אלי בר און: מהפכת הדיוק מחליפה את מהפכת המנוע הפוסילי

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mercedes. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

מה היה ההבדל בין הטכנולוגיה הצבאית המשפיעה ביותר במרבית המאה ה- 19, למשפיעה ביותר במרבית המאה ה- 20? להערכתי, המנוע הפוסילי, המונע בדלק המיתקן הזה - שבאמצעות אנרגיה של דלק פוסילי - מפיק כוח רב, שמזיז את הגלגלים; ובאמצעותם מאפשר את התנועה של כלי הרכב, התעופה והשיט לסוגיהם.

למרות שכבר היה קיים והופעל גם בסוף המאה ה- 19, הייתה השפעת המנוע הפוסילי על שדה הקרב שולית, עד המאה ה- 20. במאה ה 20 ובעיקר מאז מלחמת העולם הראשונה הפך המנוע הפוסילי לטכנולוגיה המשפיעה ביותר על הצבאות והמלחמה. 

ניצני השפעתו נראו כבר בתחילת המאה ה- 20. אם במלחמות נפוליאון בתחילת המאה ה- 19, הסגר הימי הבריטי על טולון נעשה בעזרת ספינות קרב מונעות במפרשים (ראו בתמונה למטה); הרי שאת הסגר הימי על חופי גרמניה במלחמת העולם הראשונה ביצעו כבר אוניות מערכה, המונעות במנועי טורבינה; וגם מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה, שהביאה לכניסת ארצות הברית למלחמה, לא הייתה מתקיימת ללא המצאת המנוע.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

[בתמונה: הסגר ימי כמלחמת התשה - אונית קו בריטיות בעת ההסגר הבריטי על טולון, המלחמות הנפוליאוניות. התמונה היא נחלת הכלל]

במהלך מלחמת העולם השנייה, הפכו רוב הצבאות לממונעים, מהטנקים והצוללות, דרך המטוסים הספינות ועד המערך הלוגיסטי הכבד. רק המנוע הפוסילי איפשר לעלות את תותחים על פלטפורמות כמטוס, טנק וכדומה. במהלך השנים פותחו, וניכנסו לשימוש נרחב, פלטפורמות נוספות, שמבוססות על המנוע, כמו נגמ"שים, תומ"תים, רקטות וכדומה.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: אוניית המערכה הגרמנית "קייזר" במלחמת העולם הראשונה. המנוע עשה את ההבדל... קרדיט: Bundesarchiv, DVM 10 Bild-23-61-83 / CC-BY-SA 3.0]

ומה הולך להיות המשפיע הטכנולוגי הגדול של המאה ה- 21? להערכתי, דיוק החימוש!

דיוק החימוש הוא היכולת - הקיימת והמשתפרת - להביא את הטילים מכל הסוגים, הפגזים, המל"טים, המשוטטים המתאבדים ועוד, לפגיעה מדויקת ביעד שמוגדר מראש. למעשה הקטלניות ויכולת ההיזק של החימוש החדש גדולות פי 20-10 מהיכולת של החימוש הסטטיסטי שאפיין את החימוש המאה ה- 20.

כיצד התהליך הזה התרחש?

מהפכת הדיוק יצרה את החימוש המונחה, בזכות הכפלת עוצמת החישוב (חוק מור) כל שנתים; והמיזעור של גודל המחשבים ואמצעי החישה (קשר לוייני ואחר, מצלמות, מכ"מ וכד'). הם מוזערו, עד כדי היכולת שמאפשרת כעת, להכניסם לתוך החימוש: הטילים, הפגזים, המל"טים וכד', כאשר גם שם הם תופסים מקום קטן מאוד.

כך ניתנו לרקטה ולפגז הארטילרי - שמסלולם בעבר נקבע מהשנייה בה שוגרו והסיכוי שיפגעו ישירות ביעד היה קטן מאוד - יכולות של ציפור, כזו שמתמרנת במהלך מעוף הטיסה עד לפגיעה מדויקת ביעד שהוגדר מראש או שעודכן במהלך במעוף (ראו התמונה למטה).

[בתמונה: פגז אקסקליבר אם-982. המקור: צבא ארה"ב. התמונה היא נחלת הכלל]

איך משפיעה עלינו הטכנולוגיה החדשה?

1. מבחינת האזרחים והתשתיות החיוניות, היא מעמידה אותם בסכנה גדולה. הסכנה לאובדן החיים - כתוצאה של תקיפה מדויקת - תיגדל ביחס לסכנה מהתקיפה הסטטיסטית פי 10 ויותר. לאמור, מעט מאוד חימוש מדויק יגרום להרס עצום ולאבדות כבדות, אם לא יהיה ברשותנו מיגון חזק וזמין ועדיף מיגון תת קרקעי.

2. מבחינת מבנה הצבאות, גדלה חשיבות של הטילים המדויקים לסוגיהם; והם שיכריעו את המערכה. במקביל, קטנה חשיבות הפלטפורמה - המטוס, הטנק, התותח, הספינה וכד' וכך גם המסגרות שמפעילות אותם כגון חיל האוויר, חיל הים וכד' - שהרי, את החימוש המדויק ניתן לשגר מכל פלטפורמה; וחלק מהפלטפורמות יעילות יותר וזולות פי כמה ממטוסים ומספינות. 

לכן, חשוב...

הטילים המדויקים הם האמצעי היעיל ביותר לחיסול מהיר ומבעוד מועד של מרבית האיומים לרבות של הטילים המדויקים התוקפים של האויב. על כן, עלינו למהר ולהצטייד בטילים מדויקים - שמתאימים לכל הטווחים והדרישות המבצעיות - במגוון פלטפורמות; ולא להסתמך רק על הפלטפורמה האווירית.

במקביל, עלינו לפתח הגנה אקטיבית יעילה וזולה נגד מתקפת טילים נירחבת. ההגנה האפקטיבית היחידה שמחייבת עדיין פיתוח, היא הגנה באמצעות תותחי לייזר רבי עוצמה. טילים נגד טילים לא יוכלו למשימה זו לבדם, ויהוו גורם מסייע בלבד.

[למאמר ב'פורבס' על הלייזר החדש של בוינג, לחצו כאן]

[בתמונה: GENERAL ATOMICS]

[לכתבה המלאה ב'כיכר השבת', לחצו כאן]

4 thoughts on “אלי בר און: מהפכת הדיוק מחליפה את מהפכת המנוע הפוסילי

  1. כול הכבוד אני קורא את הכתבות שלך ומתרשפ מהדיוק וכולת הנגשה קלה לכול קורא,
    נקווה שזה ישפחע במשהו על הפולטקאים…

  2. Pingback: מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: חימוש מדויק לכוחות היבשה, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: מרוץ החימוש בטילים היפרסונים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.