אבי הראל: היכן הן חוות יאיר?

[בתמונה: בית הכנסת ביישוב הנוכחי, חוות יאיר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Benbaruch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0][בתמונה: בית הכנסת ביישוב הנוכחי, חוות יאיר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Benbaruch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

בפרשתנו מסופר שיאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגוב וקרא אותו על שמו חוות יאיר. נראה שחוות יאיר הייתה קשורה לחבל ארץ שמצפון לגלעד מדרום לירמוך. בזמן הכיבוש הישראלי, האזור היה מיושב בדלילות, ולאחר הכיבוש הישראלי, נוסדו במקום עשרים ושלוש ערים בידי משפחת יאיר. אחת הערים, קמון, הייתה ידועה כעירו ומקום קבורתו של אבי המשפחה יאיר הגלעדי...

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת דברים', לחצו כאן]

עודכן ב- 3 באוגוסט 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת דברים, נאמר כי יאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגוב, וקרא להם חות יאיר, כדלקמן: "יָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת-כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד-גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי, וְהַמַּעֲכָתִי; וַיִּקְרָא אֹתָם עַל-שְׁמוֹ אֶת-הַבָּשָׁן חַוֺּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה" [1]. ברם, במקרא ישנן ידיעות סותרות על מיקומן של חוות יאיר.

לפי המסופר בספר במדבר, חוות יאיר שנכבשו על ידי יאיר בן מנשה, שכנו בארץ הגלעד:" וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, גִּלְעָדָה--וַיִּלְכְּדֻהָ; וַיּוֹרֶשׁ, אֶת-הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר-בָּהּ, וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת-הַגִּלְעָד, לְמָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה; וַיֵּשֶׁב, בָּהּ" [2]. לזיהוי אחרון זה יש תימוכין בספר שופטים:" וַיָּקָם אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי; וַיִּשְׁפֹּט, אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, שָׁנָה. וַיְהִי-לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, רֹכְבִים עַל-שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים, לָהֶם; לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֺּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד, וַיָּמָת יָאִיר, וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן" [3]. זיהוי זה עומד כאמור בסתירה לנאמר בפרשתנו, בה ממוקמות חוות אלה בבשן, כלומר צפונית לארץ גלעד.

בספר מלכים, ברשימת המחוזות של שלמה, מצויה אבחנה ברורה בין חוות יאיר שבארץ הגלעד, לחבל הארגוב שמנה שישים ערים בארץ הבשן [4]:" בֶּן-גֶּבֶר, בְּרָמֹת גִּלְעָד; לוֹ חַוֺּת יָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן--שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת, חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת" [5].

[מפת נחלות שבטי ישראל משמאל הועלתה לויקיפדיה ע"י Janz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

יתכן כי במטרה להרחיב את נחלת שבט מנשה בצפון (ראו את מפת השבטים משמאל), שינה המחבר את הגדרת השטח של חוות יאיר זאת בהכללתן באזור ארץ הבשן [6]. הרחבה שכזאת אנו גם מוצאים בספר יהושע:" וַיְהִי גְבוּלָם, מִמַּחֲנַיִם כָּל-הַבָּשָׁן כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן וְכָל-חַוֺּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן--שִׁשִּׁים עִיר, וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן, לִבְנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לַחֲצִי בְנֵי-מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם" [7].

[מפת נחלות שבטי ישראל משמאל הועלתה לויקיפדיה ע"י Janzקובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בכתבים ספרותיים חוץ מקראיים. במקורות אשוריים מהמאה ה- 14 לפני הספירה, נזכרים שבטי יאר, שיתכן והייתה להם זיקה משפחתית לבני יאיר המקראיים.

ארכדנאל מלך אשור בין השנים 1317 – 1306 לפני הספירה, מוזכר בכתובת בנו ככובש של שטחים נרחבים וביניהם מוזכר שטח של שבטי שת ויאר. שבטי שת היו ידועים גם במקרא כבני שת, כך שיתכן מאוד ששבטי יאר הם צאצאים של יאיר בן מנשה.

בזמנו של המלך האשורי שלמנאסר הראשון, מהמאה ה- 13 לפני הספירה (ראו תמונה למטה), מוזכר אדם בשם אוברה מאנשי שת, של שבטי יאר שקנה אותם. לשון אחר, לפי מקורות אלה ואחרים, אנו רואים שהיאר היו חלק משבטי שת המאה ה-13 לפני הספירה. נראה כי בתקופה האשורית התיכונה, חלק משבט זה נדד לכיוון דרום מערב, והתיישב והתבסס בעבר הירדן הצפוני. לאחר זמן לא רב שבט זה נטמע בשבט המנשה הישראלי. במאה העשירית לפני הספירה, ועד תקופת תחילת המלוכה של דוד ושלמה הם שמרו על ייחודם ובעיקר על שמם המקורי – בני יאיר.

[בתמונה: המלך האשורי שלמנאסר הראשון זורה חול מעיר מנוצחת לפני מקדש באשור לאחר ניצחון בקרב. ציור אילוסטרציה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: המלך האשורי שלמנאסר הראשון זורה חול מעיר מנוצחת לפני מקדש באשור לאחר ניצחון בקרב. ציור אילוסטרציה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי גורם לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

נחזור להיבט הגיאוגרפי של חוות יאיר. בעבר הירדן המזרחי, מצפון לנהר הירמוך, משתרע חבל ארץ רחב ידיים, המאופיין באדמת בזלת – הבשן, החורן והגולן. בצד המזרחי, גובל אזור זה במדבר הסורי, במערב – בשקע הירדן, ובצד צפון – בדמשק ובחרמון. היה זה אזור פורה שהיה מיושב בצפיפות במשך תקופות היסטוריות רבות. על כך יעיד הממצא הארכיאולוגי הרב שנמצא במקום, שיש להקדיש לו מאמר נפרד. אזור זה נזכר הן במקרא והן בכתבים חוץ מקראיים, בכתבי המארות [8], בתעודות אל עמארנה [9] ובעוד מקומות נוספים.

פסוק י"ד בפרק ג' בפרשתנו, כמו גם פסוקים נוספים, הם הבסיס לידיעתנו אודות תחום ההתיישבות הישראלי בעבר הירדן המזרחי. כאמור, המדובר היה בחבל ארץ פורה חקלאית, וידועה הייתה הדרך של שיירות נושאות דגן מן הבשן אל נמל המוצא העיקרי ליצוא התבואות נמל עכו. במקביל היה יצוא של תבואות גם בדרך היבשתית, שירד לעמק הירדן אל בית שאן, ממשיך בעמק יזרעאל אל מעברי הכרמל ואל חוף הים התיכון עד מצרים.

בפרשתנו מסופר שיאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגוב וקרא אותו על שמו חוות יאיר. נראה שחוות יאיר הייתה קשורה לחבל ארץ שמצפון לגלעד מדרום לירמוך. בזמן הכיבוש הישראלי, האזור היה מיושב בדלילות, ולאחר הכיבוש הישראלי, נוסדו במקום עשרים ושלוש ערים בידי משפחת יאיר. אחת הערים, קמון, הייתה ידועה כעירו ומקום קבורתו של אבי המשפחה יאיר הגלעדי.

[בתמונה: היישוב הנוכחי כמון שבחבל הגלעד. התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י אלמוג, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: היישוב הנוכחי כמון שבחבל הגלעד. התמונה הועלתה לויקיפדיה ע"י אלמוג, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה משמאל: חריטה רומנטית של יוסף בן מתתיהו המופיעה בתרגומו של ויליאם וויסטון (Whiston) ליצירותיו. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rachel-Esther לאתר flickr]

מזיקתו של יאיר לחוות יאיר מסתבר, שהעיר קמון אמורה להיות באזור הגלעד הצפוני. להנחה זו יש תימוכין בדבריו של יוסף בן מתתיהו (ראו תמונה משמאל), שמוסר כי אנטיוכוס השלישי כבש את קמון יחד עם פחל,  המזוהה עם חירבת פ'חל, כתריסר ק"מ לערך דרומית מזרחית לבית שאן שבעבר הירדן. לימים כאשר הורחב תחום שלטונם של בני יאיר, הם תפסו גם את חבל הארגוב, שהיה מיושב בצפיפות. בתקופת המלוכה הישראלית, החל מהמאה התשיעית לפני הספירה, נתפסו חות יאיר על ידי ארם וממלכת גשור, על פי המסופר בספר דברי הימים: "וַיִּקַּח גְּשׁוּר-וַאֲרָם אֶת-חַוֺּת יָאִיר מֵאִתָּם, אֶת-קְנָת וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ--שִׁשִּׁים עִיר; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי מָכִיר אֲבִי-גִלְעָד"[10].

[בתמונה משמאל: חריטה רומנטית של יוסף בן מתתיהו המופיעה בתרגומו של ויליאם וויסטון (Whiston) ליצירותיו. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rachel-Esther לאתר flickr]

אמנם חוות יאיר והשטח מסביבה, חזר לפרק זמן קצר לממלכת ירבעם: "וּבְנֵי-גָד לְנֶגְדָּם, יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הַבָּשָׁן--עַד-סַלְכָה, יוֹאֵל הָרֹאשׁ, וְשָׁפָם הַמִּשְׁנֶה; וְיַעְנַי וְשָׁפָט, בַּבָּשָׁן, וַאֲחֵיהֶם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם, מִיכָאֵל וּמְשֻׁלָּם וְשֶׁבַע וְיוֹרַי וְיַעְכָּן וְזִיעַ וָעֵבֶר--שִׁבְעָה.  אֵלֶּה בְּנֵי אֲבִיחַיִל, בֶּן-חוּרִי בֶּן-יָרוֹחַ בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מִיכָאֵל בֶּן-יְשִׁישַׁי בֶּן-יַחְדּוֹ--בֶּן-בּוּז, אֲחִי בֶּן-עַבְדִּיאֵל בֶּן-גּוּנִי, רֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָם, וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן, וּבִבְנֹתֶיהָ, וּבְכָל-מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן, עַל-תּוֹצְאוֹתָם, כֻּלָּם, הִתְיַחְשׂוּ, בִּימֵי, יוֹתָם מֶלֶךְ-יְהוּדָה--וּבִימֵי, יָרָבְעָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל" [11], אולם זו הייתה אפיזודה חולפת וחד פעמית, וחבל ארץ זה הפך להיות שטח בשליטה נוכרית.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת דברים', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] דברים, פרק ג', פסוק י"ד.

[2] במדבר, פרק ל"ב, פסוקים: ל"ט – מ'.

[3] שופטים, פרק י', פסוקים: ג' – ה'.

[4] אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', עמודים: 66 – 67.

[5] מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג.

[6] עולם התנ"ך, דברים, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1999, עמוד 49.

[7] יהושע, פרק י"ג, פסוקים: ל' – ל"א.

[8] כתבי המארות הם טקסטים מאגיים שנכתבו במצרים העתיקה. הכתבים נועדו לפגוע בקבוצת אנשים ומקורם במסורת מהממלכה הקדומה בשושלת ה-6. מהממלכה התיכונה 20001750 לפנה"ס.

[9] מכתבי אֶל-עַמַארְנָה הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישיאח'נאתון ותות ענח' אמון.

[10] דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"ג.

[11] דברי הימים א', פרק ה', פסוקים: י"א – י"ז.

 

One thought on “אבי הראל: היכן הן חוות יאיר?

  1. Pingback: פרשת דברים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *