עופר בורין: תהילים, פרק עח – בחירה ואהבה אלוהית

[בתמונה:  מצופה מהבנים ללמוד מההיסטוריה, להבין את רצון האל ולא להיות סוררים כמו הוריהם: ח וְלֹ֤א יִהְי֨וּ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֪ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּוֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 512893 לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

זהו מאמר ראשון בסדרה של שני מאמרים העוסקים בתהילים ע"ח. למאמר השני, לחצו למטה:

*  *  *

מזמור עח הוא מזמור ארוך מאוד. 72 פסוקים. המזמור מתחיל בפסוק המעיד שמדובר במזמור שאמור להיות מלא מסתורין (משלים וחידות): ב אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אַבִּ֥יעָה חִיד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם.

אבל בפועל, המזמור מאוד ברור ולא מותיר הרבה לדמיון.

אחזור בסוף להביע דעתי לגבי מה באמת החידה שנדרש מאתנו לפתור ומה התשובה שאני נותן לה.

המזמור מדגיש את החשיבות של הנחלת ההיסטוריה של העם מאב לבנו עד סוף הדורות: ה וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת׀ בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּה אֶת־אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְהוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם ו לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ׀ דּ֣וֹר אַחֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָקֻ֗מוּ וִֽיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם.

 (הערת אגב: שוב מוזכרת רק חצי מהאנושות. האמהות והבנות שקופות)

 מצופה מהבנים ללמוד מההיסטוריה, להבין את רצון האל ולא להיות סוררים כמו הוריהם: ח וְלֹ֤א יִהְי֨וּ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֪ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּוֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ.

[בתמונה:  מצופה מהבנים ללמוד מההיסטוריה, להבין את רצון האל ולא להיות סוררים כמו הוריהם: ח וְלֹ֤א יִהְי֨וּ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֪ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּוֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SarahRichterArt לאתר Pixabay]

ואז לפתע, המזמור מפנה אצבע מאשימה לבני אפרים (ממלכת ישראל):

ט בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רוֹמֵי־קָ֑שֶׁת הָפְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב ׃

י לֹ֣א שָׁמְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּבְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת ׃

יא וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו וְנִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם ׃

 ומכאן ממשיך המזמור ומתאר את כל הנפלאות שעשה ה': בקע את הים, העמיד את המים, הוביל את העם עם עמוד ענן ועמוד אש, הוציא מים מסלעים, נתן מן ודגים לעם במדבר וכמובן השיא – מכות מצרים: 

מט יְשַׁלַּח־בָּ֨ם׀ חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִשְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים. כן. כן. הקטע הזה בהגדה של פסח הוא מפה.

אבל כל זה לא עזר להבנה ולהפיכת בני אפרים (ממלכת ישראל) ל"צייתנים". פעמים רבות הם חטאו וה', באהבתו האינסופית, סלח פעם אחר פעם, עד שלבסוף נמאס לו: סז וַיִּמְאַס בְּאֹ֣הֶל יוֹסֵ֑ף וּֽבְשֵׁ֥בֶט אֶפְרַ֗יִם לֹ֣א בָחָֽר. זהו. מאס בשבט אפרים (אוהל יוסף, ממלכת ישראל).

ואחרי עשרות פסוקים של הסברים שבסופם אוהל יוסף יוצא מאוס, נכנס פסוק, שבא ללא שום הסברים ותירוצים: סח וַיִּבְחַר אֶת־שֵׁ֣בֶט יְהוּדָ֑ה אֶֽת־הַ֥ר צִיּ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר אָהֵֽב

[בתמונה: הכל בגלל בני אפרים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

וזאת החידה (לדעתי): מדוע מאס באוהל יוסף ובחר באוהל יהודה? או נכון יותר– מה המסר בבחירה הזו?

  • אז יש כמובן את התשובות שמדובר שממלכת יהודה הייתה פחות חוטאת מממלכת ישראל.
  • יש גם את התשובה שדויד וכותבים אחרים של תהילים היו מממלכת יהודה, ולכן יש כאן הטיה לטובת יהודה.

אבל אני מציע מסר נוסף:

  • יהודה היה הילד הרביעי של יעקב ונולד ללאה.
  • יוסף היה בנה של רחל האהובה.
  • יעקב טיפח את יוסף בשעה שיהודה היה כמו כל אחד משאר הילדים.
  • יוסף חולם חלומות ומגלה נטיות של גאוותנות.
  • יוסף, לאחר שהוטל לבור על-ידי אחיו (כולל יהודה) מצליח להתרומם ולהגיע לדרגת ניהול בכירה מאוד במצרים. לכל אורך עלייתו של יוסף, ה' מוזכר כעוזר ומסייע לו, פעם אחר פעם.
ויהודה – לאחר הירידה המוסרית הגדולה של עזיבת יוסף בבור, שלה הוא היה שותף, הוא מתרומם ומתגלה כמנהיג. במקרה תמר הוא מתגלה כמנהיג שמסוגל להכיר בטעות "כי צדקה ממני".

[בתמונה: יהודה ותמר... וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה: כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיהָ. וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי. — ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוק ט"ו יהודה ותמר, ציור של הוראס ורנה משנת 1840. התמונה היא נחלת הכלל]

כאשר יש רעב בארץ, יעקב מסרב לתת לאחים לרדת למצרים ויהודה הוא זה שמתייצב מולו, לוקח מנהיגות ומתחייב אישית מול יעקב כדי שיאפשר את הירידה למצרים.

וכאשר מתייצבים האחים מול יוסף, הנציב הגדול של מצרים, יהודה הוא זה המעז, נעמד מול יוסף, ונותן ערבות אישית לכך שהוא יביא את בנימין למצרים.

בכל דרכו של יהודה למנהיגות אין כלל מעורבות של ה'. לא נדרשת לו אהבת האל. הכל נובע מפנימיותו של יהודה.

ואכן, יעקב שם לב לכך, וכשהוא מברך את בניו על ערש דווי, הברכה ליהודה מבטאת זאת היטב:

ח יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ ׃

ט גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ

 "מטרף בני עלית"  -  היית עלוב עת הזנחת את יוסף בבור במדבר, אבל משם ידעת לעלות ולטפס ולהפוך למנהיג.

  • יוסף הגיע להיות מלך גדול במצרים, אבל לא התעלה לרמת מנהיג, למרות סיוע ואהבה של ה'.
  • יהודה כן התעלה לאמת מנהיגות גבוהה, ללא סיוע ואהבה מה'.

ובעיני, זה המסר בבחירה בין יוסף ויהודה: תהיו יהודה. קחו אחריות על חייכם וחיי המשפחה והקרובים לכם. כשזה יקרה, גם ה' יהיה שם לעזור (אם בכלל יהיה צורך בכך). אני לא יודע אם הוא יאהב אתכם, אבל הוא יבחר בכם!

זהו.

[בתמונה: כשזה יקרה, גם אלוהים יהיה שם כדי לעזור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

זה פתרון החידה שלי. הבחירה היא הגבול של האהבה.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *