נסראללה נשא אתמול בערב נאום לציון יום השנה למלחמת לבנון השניה. במהלך נאומו, התייחס לארועי השבוע החולף ואמר כך:
"ישראל לא תקפה בלבנון במהלך ה- 15 שנים האחרונות, כיוון שחששה מתגובת הנגד של חיזבאללה. הערכה הישראלית הייתה, שתקיפה אווירית תשנה את מאזן ההרתעה הקיים, בין ישראל לחיזבאללה ותשחק את עמדת החיזבאללה. לכך היינו חייבים להגיב באופן מיידי והתקיפה שלנו הייתה בתגובה לתקיפת המטוסים מהאוויר והתגובה הייתה מדודה".
את תגובת דובר צה"ל לתקיפת חיזבאללה ביום שישי אפשר לחלק לשני חלקים:
- החלק הראשון נועד לאוזני חיזבאללה והמסר העיקרי בו היה, שישראל לא מעוניינת בהסלמה בגבול הצפון. בכך מאותת דובר צה"ל לחיזבאללה, שישראל מוכנה להכיל את הפגיעה בריבונותה; ומודה למעשה, שתקיפה מטוסי חיל האוויר בלבנון הייתה טעות.
- החלק השני נועד לאזרחי מדינת ישראל ובו מתייחס דובר צה"ל לכך, שהרקטות נפלו בשטחים פתוחים, אל מול אזרחי ישראל.
דובר צהל עוסק בלטשטש במילים את העובדה שטיפות השתן כבר נוחתות לנו על הפנים: זה לא סוד צבאי שמערכת המכ"מ של כיפת ברזל יודעת לזהות היטב את המקום שבו מיועדת לפגוע הרקטה; ולעבר רקטות המיועדות ליפול בשטח פתוח, לא משוגר מיירט. לכן, אם שוגרו מיירטים לעבר רקטות החיזבאללה, הן לא נועדו ליפול בשטחים פתוחים; וסביר להניח, שמטרת הירי הייתה אחד מהמוצבים הצה"ליים על הר דוב.
[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]
בחודש אוקטובר האחרון נוהל משחק מלחמה אמריקאי שדימה מלחמה מול סין
האמריקאים - שבניגוד אלינו, הצוות האדום שלהם מנהל תרחישי אמת בתרגילים - הובסו קשה במערכה. אחת הסיבות לכך הייתה הדוקטרינה האמריקאית, המחייבת צבירת כוח בזירה, לפני כניסה למלחמה. הסינים - שלמדו את האמריקאים ב- 30 השנים האחרונות - פעלו במבודד נגד מרכיבי הכוחות העיקריים, לפני צבירתם בזירה, והכריעו את המערכה לפני פתיחתה.
מדינת ישראל פועלת באופן שבלוני ודומה להפליא לתפיסה האמריקאית. לפני כניסה ללחימה, מדינת ישראל צוברת כוח. לפני תקיפה בלבנון, יהיו עדויות לעיבוי מערך ההגנ"א ומערך ההגנה; ויהיו עדויות לדברים אחרים, המתרחשים טרם פרוץ פעולות האיבה. היעדר הסימנים הללו, מסמן לנסראללה, שהדרך לפעילות שלו סלולה; ומעביר את כובד ההכרעה לקברניטי מדינת ישראל. תגובה מיידית למעשיו של נסראללה, תגרור הסלמה, שבה יפגע העורף הישראל הלא מוכן.
אנחנו נוטים להסתכל על כל אחת מהזירות בנפרד, ולא מקשרים בין המתרחש בזירות - לפעמים במקביל ולפעמים בנפרד - ולמעשה, לא מתרכזים בכדור.
חמאס גא"פ וחיזבאללה הן חלק ממערך איראני - רחב, ארוך טווח וסבלני מאוד - להשמדת מדינת ישראל. כדאי שנתחיל להתייחס לאירגונים הנ"ל ופעולותיהם ככאלה. יחד עם זאת כדאי לזכור, שלא כל פעולה שמבצע אחד האירגונים מקורה באיראן; ויש מנופי השפעה מקומיים על פעולותיהם.
ההזדמנות שאנחנו מעניקים לחסן נסראללה, להמשיך לאיים על מדינת ישראל - והעובדה שאנחנו כמו ספר פתוח לפניו - עוזרת לייצר הרתעה חיזבללאית כלפי מדינת ישראל; שוחקת את העמדה הישראלית, ומעניקה לנסראללה הרבה יותר מדי כוח, פי שלושה מגובהו בערך.
כיוון שכל אחד מצבאות הטרור סביבנו צבר מסה קריטית, שמאפשרת לו לייצר איום עצמאי על העורף הישראלי, אי אפשר יותר להסתפק בתיקו אל מול צבאות אירגוני הטרור. הכרעה שלהם מחייבת שינוי דיסקט ליד שולחן המטה הכללי ואסור 'להסיר את המבט מהכדור' אפילו לא לשנייה.
איראן מנצלת את הזמן לסגירת פערים אל מול מדינת ישראל; ותיקו אל מול צבאות הטרור מעניק לאיראנים זמן, בשביל לפנות מקום לעוד זמן, שאותו הם מנצלים לסגירת הפערים הטכנולוגיים, הכלכליים, המדעיים והפוליטיים ביניהם לביננו.