[לעשרת סעיפי קוד השוטרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
בשלהי שנות העשרים של חיי הייתי כבר נשוי + ילד; אבל, מסתבר שהייתי נשוי גם למישהי אחרת - למשטרת ישראל, שבה ביליתי ימים ולילות, על חשבון הבית, על חשבון המשפחה.
התוצאה מוכרת לשוטרים רבים: משפחה נהרסת, ילדים משלמים מחיר... ואתה מבין רק מאוחר מידי, שאין ארוחות חינם, ושהמשטרה היא לא באמת אשתך החוקית, אלא רק פלירט עתיר מחירים שמסתיים לבסוף.
האמונה הנחושה הזו - שהמשטרה בעבורך היא חזות הכל - היא אחד מסעיפי קוד ההתנהגות של תרבות השוטרים. למען המשטרה, מותר וצריך - לכאורה - לעשות הכל: לשקר, לחפות, להסתכל הצידה... אתה נותן הכל ובטוח שברגע של מבחן גם המערכת תחזיר לך באותה מטבע. רק שלא...
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
'טוטאליות' כחלק מתרבות השוטרים - המשגה
למשטרת ישראל יש קוד אתי, אבל הוא נועד לקישוט בלבד. מעין עלה תאנה, שמסתיר את הקוד האמיתי שלפיו מתנהלים הדברים: הקוד של תרבות השוטרים. טוטאליות היא אחד מסעיפי קוד ההתנהגות הזה. היא שגורמת לשוטרים להשקיע ימים ולילות, שבתות וחגים, הרבה מעבר לנדרש ולמתחייב, מתוך תחושה, דתית כמעט, של שייכות למשהו מיוחד ויוצא דופן.
טוטאלי משמעו מוחלט. משהו שהוא תכלית הכל. טוטאליות בהקשר שלנו הוא ראיית המשטרה כתכלית הכל. זו המשפחה האמיתית של השוטר; שלה הוא נאמן בגוף, בלב ובנפש; והיא קודמת לכל דבר אחר (לפחות עד ההתפכחות...).
עו"ד יאיר רגב (ראו תמונה משמאל) מציין כי "טוטאליות היא תובענות, התמסרות מלאה שיש בה דיכוי של קולות שונים בתוכנו; והיא נתפסת כקיצונית, מוחלטת וחסרת תנועה וניואנסים.
טוטאליות שכזו מבקשת לשלול כל תופעה אחרת מלבד זו שאליה אתה מתחייבים; והיא עלולה ליצור מציאות קיצונית ופנאטית, שכל מה שאינו בהלימה או אינו עולה בקנה אחד עם הטוטאליות הנדרשת נתפס כאיום.
לכן, בשל הטוטאליות, שוטרים הם בעלי רגישות רבה, ופגיעות חזקה" (הערות למאמר זה).
[בתמונה: 'טוטאליות' הוא הקוד הראשון בקוד התרבותי של השוטרים... הכרזה: ייצור ידע]
טוטאליות הלכה למעשה...
[התמונה פורסמה בדף הפייסבוק "ממים של שוטרים". היא מתארת פנסיונר משטרתי שקעקע על גופו את ציוד החגורה המבצעית של שוטרי הסיור: מכשיר קשר ואקדח... היוצר והמשתף אינו ידוע]
"אין סכין כה חד, וכה מורעל, וכה מכאיב בחיתוכו, כבגידה!" (אוידה)
הבעיה היא שהטוטאליות היא חד כיוונית. השוטר ממלא אחר קוד ההתנהגות של תרבות השוטרים; אבל כאשר דברים נחשפים ומביכים את המערכת, חלק מהשוטרים מגלים שהם נותרו לבד, נזרקים בשולי הדרך כמו קליפת לימון סחוט שאין חפץ בה.
אבל, אם וכאשר המציאות טופחת על הפנים, התחושה היא של בגידה קשה וכואבת; ובגידה פעמים רבות מוציאה מאיתנו את הרע ביותר:
- אלה שחשו נבגדים נוקמים. הם יוצאים לתקשורת, משמיצים ומספרים כיצד נראית להם המערכת - כולל התנהגותם הם - בעבר. על כך ניתן לקרוא בהרחבה במאמרו של עו"ד פנחס פישלר: 'מה חושבים בכירי המשטרה על המשטרה?'
- זו אחת הסיבות לכך שבניגוד לארגונים צבאיים אחרים, גימלאי משטרה ושוטרים לשעבר חצויים בקוטביות: חלקם דבקים במשטרה ונותרים נאמנים לה (כי לא הרגישו נבגדים); ואחרים - שחוו בגידה - מפתחים כלפיה יחסי אהבה-שנאה.
פיני, מאמר מצויין המתאר היטב את האישיות הטוטאלית של השוטר
בעצם טוטאליות היא תובענות, היא התמסרות מלאה שיש בה דיכוי של קולות שונים שבך והיא נתפסת כקיצונית, מוחלטת וחסרת תנועה וניואנסים.
טוטאליות שכזו מבקשת לשלול כל תופעה אחרת מלבד זו שאליה אתה מתבקש להתחייב.
הבנה כזו של טוטאליות עלולה ליצור מציאות קיצונית ופנאטית, שכל מה שאינו בהלימה או אינו עולה בקנה אחד עם הטוטאליות הנדרשת נתפס כאיום, לכן הם בעלי רגישות על ופגיעות חזקה.
נפלא. אצטט בשמך