[בתמונה: טיל בליסטי רוסי בשיגור. התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
למרות כל החידושים בתחום אמצעי התקיפה - מזל"טים משוטטים/מתאבדים, טילי שיוט, פצצות חכמות גולשות, טילי אויר קרקע, פגזים מדויקים וכד' - הטיל הבליסטי המדויק, הכבד וארוך הטווח (ראו תמונה בראש המאמר), הוא עדיין האמצעי ההתקפי המסוכן מכולם.
האמצעים האחרים כולם נכללים בקטגוריה של החימוש המדויק, אבל לכולם חסרון גדול משותף אחד: מהירות טיסתם איטית, תת קולית וכך ניתן ליירט אותם.
לא תמיד היירוט של אמצעים אלה קל. חלקם של אמצעי התקיפה - בעיקר טילי השיוט והמל"טים המתאבדים - הם מנמיכי טוס ומתמרנים; וכך, הם מנסים להתחמק מגילוי מוקדם של מערכות המכ"מ.
[בתמונה: טיל V2 שהוצב למזכרת בלונדון... למרות שחלפו כ- 77 שנים מאז הפצצת לונדון במלחמת העולם השנייה ע"י טילי ה- v2 הגרמניים - הטילים הבליסטיים הראשונים בעולם - כמעט ולא ניתן ליירט את האמצעי הזה. התמונה היא נחלת הכלל]
אבל כאשר האיום מאותר ע"י המכ"מ, בדרכו אל היעד, אזי עקרונית - אם יש לנו מערך יירוט טוב, גדול ומהיר תגובה - ניתן ליירט חלק ניכר מהמתקפה. איך מיירטים מז"לטים מתאבדים, פצצות גולשות, טילי שיוט וגם טילי אוויר קרקע? באמצעות טילי קרקע אוויר; ולעיתים גם טילי א"א, שמשוגרים ממטוסים, בקרבת היעד, באמצעות תותחי נ"מ מהירים מוכווני מכ"מ ומחשב. היירוט הזה בדרך כלל יקר. לעיתים קרובות, עלות היירוט גבוה משמעותית מהעלות של הטיל המיורט, אבל הוא אפשרי.ומה באשר לטיל הבליסטי המדויק הכבד וארוך הטווח?
למרות שחלפו כ- 77 שנים מאז הפצצת לונדון במלחמת העולם השנייה ע"י טילי ה- v2 הגרמניים - הטילים הבליסטיים הראשונים בעולם - כמעט ולא ניתן ליירט את האמצעי הזה.
מדוע?
1. מרבית מסלול הטיסה של הטיל הבליסטי מתרחש בגבוה רב מאוד, עשרות ק"מ ויותר מעל הקרקע, הרבה מעבר לטווח היעיל של מרבית המיירטים.
2. גם כאשר הטיל מתקרב למטרתו ומנמיך שוב לקרקע, אזי מהירות הטיל הבליסטי התוקף ארוך הטווח, באזור הקרוב ליעד, עדיין גבוה מאוד, מעל ל- 1000מ/ש.
[בתמונה משמאל: טיל V2 על כן השיגור לעבר לונדון. התמונה היא נחלת הכלל]גם ללא כניסה לחישובים והסברים פיסיקליים מורכבים ברור כי מרבית אמצעי היירוט אינם יעילים כנגד מטרות שמהירות טיסתם גבוה כל כך. כדי להצליח וליירט מהירות הטיל המיירט חייבת להיות גבוה משמעותית ממהירות הטיל המיורט. גם תיזמון המפגש הפיזי בין הטיל המיירט לטיל המיורט המהיר (אלפיות השניה) קשה מאוד במהירויות גבוהות ובאטמוספרה לא יציבה. לכן, קיימים מעט סוגי טילים שמתיימרים לנסות ליירט את טילים הבליסטיים מהירים; והם כולם יקרים מאוד (מיליוני דולרים). גם יעילותם מוטלת בספק; ולכן, מספרם נמוך מאוד.
3. מטוסי קרב. תפקידו החשוב של חיל האוויר מוגדר, מאז הוקם, כהגנת שמי המדינה. הגנה? רק נגד מטוסים עויינים לא נגד רקטות וטילים. אין בעולם מטוס שמסוגל ליירט רקטה או טיל. הם מהירים מידי עבורו. בכלל יש לדעת, כי המטוסים המאויישים אינם האמצעי היעיל להגנה וליירוט במלחמות המאה ה- 21.
[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
אז מה כן?
ברור כי אין פתרון קינטי סביר ויעיל, שמסוגל יהיה לאתגר את הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח לאחר ששוגרו למטרתם. יש רק פיתרון אחד (למדענים, הפתרון הזה ידוע כבר עשרות שנים): פיתוח והצטיידות בתותחי לייזר רב עוצמה, לייזר יבשתי/ימי ולייזר אווירי. כאן, היירוט הוא בעלות זניחה - אולי פרומיל וגם פחות מעלותם של הטילים נגד טילים; והכי חשוב, המפגש של הקרן עם הטיל התוקף, מבוצע באפס זמן במהירות האור.
יכולת ההתגוננות המוגבלת מאוד נגד טילים בליסטיים כבדים וארוכי טווח היתה ידוע לכל בר סמכה כבר לפני שנים רבות. אבל, הטילים הללו הפכו לבעיה אקוטית רק בשנים האחרונות, בגלל סוגיית הדיוק. היכולת להפוך טילים למדוייקים, הופכת אותם מנשק סטטיסטי, שנזקו נסבל; לנשק מדוייק - שיכול להחריב כל מטרה - ושפגיעתו קשה מנשוא! הסכנה מתעצמת עוד יותר, מאחר וארגוני טרור לא נשלטים מחומשים כעת בחסות איראן בטילים בליסטיים מדויקים.
גם השיפורים שמוכנסים, לאחרונה, לטילים ומגבירים מאוד את רמת הסכנה מהם:
1. הטילים החדישים יהיו טילים מתמרנים, בזמן החדירה לאטמוספירה ועד לפגיעה הסופית במטרה. כך, הם משנים את מיקומם בכל מס' שניות; וכך, הם הופכים את היירוט באמצעות טילי קרקע אוויר נגד טילים ללא אפשרי.
2. מעבר לשימוש בטכנולוגיית דיוק אלקטרו אופטית: דיוק לפי השוואת תמונה של היעד, טכנולוגיה שמחליפה בביות הסופי את מנגנון הדיוק באמצעות אותות לווין. כאן רמת הדיוק משתפרת - מהרמה הנוכחית של כעשרות מטרים בודדים באזור היעד - למטרים בודדים על היעד.
3. יש אפשרות לבצע את השיגורים מכל מקום, לרבות מבורות תת קרקעיים, משאיות וגם מספינות.