מאבק על גאולת האדמה מכבלי שוממותה, מאבק על כיבוש האדמה על ידי יישובה, ומאבק על השתרשות באדמה".

[תמונתו של יוסף וייץ משמאל היא סריקה מחוברת "הגלגל" 1946, שבוצעה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י תמר הירדני] 

בעשורים האחרונים הדיבור הזה הלך ונחסם. מגמות חדשות פוסט ציוניות כרסמו  בכל מה שהיה המובן מאליו של המפעל הציוני. עם חדירת ערכי הליברליזם הרדיקאלי, זכויות האדם, המהפכה הירוקה, החזון הציוני אולץ לרדת אל 'מתחת לרדאר'. בתוך כך,  עורער גם הבסיס הרעיוני להמשך קיום מפעלי קרן קיימת לישראל. כך למשל כתב פרופסור ארז צפדיה: "יש לנתק את הקשר בין מוסדות העם היהודי -הסוכנות היהודית וקק"ל, לבין המדינה האזרחית." לטענת צפדיה, "מוסדות אלו נוצלו בידי חברת המתיישבים הציונית כדי לקדם את שליטתה במרחב".

מתוך מגמה זו, כבר לפני למעלה מעשור,  התחילו להאשים  את קק"ל בנטיעת עצים לצרכים קולוניאליים: "כדי למנוע התיישבות של בדואים בנגב" (הארץ, צפריר רינת, 8.12.2008). בעוד נטיעת העצים כפעולה לאומית, הפכה את ישראל למקום היחיד, בו מספר העצים גדל במאה השנים האחרונות ולא קטן, השפעות זרות הצליחו בשנים האחרונות להפוך את מה שהיה מקור גאווה ישראלי, לנושא שנוי במחלוקת.

[לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

בעלי השליטה בעולם התודעתי האקדמי, הצליחו להסיט את מדינת ישראל מנתיבה הציוני

בשפה מדעית כביכול, פרופסורים דוגמת סנדי קידר, אורן יפתחאל וארז צפדיה, החדירו לשיח הישראלי נקודת מבט  פוסט ציונית, שעיצבה מחדש את התודעה הציבורית הישראלית ביחסה למתרחש במרחב. המלצתם  לדוגמה: "לעצור באופן גורף הקמת יישובים חדשים בעבור האוכלוסייה היהודית בכל מקום במרחב", התקבלה במלואה על ידי גורמי התכנון הממשלתיים. וכך, מה שהיה במשך מאה שנים הקטר של המומנטום הציוני - כמו  בניית התיישבות חדשה ונטיעות יער לט"ו בשבט - הלך ונחסם. התהליך שהובילו הביא לדעיכתה של הוויה תרבותית שלימה  שביטויה המעשי מתבטא בכך  שפעולות שהייתה להן משמעות מרכזית ברוח הישראלית, לא רק שאינן אפשריות עוד, אלא אף  הולכות ומאבדות את משמעותן.  מסכת שלמה של ערכים ציוניים הלכה ורוקנה  מתוכן אקטואלי ונעלמה מסדר היום המעשי של מדינת ישראל.

במערכת המושגית הזרה המאבק בנגב מתואר כעימות בין מדינת ישראל לבין הבדואים כבעלי זכות ילידית. במקום הזה, המאבק בנגב הוא הזדמנות לחברה הישראלית הציונית, לשוב אל נקודת הבראשית בכינון מחודש של חלומות ראשונים לגאולת העם והארץ.

נשוב לחזון בן גוריון שקבע: "בלי מורשת העבר, המורשת הגדולה של נביאי ישראל, חיינו יעקרו ממקור חיותם....בלי תוחלת הגאולה המשיחית והזיקה הנפשית העמוקה למולדת הקדומים, לא הייתה מדינת ישראל נבנית וקמה".  (כוכבים ועפר, עמ' 178).

[בתמונה: נשוב לחזון בן גוריון... הצילום: אדגר הירשביין, ארכיון הצילומים של קק"ל]

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על אסטרטגיית העשייה מתחת לרדאר, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/12/20.