הרן פינשטין: ייקוב הדין את ההר?

[בתמונה: ייקוב הדין את ההר... תמונת ההר היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kimura2 לאתר Pixabay; תמונת הפטיש היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ElisaRiva לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: ייקוב הדין את ההר... תמונת ההר היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kimura2 לאתר Pixabayתמונת הפטיש היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ElisaRiva לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

השופט הרן פינשטין מצטט את שופט העליון המנוח מישאל חשין: "הרגשה כבדה מלווה אותי, ואני מתקשה להשתחרר מתחושה זו, כי שיטת המשפט והעושים מטעמה לא מילאו את חובתם כלפי החברה. בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו - ואני בתוך הרבים - כי שיטת המשפט הכזיבה".

.

הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".

*  *  *

אינני עוקב ממש אחר העדויות במשפט נתניהו - אלוביץ. אני מלא הערכה לכנרת בראשי ולאלי ציפורי בעלי היכולת להקשיב, לעקוב ולפרש את דברי עדי התביעה יום - יום.

שבתי וקראתי את פסק הדין בדיון הנוסף גנימאת נ. מדינת ישראל [2016/95] המשתרע על פני 75 עמודים ודן בשאלה הקיומית ממש: האם גניבת רכב היא "מכת מדינה" המצדיקה מעצר עד תום ההליכים של גנב רכב אם לאו?

למקרא ההחלטות השונות של פסק הדין, שאלתי את עצמי האם נעו אמות הספים בבניין החדש של בית המשפט העליון - לפני, בעת ולאחר פרסום המסמך הנדיר הזה.

שורה אחת מכתיבתו של פרופסור אהרון ברק באותו פסק דין מחייבת חשיפה בפני קוראים שאינם משפטנים: "לפני שלושה ימים החלטנו כי חוק היסוד [כבוד האדם וחירותו-ה.פ] הוא חוק חוקתי על-חוקי וכי הוא מהווה נורמה עליונה במדרג הנורמאטיבי של מדינת ישראל וכי הוא חלק מחוקתה של מדינת ישראל". פרופסור ברק מתייחס כידוע לפסק הדין בפרשת בנק המזרחי.

[בתמונה: אהרן ברק - "לפני שלושה ימים החלטנו כי חוק היסוד (כבוד האדם וחירותו) הוא חוק חוקתי על-חוקי וכי הוא מהווה נורמה עליונה במדרג הנורמאטיבי של מדינת ישראל וכי הוא חלק מחוקתה של מדינת ישראל"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אתר פרס א.מ.ת. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מה שחסר בשני פסקי הדין האלה - למעט שחצנות וזלזול בכנסת ישראל - הוא הסמכות החוקית של בית המשפט לקבוע קביעות בלתי חוקיות. אבל, כיוון שאנשי הפרקליטות ורבים כמוהם מקבלים את דברי ברק כתורה מירושלים, עיינתי שוב בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר כותרתו היא "פרטיות וצנעת הפרט".

סעיף משנה (ד') קובע: "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו וברשימותיו". כיצד, אם כן, מתיישבת הוראה זו, ב"חוק על-חוקי" "בנורמה עליונה", עם עדויות עדי התביעה המעידים על שיחות סודיות שניהלו עם הנאשמים או מי מהם? [למען חכמי המשפט שיקפצו להעיר הערות, אני מצהיר כי מכיר את סעיף 8 לחוק "העליון" הזה הקובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה במידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו"].

ועדיין - ייקוב הדין את ההר? ייעשה צדק ויחרב העולם [Fiat iustitia et pereat mundus]?

נזכרתי במשפטים הבאים שכתב השופט מישאל חשין בפסק דין משנת 2002:

"הרגשה כבדה מלווה אותי, ואני מתקשה להשתחרר מתחושה זו, כי שיטת המשפט והעושים מטעמה לא מילאו את חובתם כלפי החברה. אוחזים אנו בכללי המשפט המקובלים ולא נוכל לנוס הימין והשמאל. האם פגמה המשטרה בחקירתה, האם כשלה התביעה בניסוח כתב האשמה, האם יצאה שגגה מתחת ידינו, האם תרמו כל הגופים אלה כולם לתוצאה הקשה. חידה היא ותהי לחידה. בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו - ואני בתוך הרבים - כי שיטת המשפט הכזיבה".

בכרזה: השופט מישאל חשין ז"ל: "בין אם נאמר כך ובין אם נאמר אחרת, רבים יסכימו - ואני בתוך הרבים - כי שיטת המשפט הכזיבה!" [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.