נאוה דיהי: השקעת משאבים בפיתוח ובהנגשת ההשכלה בדרום, עכשיו!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי picjumbo_com לאתר Pixabay]

סגן-ניצב ד"ר נאוה דיהי (ראו תמונה משמאל) היא דוברת מחוז דרום של משטרת ישראל, חוקרת תהליכים במבנה החברה הישראלית

*  *  *

ההשכלה אותה רוכש היחיד משפיעה על תחומי החיים השונים והיא זו שסוללת את הדרך לניוד חברתי ולשיפור הסטטוס החברתי, בפרט בקרב קבוצות מוצא שמעמדן החברתי נמוך יותר (Furtado, 2012). בישראל אי השוויון בתחום החינוך וההישגים הלימודים הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה OECD ובולט במיוחד בין שכבות חברתיות-כלכליות (איילון, בלס, פניגר ושביט, 2019).

להישגים הלימודיים השפעה ישירה על תהליך בחירת בן הזוג ועל הסיכוי להינשא (Goldscheider, 2002; Okun, 2004 Okun & Khait-Marelly, 2008; Raz-Yurovich, 2010).

[בתמונה: ההשכלה אותה רוכש היחיד משפיעה על תחומי החיים השונים והיא זו שסוללת את הדרך לניוד חברתי ולשיפור הסטטוס החברתי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

ההשכלה שרוכש הפרט היא זו המגדירה, במידה ניכרת, את מיקומו החברתי-כלכלי. התחום שאותו הוא בוחר ללמוד והישגיו הלימודיים מאפשרים ליחיד להשתלב בעולם התעסוקה, ולאלה יש בהמשך השפעה על כל תחומי החיים האחרים שלו, כולל מאפייני בן זוגו לחיים. ההישגים הלימודיים הגבוהים משפרים את היכולת ואת חופש הבחירה של היחיד בשוק הנישואין, ומאפשרים לו להינשא מחוץ לקבוצה ה עדתית אליה הוא משתייך, בייחוד אם היא נחשבת לנמוכה יותר בסטאטוס החברתי שלו (טבו, 2010Mare, 1991; Rockwell ,1976).

הפערים בהשכלה בין קבוצות המוצא, שהגיעו ממדינות שלהן רמות השכלה שונות, העמיקו על רקע תהליכי היישוב שהיו עם קום המדינה, עת העולים מארצות אסיה-אפריקה נשלחו לעיירות פיתוח ולפריפריה ואלה ממשיכים להתקיים גם היום מסיבות מבניות חברתיות. להשכלת ההורים ישנה השפעה ישירה על השכלת ילדיהם, על הצלחתם בלימודים ומעצם כך על כושר השתכרותם העתידי.

כך נמצא שסטודנטים שלהוריהם השכלה שאינה עולה על תיכונית, סיכוי נמוך יותר לסיים תואר ראשון (דוברין, 2015; Gabay-Egozi, & Yaish, 2019.). במחקר שנערך בקרב עולים בישראל, נמצא שלמאפייני טרום העלייה של ההורים, ישנה חשיבות רבה ביצירת דפוסי ההשכלה של ילדיהם, (פרלמן ואלמלך, 2012). העולים שהגיעו מארצות צפון אפריקה ואסיה היו בעלי השכלה נמוכה או חסרי השכלה, יושבו בפריפריה והיו עסוקים בפרנסה, דבר שמנע מהם מחד לרכוש השכלה ומאידך להשתלב בעבודות שישפרו את מצבם הסוציואקונומי. לצד זאת, עצם המגורים בפריפריה, מבחינת הקצאת משאבים ותמיכה ממסדית, תרמה גם היא לקושי המצטבר של עולי אסיה-אפריקה וכל אלה ביחד השפיעו על סיכוי רכישת ההשכלה של ילדיהם ולמעשה העמיקו את הפער לדור השני, (שביט, 2017; Cohen, Lewin-Epstein & Lazarus, 2019).

בבדיקה של רמת בתי הספר תיכונים נמצא שלמעלה מ-70% מיוצאי אירופה-אמריקה למדו בבתי ספר תיכון ברמה גבוהה לעומת 54% מיוצאי אסיה-אפריקה, וכי ליוצאי אסיה-אפריקה יש את הסיכוי הנמוך ביותר לרכוש תעודה אקדמית ורק ל-29% מהם יש תעודה אקדמית לעומת 47% מיוצאי אירופה-אמריקה (דוברין, 2015 ; Friedlander, Okun & Goldscheider, 2016).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי White77 לאתר Pixabay]

הרפורמות בבחינות הבגרות ובהשכלה הגבוהה שנערכו במהלך שנות ה-90 וה-2000 הביאו מחד לגידול ניכר בשיעורי ההשכלה בישראל אך מאידך גם לגידול באי השוויון בהשכלה. השיפור בשיעורי ההשכלה נמצא בעיקר בקרב אלה המשתייכים לשכבות הסוציואקונומיות החזקות יותר בחברה, שלהם יש למעשה את המשאבים לנצל את ההזדמנויות שמציעה מערכת החינוך, (בר חיים ואחרים, 2013).

על חשיבותה הרבה של ההשכלה והשפעתה על השכר, ניתן ללמוד ממחקר שנערך בשנת 2015, (Plaut & Plaut, 2015 ) אשר בחן את אי השוויון הכלכלי בישראל על פי מוצא ואשר מצא כי בעת שמשתנה ההשכלה נמצא תחת בקרה, הבדלי השכר בין האשכנזים למזרחים מצטמצמים מאוד. לצד זאת, פערי השכר ממשיכים להתקיים בשוק העבודה, שם סיכוי ההשתלבות של יוצאי אסיה-אפריקה, בהתאם לכישורים ולהשכלה שרכשו, הם הנמוכים ביותר ביחס לילדי ישראל, בעוד שסיכוייהם של יוצאי אירופה-אמריקה הם הגבוהים ביותר (Bodankin & Semyonov, 2016).

עוד נמצא שבקרב אלה שהם בעלי השכלה גבוהה, ההומגמיה, נישואין לאלה הדומים לך מבחינת השכלה, מחליפה את האנדוגמיה, (Çelikaksoy, Nekby & Rashid, 2010) ואילו בקרב אלה שמשתייכים לאותה קבוצת מוצא ובעלי השכלה דומה, נמצא שהנטייה העיקרית היא להינשא נישואים אנדוגמיים (Okun & Khait-Marelly, 2010 Kalmijn, 2012;).

נוסף להשפעה הישירה שיש להשכלה על מיצוב מעמדו של היחיד בכלל ובשוק הנישואין בפרט, בקרב הנשים היא מביאה לדחיית גיל הנישואין, (Goldscheider, & Goldscheider, 1996). נשים אשר בוחרות להמשיך יכולתן של הנשים לבחור שלא להינשא נמצאה בקשר ישיר לנגישות למשאבים ולעצמאות הכלכלית וחברתית שלהן, (Dixon, 1971). דוגמא לכך ניתן למצוא בתופעת האימהות היחידניות מבחירה, מונח המתאר נשים שמרביתן משתייכות למעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה, משכילות, בעלות ביטחון תעסוקתי וכלכלי, הבוחרות להביא ילדים מחוץ למסגרת נישואין או מסגרת זוגית אחרת (וייס-שדה ושחר, 2014;Bock, 2000; Hertz, 2006; Mannis, 1999).

[בתמונה: סיכוי ההשתלבות של יוצאי אסיה-אפריקה, בהתאם לכישורים ולהשכלה שרכשו, הם הנמוכים ביותר ביחס לילדי ישראל, בעוד שסיכוייהם של יוצאי אירופה-אמריקה הם הגבוהים ביותר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי sasint לאתר Pixabay]

עצמאות כלכלית היא זו המאפשרת להן לבחור כיצד לחיות, גם אם הדרך בה בחרו היא בניגוד לקבוצת המוצא אליה משתייכות, מאחר והן אינן סמוכות על שולחנו של איש . היכולת להגיע לעצמאות כלכלית קשורה לרוב להשכלה אותה רוכשת האישה, תהליך שאף הוא מביא לדחיית עיתוי הנישואין, עד לסיום הלימודים (Sabbah‐Karkaby & Stier, 2017). בדומה לחברות מערביות אחרות, גם בישראל התרחש במהלך העשורים האחרונים שינוי חברתי דרמטי שבא לידי ביטוי בעליה המשמעותית של הנשים היהודית שלהן השכלה אקדמית,  (DellaPergola, 2000),  ובשיעורן ההולך וגדל בשוק העבודה בכלל ובתפקידים בכירים בפרט, (Mandel & Birgier, 2016; DellaPergola, 2000)‏. שינוי שהשפיע גם על הרחבת יכולת הבחירה החופשית של הנשים בישראל, כפי שבא לידי ביטוי לדוגמא בקרב, רווקות שבוחרות ללדת ילדים מבלי להינשא ובקרב האימהות היחידניות מבחירה בישראל, שמרביתן אקדמאיות ומשתייכות לקבוצת נשים בעלות שכר בינוני ומעלה, (וייס-שדה ושחר, 2014; Segal-Engelchin, Erera, & Cwikel, 2012).

אולם, ראיית ההשכלה כמשאב בר-שווק היא אולי ראייה צרה מדי. עצם הלימודים במסגרת אחת יוצרים נקודת מפגש עם בני זוג פוטנציאליים אשר לומדים באותה מסגרת, (Mare, 1991; Mcclendon, 2018). מעבר לכך, הלימודים מעצבים את תפיסתו העצמית של היחיד ומשפיעים על השקפת עולמו. רמת הלימודים משתקפת גם בסגנון החיים המתפתח אצל היחיד, בהעדפותיו התרבותיות, במערכת הערכים האישיים ובטעמו בתחומי העניין השונים (Kalmijin,1991; Rosenfeld, 2005). הלימודים, ברמות שונות, יוצרים, אם כן, קבוצות מלוכדות וסגורות יחסית המבדילים בין השייכים לכול קבוצה וקבוצה.

[בתמונה: עצם הלימודים במסגרת אחת יוצרים נקודת מפגש עם בני זוג פוטנציאליים אשר לומדים באותה מסגרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי StockSnap לאתר Pixabay]

לצד התפתחותו האישית של היחיד וחשיפתו לכאלה שאינם שייכים לקבוצתו עולה גם מידת עצמאותו מאחר והוא מופרד ממשפחתו ומקבוצתו המורחבת. עצם ההצטרפות למסגרת הלימודים אשר מקבצת צעירים מקבוצות שונות, על בסיס חינוך והשכלה, תוך הפרדתם מהשגחת המשפחה והקבוצה האורגנית, מפחיתה את כוחם של אלה מול היחיד, מעלה את יכולת הסתגלותו לתרבות אחרת ואת כוחה של המסגרת הלימודית בעיצוב הערכים האישיים בנושא נישואין ומשפחה (Blau & Schwartz, 1984; Furtado, 2012), תהליך המקבל משנה תוקף בחברה הישראלית.

ישראל היהודית היא חברה המורכבת ממגוון רב של אנשים, דור ראשון ושני לעולים שעלו למדינה שחרטה על דיגלה את מדיניות "כור ההיתוך" (Goldscheider, 2002; Okun, 2004; Rosen, 1982). מציאות זו באה לידי ביטוי בדרך שבה נקלטו העולים, בדפוסי החיים, בנישואין, בתמותה ובכל מעגלי החיים שהתפתחו בישראל. העיקרון המנחה היה רצונם של הוגי ומקימי המדינה ליצור דמות ישראלית "צברית" שתהיה ייחודית ושונה מדמותם של העולים החדשים, אך מה שקרה בפועל אינו בהכרח הולם את הציפיות ויתרה מכך הזהות ה עדתית, לרבות זו של אלה שנולדו בישראל, לא פחתה עם השנים (Fischer, 2016; Lewin-Epstein & Cohen, 2019).

כחברה קולטת עלייה, עברה החברה הישראלית מיום הקמתה שינויים דמוגרפיים אינטנסיביים שבסופם נוצר פסיפס של תרבויות לצד מבנה מעמדי המשקף את הפערים בין הקבוצות ה עדתיות השונות. עם קום המדינה חיו בה כ-650,000 יהודים, מרביתם עולים חדשים או בני דור שני להורים שעלו ממרכז וממזרח אירופה. באותן שנים היו העולים מהמדינות הערביות מיעוט בחברה. בעשור הראשון שחלף מקום המדינה ועד לתחילת שנות ה-60, הגיעו גלי עלייה גדולים מאוד, יחסית לאוכלוסייה היהודית שחיה כבר בארץ, כמחצית מהם מארצות האסלאם והיתר מארצות אירופה. מתחילת שנות ה-60 הואט קצב העלייה, אולם לאחר התפרקותה של ברית המועצות לשעבר, בסוף שנות ה-80, החל גל עלייה שהגיע לשיאו בן השנים 1990-1991 וכלל בסך הכול כמיליון עולים (Goldscheider, 2002; Okun, 2004) ועוד כ-80,000 עולים מאתיופיה. הגם שעם השנים מספר העולים לישראל פחת בצורה משמעותית מאוד, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, (הלמ"ס 2017, טבלה 2.6), עדיין בשנת 2015, 25% מכלל היהודים, שחיים בישראל, נולדו בחו"ל. השוני בין חברות המוצא, יחד עם תהליכי הקליטה עצמם, יצרו פסיפס חברתי המשלב מוצא ביחד עם מדרג חברתי המבוסס הישגים אישיים ומאופיין בלא מעט שסעים דתיים, חברתיים ועדתיים (שביט ושטייר, 1997 ;Friedlander, 1975).

[בתמונה: השוני בין חברות המוצא, יחד עם תהליכי הקליטה עצמם, יצרו פסיפס חברתי המשלב מוצא ביחד עם מדרג חברתי המבוסס הישגים אישיים ומאופיין בלא מעט שסעים דתיים, חברתיים ועדתיים... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

פערים אלו התהוו כבר בגלי העלייה הראשונים, והשסע העדתי העמיק עם השנים. השוני בין הקבוצות התבטאו באזורי המגורים, בהשכלה, בתחומי התעסוקה, בדפוסי הנישואין ובתחומי חיים נוספים. בפועל נוצרו שתי קבוצות  עדתיות מרכזיות: יוצאי אירופה-אמריקה שכונו "אשכנזים", ויוצאי אסיה-אפריקה שכונו "מזרחים" (סמוחה, 1993; קימרלינג, 2001; Ben-Rafael & Sharot, 1991).

יתרונם היחסי של האשכנזים נבע מהעובדה שהעולים מארצות אלה היו הראשונים להגיע למדינת ישראל בשנים שקדמו להכרזה על עצמאותה, והם שייסדו את מרבית המוסדות הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים. מעמדם התחזק יותר לאור העובדה שמצבם הסוציו-אקונומי של מרבית העולים המזרחים שעלו מארצות אפריקה היה נמוך ושיעורי הילודה בקרב קבוצה זו היו גבוהים. בנוסף, העולים המזרחים יושבו באזורים כלכליים וגיאוגרפיים הממוקמים בפריפריה (Okun & Khait-Marelly, 2008). עמדת יתרון זה התחזק מהתהליך ההיסטורי בו העולים המזרחים היו למעשה חלק מתהליך ההתפתחות הכלכלי המואץ של מדינת ישראל. הם אלה שאפשרו את המעבר לשוק כלכלי מודרני בהציעם היקפים גדולים של כוח עבודה זול יחסית ונייד שיוכל להשתתף בתהליכי הייצור (בן פורת, 2001; סבירסקי וברנשטיין, 2001).

חולשתם של העולים המזרחים, אשר נבעה מהתלות המוחלטת שלהם במוסדות הקולטים נוכח העדר משאבים כספיים עצמאיים ומאזורים בהם שוכנו (בן פורת, 2001) יצרה מאגר כח עבודה מזרחי זול בחקלאות, בבניין ובתעשייה, לצד ההתפתחות של מעמד המורכב מבעלי המפעלים, המנהלים, המהנדסים ועוד שברובם היו אשכנזים (Ben-Porat, 1993).

תהליכי הקמת מדינת ישראל וקליטת היהודים מרחבי העולם הביאו ליצירת מערכת ריבוד חברתית המבוססת על מוצא, אשר מתקיימת כיום גם בקרב בני הדור השני שנולדו בארץ ובאה לידי ביטוי בין היתר בהשכלה ובהכנסה, (Bar-Haim & Semyonov, 2015; (Semyonov, Raijman & Maskileyson, 2016. על פי נתונים שפורסמו בשנת 2017 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פערי השכר בין אשכנזים, מזרחים וערבים, ממשיכים להתקיים. בראש טבלת השכר נמצאו גברים אשכנזים דור שני, אחריהם בסדר יורד: גברים אשכנזים דור ראשון שעלו עד שנת 1989, גברים מזרחים דור שני בארץ, גברים מזרחים דור ראשון בארץ, נשים אשכנזיות דור ראשון ובתחתית סולם השכר נמצאות נשים אתיופיות, (סבירסקי, קונור-אטיאס וליברמן, 2018). עוד נמצא כי בהשוואה לישראלים באותה רמת השכלה, ההשתלבות הכלכלית של העולים שלהם השכלה אקדמית, היא מוצלחת יותר וכי גם אז עדיין נראה שרמת השכר של העולים האשכנזים היא גבוהה מזו של המזרחים, (הברפלד וכהן, 2012).

[בתמונה: אם וילדיה באתר קראוונים ביישוב מעגלים, 1992. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מרכז להב"ה נתיבות מאוסף תמונות מרים טל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

יחד עם זאת, חשוב לציין שעם השנים אנו עדים לצמצום בפערי ההכנסות בין האשכנזים למזרחים, אותו מייחסים לשני תהליכים שהתרחשו במקביל, רכישת השכלה ושינויים במשק הישראלי, (דהן, 2013). עם השנים יוצאי אסיה-אפריקה השקיעו יותר ברכישת השכלה אקדמית, דבר שהתאפשר עם פתיחת המכללות הפרטיות,(Dahan, 2016) , כך לדוגמא, בשנת 2016, נמצא שיש צמצום של 40% מהפער בהשכלה גבוהה בקרב בני הדור השלישי, בעיקר בקרב הנשים, בעוד שבקרב הגברים הצמצום בפער נובע מירידה בהישגי ההשכלה של האשכנזים ולא משיפור בקרב המזרחים, ( Cohen, Lewin-Epstein & Lazarus, 2019).

לצד זאת, השינויים המבניים בכלכלת ישראל, עת המשק הישראלי עבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק, פתח בפניהם אפשרויות כלכליות שהיו פתוחות קודם בעיקר בפני המקורבים לשלטון, (דהן, 2013). פתיחת אפשרויות אלה והמהפך הפוליטי שהיה כאן בשנת 1977, עומדות בבסיס טענתם של כהן וליאון, (2008), שהם אלה שהביאו להתבססות של קבוצה חדשה ומובדלת בישראל, בקרב מעמד הביניים, אותה הם מכנים, מעמד בינוני מזרחי חדש.

תפיסתם שונה מהותית מאלה התופסים את השסע העדתי כסטטי ואת ההגמוניה האשכנזית כשלטת, Choen & Leon, 2008)) והם אינם רואים ביהודים המזרחים כקורבן של החברה הישראלית אלא קבוצה אוטונומית שהצליחה להשתלב בסדר היום הפוליטי והחברתי.

[כתבה העוסקת בתהליכי צבירת העוצמה של מעמד הביניים המזרחי החדש. לכתבה המלאה בכלכליסט, לחצו כאן]

הם מצביעים על שני תהליכים מרכזים, אשר יצרו את המוביליות החברתית והביאו ליצירת המעמד הבינוני המזרחי החדש:

  • האופק הגיאוגרפי- תנופת הבנייה במהלך 30 השנים האחרונות, אשר הביאה להתפתחותם של אזורים עירונים חדשים, שנמצאים בפריפריה אך קרובים למרכזים העירונים הגדולים, כגון תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, כדוגמת מערב ראשון לציון המקושרת לתל אביב והגבעה הצרפתית בירושלים. מחירי הדיור ויוקר המחיה באזורים אלה אשר היה נמוך משמעותית מהמרכזים האורבניים, הפכו למרכזי המגורים של בני המעמד המזרחי החדש, לדוגמא על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך 2006, 65% מהתלמידים בראשון מערב היו ממוצא מזרחי לעומת 14% ממוצא אשכנזי.
  • אופק ההשכלה הגבוהה- השינוי במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל. בין שנות ה-80 לשנות ה-90 מנהיגים מזרחים, שהיו בתפקידי מפתח בכנסת, ברשויות ועוד, הובילו ביחד עם אחרים לפתיחה של מכללות ומוסדות אקדמיים מחוץ לאוניברסיטאות. דרישות הקבלה למוסדות אלה היו נמוכים יותר ובעצם הפכו את ההשכלה האקדמית לנגישה ואפשרית לציבור רחב יותר.

לצד השינויים במבנה החברתי ויצירת המעמד המזרחי החדש, עדין אנו רואים שהשסע העדתי ואי השוויון בתחום החברתי-כלכלי, הדמוגרפי ובסטטוס המושג ממשיך להתקיים (הברפלד וכהן, 2012; מקדוסי ופינגר, 2017Fisher, 2016 ; ) ושורשיו נטועים בתהליכים ההיסטוריים של יישוב המזרחים בפריפריה, שם הנגישות להשכלה איכותית ולמשאבים היא נמוכה ובעצם כך משפיעה על יכולת המוביליות המעמדית שמתאפשרת באמצעות השכלה גבוהה. לסיכום, אלה המשתייכים לקבוצת האשכנזים, ילדי אירופה ואמריקה וילדיהם, הינם בעלי רמות השכלה, יוקרה מקצועית והכנסה חודשית גבוהה יותר, בהשוואה לאלה המשתייכים לקבוצת המזרחים, ילידי אסיה ואפריקה, (הלמ"ס, 2010, לוח ;12.19 כהן, הברפלד וקריסטל, 2013 ; סמוחה וקראוס, 1986 Bodankin & Semyonov 2016 ;Bar-Haim &; Semynov, 2015).

[בתמונה: אולם ספורט ברהט. השסע העדתי ואי השוויון בתחום החברתי-כלכלי, הדמוגרפי ובסטטוס המושג ממשיך להתקיים... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ליאורלוין. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

לסיכום

מהספרות אנו למדים כי גם כיום, בדומה לעבר, אזורי הפריפריה בארץ, שם גם נמצאות לרוב קבוצות המוצא מוחלשות יותר, עקב תהליכי יישוב המדינה מאז הקמתה, אינם מקבלים את המשאבים הנחוצים להם לפיתוח בכלל והחינוך וההשכלה בפרט (שביט, 2017(Cohen, Lewin-Epstein, & Lazarus, 2019). כך בעצם[ מקבעים את הקושי לניוד חברתי והופכים אותו למובנה.

חיזוק לכך אנו מקבלים מהמחקרים המצביעים על הקשר בין השכלת ההורים לזו של ילדיהם, כך נמצא שסטודנטים שלהוריהם השכלה שאינה עולה על תיכונית, סיכוי נמוך יותר לסיים תואר ראשון (דוברין, 2015; Gabay-Egozi, & Yaish, 2019.). הקשר שנמצא במחקרים (דיהי,  2020) בין השכלה למוצא אינו מקרי והוא קשור לתהליכי הקליטה בארץ מחד גיסא; ולמאפייני טרום העלייה מאידך גיסא. העולים שהגיעו מארצות צפון אפריקה ואסיה היו בעלי השכלה נמוכה או חסרי השכלה, יושבו בפריפריה והיו עסוקים בפרנסה, דבר שמנע מהם לרכוש השכלה, ולהשתלב בעבודות שישפרו את מצבם הסוציואקונומי. במקביל לכך הם נשלחו להתגורר בפריפריה, שהופלתה לרעה מבחינת הקצאת משאבים ותמיכה ממסדית, מדיניות שתרמה לקושי המצטבר של עולי אסיה-אפריקה וכל אלה ביחד השפיעו על סיכוי רכישת ההשכלה של ילדיהם ולמעשה העמיקו את הפער לדור השני (פרלמן ואלמלך, 2012 ;שביט, 2017 Cohen, Lewin-Epstein & Lazarus, 2019; ).

לפיכך לשם צמצום הפערים חברתיים נדרשת השקעה מרובה של המדינה בתחום החינוך, במיוחד בקרב האוכלוסיות המוחלשות של החברה, לרבות נשים. שם נמצא כי ההשכלה מביאה לשינוי ביכולת הבחירה שלהן ובעצמאותן (Cheng, 2014; Dixon, 1971, 1978; Dykstra & Poortman, 2010).

מקורות

  • איילון,ח', בלס, נ', פניגר י' ושביט,י' (2019). אי שוויון בחינוך ממחקר למדיניות, מרכז טאוב
  • לחקר  המדיניות החברתית בישראל, ירושלים.
  • בן פורת, א' (2001). אי שיוויון חברתי בישראל בתוך יער א. שביט ז. (עורכים), מגמות בחברה
  •     הישראלית, תשס"א האוניברסיטה הפתוחה.
  • דיהי, נ' (2020).אנדוגמיה והומוגמיה בשוק הנישואין בחברה הישראלית יהודית. מחקר לשם מילוי
  • חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור של פילוסופיה", אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.
  • וייס-שדה, ע., שחר, ר. (2014) אימהות יחידנית-דתית וחילונית: הדמיון והשוני השוואה בין
  • אימהות יחידניות דתיות וחילוניות בהיבטים סוציולוגים ואישיותיים. סוגיות חברתיות
  •     בישראל, 141-174.
  • טבו, נ' (2010). דפוסי נישואין בחברה הישראלית בן השנים 2001-2005. עבודה לשם קבלת תואר
  • מוסמך, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע.
  • כהן, י', הברפלד, י' וקריסטל, ט' ( 2013). מזרחים, אשכנזים ו"מעורבים": פערי השכלה בקרב
  • יהודים ילידי ישראל. בתוך  יונה י', מזרחי נ' ופניגר י' (עורכים) : פרקטיקה של הבדל בשדה
  •     החינוך בישראל: מבט מלמטה. ישראל, ירושלים: מכון ואן ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד.
  • כהן, א', וליאון, נ' (2008) לשאלת המעמד-הבינוני- המזרחי בישראל, אלפיים 33 ,83-101
  • סבירסקי, ב' וברנשטיין, ד' (1993). מי עבד במה, עבור מי ותמורת מה?. בתוך: א. רם (עורך),
  • היבטים ביקורתיים.  תל-אביב, ישראל: הוצאת עם עובד.
  • סבירסקי, ש', קונור-אטיאס, א' וליברמן, א' (2018). תמונת מצב חברתית 2018 , מרכז אדוה, תל
  • אביב, ישראל.
  • סמוחה, ס' וקראוס, ו' (1986). מוצא עדתי בתור גורם בהשגת סטטוס בישראל. מגמות, כ"ט,
  • 284-30.
  • סמוחה, ס' (1993). שסעים מעמדיים, עדתיים, ולאומיים ודמוקרטיה בישראל בתוך רם א. (עורך)
  •     החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים. תל אביב, ישראל: ברירות תל-אביב.
  • פרלמן, י., אלמלך, י. (2012) אי-שיוויון אתני בהשכלה של מהגרים ובניהם בישראל: בחינה
  • משותפת. מגמות, מ"ח, 3-4  , 486-503
  • קימרלינג, ב' (2001). קץ שלטון האחוסלים. ירושלים, הוצאת כתר..
  • שביט י' ושטיר ח', (1997). עדתיות והשכלה בדפוסי נישואין בישראל: שינויים בחלוף הזמן. מגמות,
  •     ל"ח, 2, 207-225.
  • שביט י' (2017) מבט נוסף על יציבות אי-השוויון באי-השוויון ההשכלתי בישראל, בתוך ר. ארביב-
  • אלישיב |י. פניגר |וי. שביט (עורכים) תאוריה ומחקר עדכני על שוויון הזדמנויות בחינוך, הוצאת
  • מכון מופ"ת.
  • Bar-Haim E., & Semyonov M. (2015). Ethnic Stratification in Israel. In: Sáenz R., Embrick D.,  Rodríguez N. (eds) The Inernational Handbook of the Demography of Race and  Ethnicity. Inernational Handbooks of Population, vol.4. Springer, Dordecht. Doi: https://doi.org/10.1007/978-90-481-8891-8_1
  • Ben-Porat, A. (1993). The state and capitalism in Israel. Greenwood Press, Westport,
  • Connecticut.
  • Ben-Rafael, E., & Sharot, S. (1991). Ethnicity, religion and class in Israeli society.
  • Cambridge University Press.
  • Blau, P. M., & Schwartz, J.E. (1984). Crosscutting social circles: Testing macrostructural theory of  intergroup relations. Orlando: Academic Press.
  • Bock, J.D. (2000). Doing the right thing? Single mothers by choice and the struggle for
  • legitimacy. Gender & Society, 14, 62–86.
  • Bodankin, M., & Semyonov, M. (2016). Geo‐cultural Origin and Economic Incorporation of High‐skilled Immigrants in Israel. Population, Space and Place22(5), 471-486.‏
  • Çelikaksoy, A., Nekby, L., &  Rashid, S. (2010). Assortative mating by ethnic background and education among individuals with an immigrant background in Sweden. Journal of Family Research, 22, 1, 65-88
  • Cheng, Y.A. (2014). Changing partner choice and marriage propensities by education in post industrial Taiwan, 2000−2010. Demographic Research, 31, 33, 1007-1042. Cohen, U., & Leon, N. (2008). The new Mizrahi middle class: Ethnic mobility and class integration in Israel. Journal of Israeli History27(1), 51-64.
  • Cohen, Y., Lewin-Epstein, N., & Lazarus, A. (2019). Mizrahi-Ashkenazi educational gaps in the third generation. Research in Social Stratification and Mobility59, 25-33.‏
  • DellaPergola, S. (2000). Jewish women in transition: A comparative sociodemographic perspective. na.‏
  • Dixon, R.B. (1971). Explaining cross-cultural variations in age at marriage and proportions never marrying. Population studies, 25, 2, 215-233.
  • Dykstra, P.A., Poortman, A.R. (2010). Economic resources and remaining single: Trends over time.  European Sociological Review, 26, 3, 277-290.
  • Fischer, S. (2016). Two Patterns of Modernization: An Analysis of the Ethnic Issue in Israel. Israel Studies Review31(1), 66-85.‏
  • Friedlander, D. (1975). Mass immigration and population dynamics in Israel. Demography, 12(4), 581-599.
  • Friedlander, D., Okun, B. S., & Goldscheider, C. (2016). Ethno-religious hierarchy in Educational achievement and socioeconomic status in Israel: A historical perspective. In Khattab, N., Miaari, S., & Stier, H. (Eds.). (2016). Socioeconomic inequality in Israel: A theoretical and empirical analysis.  Springer.‏
  • Furtado, D.(2012). Human capital and Interethnic marriage decisions. Economic Inquiry, 50, 1, 82-93.
  • Gabay-Egozi, L., & Yaish, M. (2019). Intergenerational educational mobility and life
  • Course earnings in Israel. Social Science ResearchDoi:https://doi.org/10.1016/j.ssresearch.2019.04.015
  • Goldscheider C. (2002) Israel's Changing Society- Population, Ethnicity, and Development (2nd Ed.). Westview Press.
  • Goldscheider, F. K., & Goldscheider, C. (1996). Leaving home before marriage: Ethnicity,  familism, and generational relationships. Univ of Wisconsin Press.‏
  • Goldscheider, F.K., & Waite, L.J. (1986). Sex Differences in the Entry into Marriage. American Journal of Sociology, 92, 1, 91-109.
  • Hertz, R. (2006). Single by chance, mothers by choice. New York, NY: Oxford
  • University Press.
  • Kalmijn, M. (1991). Status Homogamy in the United States. American Journal of Sociology, 97, 2,   496-523.
  • Kalmijn, M (2012). The educational gradient in intermarriage: A comparative analysis of immigrant groups in the United States. Social Forces, 91 (2), 453–476.
  • Lewin-Epstein, N., & Cohen, Y. (2019). Ethnic origin and identity in the Jewish population of Israel. Journal of Ethnic and Migration Studies45(11), 2118-2137.
  • Mandel, H., & Birgier, D. P. (2016). The gender revolution in Israel: Progress and stagnation. In Socioeconomic Inequality in Israel,153-184,  Palgrave Macmillan, New York.‏
  • Mannis, V. S. (1999). Single mothers by choice. Family Relations, 121-128.‏
  • Mare, R.D. (1991). Five decades of educational assortative mating. American
  •     Sociological Review, 56,  1, 15-32.
  • McClendon, D. (2018). Crossing Boundaries: “Some College,” Schools, and Educational Assortative   Mating. Journal of Marriage and Family80(4), 812-825.‏
  • Okun, B.S. (2004). Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns Among Jews of Mixed Ancestry in Israel. Demography, 41, 1, 173-87.
  • Okun, B.S. & Khait-Marelly, O. (2008). Demographic Behavior of Adults of Mixed Ethnic Ancestry: Jewish in Israel. Ethnic and Racial Studies, 31, 8, 1357.
  • Okun, B.S. & Khait-Marelly, O. (2010). The Impact of Intermarriage on Ethnic Stratification: Jews in  Israel. Research in Social Stratification and Mobility, 28(4), 375-394.
  • Plaut, P. O., & Plaut, S. E. (2015). Ethnic income disparities in Israel. Israel  Affairs21(1), 1-26.‏
  • Raz-Yurovich, L. (2010). Men´s and women´s economic activity and first marriage: Jews in Israel, 1987-1995. Demographic Research, 22, 933-964.
  • Rockwell, R.C. (1976). Historical trends and variations in educational homogamy. Journey of Marriage and the Family, February, 83-95.
  • Rosen, S. (1982). Intermarriage and the "blending of exiles" in Israel. Research in Race and Ethnic Relations, 3, 79-102.
  • Rosenfeld, M.J. (2005). A critique of exchange theory in mate selection. The American Journal of Sociology, 110, 5, 1284-325.
  • Sabbah‐Karkaby, M., & Stier, H. (2017). Links between education and age at marriage
  • among Palestinian women in Israel: Changes over time. Studies in family planning48(1), 23-38.‏
  • Segal-Engelchin, D., Erera, L.P., & Cwikel, J. (2012). Having It All? Unmarried Women Choosing Hetero-Gay Families. Journal of Women and Social Work, 27(4), 391-405.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.