אבי הראל: ברכת כוהנים

[בתמונה: ברכת הכהנים המסורתית בכותל המערבי. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ברכת הכהנים המסורתית בכותל המערבי. התמונה היא נחלת הכלל]

אחד מתפקידי הכוהן החשובים ביותר הוא תפקידו לברך את בני ישראל בשם ה'. למעשה הכוהנים הם האפיק דרכו מגיעה הברכה האלוהית לעם. ברכת כוהנים הינה טקסט שירי, הבנוי על פי עקרונות השירה המקראית. ברכה זו שימשה ומשמשת עד ימינו את הכוהנים בברכתם...

[לקובץ המאמרים על 'פָּרָשַׁת נָשֹׂא', לחצו כאן]

עודכן ב- 22 במאי 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת נשא אנו מוצאים אחד הטקסטים הקדומים ביותר במקרא. המדובר בברכת כוהנים שהוא טקסט שירי, הבנוי על פי עקרונות השירה המקראיים [1].

ברכה זו שימשה ומשמשת את הכוהנים המברכים את העם, מתקופת המקרא ועד ימינו. ככלל, אחד התפקידים החשובים בתפקיד הכוהן הוא לברך את עם ישראל, בשמו של האל, כדלקמן:" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם"[2].

[בתמונה: מחווה ברכה המתוארת על מצבתו של הרב משולם כהן (1739–1819). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אלכסנדר מאייר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: מחווה ברכה המתוארת על מצבתו של הרב משולם כהן (1739–1819). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אלכסנדר מאייר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

תפקיד זה של הכוהנים מוזכר במקומות שונים במקרא, בספר בראשית ובספר דברים:" וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן.  וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:  בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ מַעֲשֵׂר, מִכֹּל" , " וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי--כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה; וְעַל-פִּיהֶם יִהְיֶה, כָּל-רִיב וְכָל-נָגַע"[3]. הטקסט של ברכת כוהנים מופיע גם בספרים החיצוניים, למשל בספר בן סירא [4]:" ותהי לו ברית עולם ולזרעו כימי שמים, לשרת ולכהן לו ולברך את עמו בשמו"[5].

לפי האמור עד כאן, הכוהנים מוליכים את הברכה האלוהית לעם, והדבר מודגש על ידי החזרה המשולשת של שם ה' בנוסח הברכה. אמנם הכוהנים הם אשר מברכים את העם, אולם בסוף נוסח הברכה מצויה הבהרה האומרת באופן מפורש כי רק האל לבדו יכול לממש ברכה זו:" ושמו את שמי. מגיד שהם מתברכים בשם המיוחד, יכול אף בגבולין יהיו מתברכין בשם המיוחד, תלמוד לומר: ושמו את שמי... אלא שבגבולין אומר שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת... בגבולין נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם... ואני אברכם, למה נאמר... יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הם מברכים ואם לאו אין מברכין, תלמוד לומר: ואני אברכם, שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך את ישראל, תלמוד לומר: ואני אברכם, אני אברך את עמי, וכן הוא אומר (דברים טו, ו): כי ה' אלהיך ברכך וגו', הכהנים מברכים את ישראל, מי מברך את הכהנים, תלמוד לומר: ואני אברכם. הכהנים מברכים את ישראל ואני אברך אלו ואלו, הוי: ואני אברכם" [6].

נחזור לטקסט עצמו. כאמור ברכת כוהנים הינה טקסט קדום ביותר, והשתמשו בו במקרא לא רק לצורך שירה אלא גם לצרכים ספרותיים. לדוגמא בספר תהילים מצויה פרפראזה של ברכת כוהנים כדלקמן:" אֱלֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה... יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים;    וְיִירְאוּ אוֹתוֹ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ" [7].

בנוסח של ברכת כוהנים הרבו להשתמש במגילת הסרכים [8], שנתגלתה במדבר יהודה. במגילת סרך היחד ישנו מרכיב ברור של הברכה כדלקמן:" והכוהנים מברכים את כול, אנשי גורל אל ההולכים תמים בכול דרכיו ואומרים, יברככה בכול טוב וישמורכה מכול רע,  ויאר לבך בשכל חיים ויחונכה בדעת עולמים, וישא פני חסדיו לך לשלום עולמים" [9].

[בתמונה: פסיפס בבית הכנסת של אנשדה (Enschede). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי האמן, Kleuske. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: פסיפס בבית הכנסת של אנשדה (Enschede). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי האמן, Kleuske. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מהחיבור המכונה סרך היחד , למדו אנשי כת מדבר יהודה כיצד לנהוג ובמה להאמין. אורח חיי אנשי הכת, מוגדר בו בחוקים ובתקנות המלווים אזהרות על העוברים אותם. במגילה זו מתארת הכת את עצמה, או ליתר דיוק היא מציגה בו לעיני הקורא את דמותה האידאלית, כלומר את ארגונה המיוחד במינו ואת שאיפותיה החברתיות והדתיות [10]. ברכת הכוהנים השפיע כאמור על אנשי הכת רבות, בברכה שניתנה ליראי האל, בברכות לבני צדוק ממשפחת הכוהנים, ובברכתו של נשיא העדה. באחת מקטעי המגילה, המילה יחונכה שלקוחה מברכת כוהנים, מופיעה שש פעמים [11].

בפסוק השני של ברכת כוהנים (פרק ו', פסוק כ"ה), נאמר: יאר ה' פניו אליך. הסופר המקראי בוחר לכתוב כאן ביטוי האנשה של האל, המגלה את חסדו ומביט בעין חיובית על יראיו. במקרא יש לביטוי זה מקבילות, כדוגמת:" הָאִירָה פָנֶיךָ, עַל-עַבְדֶּךָ" [12]. מנגד, ניתן להסביר את הביטוי בפסוק בפרשתנו על דרך ההנגדה הסמנטית – שהיא הסתר פנים של האל, כדלקמן:" וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה", " וְחִכִּיתִי, לַיהוָה, הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, מִבֵּית יַעֲקֹב; וְקִוֵּיתִי-לוֹ" [13].

הביטוי פנים מאירות של האל נחשב במזרח הקדום לסמל של שמחה ושביעות רצון. כך מכונה ח'מורבי [14] בהקדמה לקובץ חוקיו, בשם:" המעלה אור על פניו של האל תשכפ" [15], האל המסופוטמי, אשר האיר את פניהם של מאמיניו ונחשב לגומל חסד לעובדיו.

הסיומת של הטקסט של ברכת כוהנים, "ושמו את שמי על בני ישראל", הינה סיומת מופשטת, ומסמלת את היותם של בני ישראל קנינו של ה', שכן שימת שם של פלוני על עצם כלשהוא מסמלת את בעלותו על אותו עצם. נוהג זה היה רווח במזרח הקדום, ושליטים ומלכים שמו את שמם על מקומות וחפצים שונים כדי לציין את בעלותם עליהם.

בהלכות כוהנים [16] מפרט הרמב"ם את מכלול הדינים של ברכה זו, ובה כלולה הלכה מעניינית האומרת את הדבר הבא:" כהן שהרג את הנפש אף על פי שעשה תשובה לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו וכתיב ובפרשכם כפיכם וגו' וכהן שעבד כוכבים בין באונס בין בשגגה אע"פ שעשה תשובה אינו נושא את כפיו לעולם שנאמר אך לא יעלו כהני הבמות ...וכן כהן שהמיר לעכו"ם אע"פ שחזר בו אינו נושא את כפיו לעולם ושאר העבירות אין מונעין" [17].

באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, נמצאו בכתף הינום [18], לוחיות ברכת כהנים [19] של שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח כטקסט הדומה מאוד לברכת כהנים. הלוחיות שנחשבות לממצא הארכאולוגי הקדום ביותר של טקסט מקראי, נכתבו כנראה בשנה השביעית לפני הספירה, ומשערים שהן שימשו כקמע. מפאת קוצר היריעה יש לדון על ממצא חשוב זה והשפעתו על חקר המקרא במאמר נפרד.

[בתמונה: מגילת הכסף (מגילה 2), קמיע מתקופת בית ראשון המכיל את ברכת הכהונה, מוצג במוזיאון ישראל. המגילה היא החפץ הקדום ביותר הידוע שנכתב באלף-בית הפליאו-עברי. התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י הצלמת, תמר הירדני]

אחרית דבר

אחד מתפקידי הכוהן החשובים ביותר הוא תפקידו לברך את בני ישראל בשם ה'. למעשה הכוהנים הם האפיק דרכו מגיעה הברכה האלוהית לעם. ברכת כוהנים הינה טקסט שירי, הבנוי על פי עקרונות השירה המקראית. ברכה זו שימשה ומשמשת עד ימינו את הכוהנים בברכתם.

לפי חקר המקרא, הטקסט של ברכת כוהנים נחשב לטקסט קדום ביותר, ובמקרא השתמשו בו לא רק לצרכים שיריים אלא גם לצרכים ספרותיים, אם על דרך הקיצור ואם על דרך ההרחבה.

ברכת כוהנים השפיעה על הטקסט של מגילת הסרכים, שנתגלתה במדבר יהודה, ובמיוחד על מגילת סרך היחד. באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, נמצא באתר החפירות הארכיאולוגיות בכתף הינום, לוחיות ברכת כוהנים, ככול הנראה מהמאה השביעית לפני הספירה, הנחשבות לממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי. ממצא זה השפיע מאז התגלותו רבות על חקר המקרא בכלל ועל נוסח המקרא בפרט.

[בתמונה: ברכת הכהנים... התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי Zappaz, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: ברכת הכהנים... התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי Zappaz, והיא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על 'פָּרָשַׁת נָשֹׂא', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] עולם המקרא, במדבר, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1997, עמודים:46 – 48.

[2] במדבר, פרק ו', פסוקים: כ"ב – כ"ז.

[3] בראשית, פרק י"ד, פסוקים: י"ח – כ', דברים, פרק כ"א, פסוק ה', בהתאמה.

[4] הספר בן סירא, הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים. נכתב בידי שמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא, בירושלים, במאה השנייה לפני הספירה, בעברית.

[5] ספר בן סירא, מהדורת משה צבי סגל, מוסד ביאליק, ירושלים, 2013, עמוד: שיא.

[6] במדבר רבה, פרק י"א, ח'.

[7] תהילים, פרק ס"ז, פסוקים: ב', ח', בהתאמה.

[8] מגילת הסרכים מן המגילות הגנוזות שהיו ראשונות להתגלות בשנת  1947, מתייחדת מכל שאר המגילות הגנוזות בכך שנושא עניינה הוא כת מדבר יהודה , שמאוצר כתביה שרדו והגיעו אלינו כל אותן המגילות הגנוזות שנתגלו במערות מדבר יהודה . מגילה זו מכילה קובץ של חוקים ועיקרי אמונה שבהם באים לידי ביטוי שאיפותיה של הכת ואורח חייה בתחום הדתי והעיוני וגם בתחום החברתי המעשי.

[9] יעקב ליכט, מגילת הסרכים: ממגילות מדבר יהודה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1996,עמוד: 68(להלן: ליכט, סרכים).

[10] ליכט, סרכים, עמוד 8.

[11] שם, עמודים: 277 – 289.

[12] תהילים, פרק ל"א, פסוק י"ז.

[13] דברים, פרק ל"א, פסוק: י"ח, ישעיהו, פרק ח', פסוק י"ז, בהתאמה.

[14] חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה. הקובץ חובר ונחקק על אסטלה בשנת שלטונו האחרונה של חמורבי מלך בבל, השליט השישי בשושלת הבבלית הראשונה, במאה השמונה עשרה לפנה"ס. אוסף החוקים, אשר כלל במקור כ־300 חוקים, פורסם לקראת סוף תקופת שלטונו של חמורבי. הקודקס עצמו נכתב בכתב יתדות בשפה האכדית אשר הייתה, בהשפעת חמורבי, לשפה הרשמית בבבל.

[15] אברהם לבנון, קבצי חוקים של העמים במזרח התיכון. הוצאת א.ו.ר., חיפה, תשכ"ז, סעיפים: 34 – 35.

[16] רמב"ם, משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרקים: י"ד-טו.

[17] שם, פרק ט"ו, הלכה ג'. הרמב"ם מתייחס לברכת כוהנים גם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים, חלק ג', פרק ס"ב.

[18] כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון. האתר שוכן בירושלים, למרגלות הכנסייה הסקוטית, כנסיית אנדראס הקדוש, בצמוד למרכז מורשת בגין.

[19] גבריאל ברקאי, ‏ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים, קתדרה, 52, יולי 1989, עמודים: 76-37.

מנחם הרן, ‏ברכת כהנים מכתף הינום - המשמעות המקראית של התגליות, קתדרה, 52, יולי 1989, עמודים: 89-77

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *