קובי ביטר: מתפקדים…

[בתמונה: מתפקדים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי renateko לאתר Pixabay]

[בתמונה: מתפקדים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי renateko לאתר Pixabay]

בתחילת הפרשה מתואר מפקד כללי של בני ישראל שנערך בשנה השנייה לשהותם במדבר (בדרכם לארץ ישראל). במילים האחרות, ה' מצווה את משה ואהרן להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מנת שייבצעו מפקד אוכלוסין...

[לקובץ המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן]

עודכן ב- 17 במאי 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

זהו מאמר רביעי מתוך חמישה העוסק במפקדי אוכלוסין בעם ישראל. למאמרים האחרים: 

*  *  *

פרשת במדבר, ראשי פרקים

1. בתחילת הפרשה מתואר מפקד כללי של בני ישראל שנערך בשנה השניה לשהותם במדבר (בדרכם לארץ ישראל). במילים האחרות ה' מצווה את משה ואהרן להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מנת שייבצעו מפקד אוכלוסין. בפקודת המפקד יש הנחייה לספור רק את הגברים מעל לגיל 20, שהוא הגיל בו התגייסו בני ישראל לצבא "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן". סך כל הנמנים מבין הגברים מעל גיל עשרים (בלא שבט לוי), היה 603,550. שבט לוי בו נמנו זכרים החל מגיל חודש, מנה 22,000 איש.

2. נאמר "וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם: בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם" על המילה "וַיִּתְיַלְדוּ " ישנם שני פירושים רש"י אומר "הביאו ספרי יוחסין שלהם", שכל נפקד ונפקד היה צריך להביא הוכחה לאיזה שבט הוא שייך. פרוש נוסף אומר ש"וַיִּתְיַלְדוּ" הכוונה שכל נפקד ונפקד היה צריך להביא את תעודת הלידה שלו על מנת שיבדקו את תאריך הלידה ויספרו רק את בני העשרים ומעלה.

[בתמונה: "וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם: בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם"... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rick Wagner לאתר flickr]

[בתמונה: "וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם: בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם"... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rick Wagner לאתר flickr]

3. כחלק מספירת בני ישראל מסופר גם על בני אהרן, אולם אנו מוצאים שכתוב "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה ....  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן, הַבְּכֹר נָדָב, וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר" רק עם ציון שמות בני אהרן ולא שמותם של בני משה. על כך מסביר רש"י "שכל המלמד את בן חבירו תורה נאמר עליו כאילו ילדו" (כאילו הוא אביו של הילד).

4. בזמן בו חנו בני ישראל במדבר היה מקום קבוע לכל שבט ושבט. במרכז המחנה שכן המשכן ועימו שבט לוי. בצד המזרחי חנו השבטים יהודה יששכר וזבולון. בצד הדרומי ראובן, שמעון וגד. בצד המערבי אפרים, מנשה ובנימין ובצד הצפוני שבט דן ועימו אשר ונפתלי. גם בשעה שהמחנה צעד במדבר, נשמר הסדר הנזכר. המרחק בין מרכז המחנה בו היה המשכן, לבין תחילת מושבם של השבטים שסביבו, היה כאלפים אמה (כק"מ).

5. אהלו של משה רבינו היה בסמיכות לשבטי יהודה, יששכר וזבולון ועל כך נאמר "טוב לצדיק וטוב לשכנו", בניגוד למה שעוד יסופר בפרשת קרח ועדתו על "אוי לרשע ואוי לשכנו" (הסמיכות של קרח לשבט ראובן).

[בתמונה: "אוי לרשע ואוי לשכנו" (הסמיכות של קרח לשבט ראובן). בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: "אוי לרשע ואוי לשכנו" (הסמיכות של קרח לשבט ראובן). בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

6. כידוע בני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה ולא פשוט לנייד כ-3 מיליון איש-גברים, נשים וילדים + עדרי הבקר, לכן מסופר בפרשה כיצד מנהלים אופרציה לוגיסטית מורכבת כזאת. לדוגמא: כל שלושה שבטים אוחדו למחנה תחת מנהיגות של שבט בכיר, לכל שבט היה צבע משלו (תואם לצבע אבן החן שהיתה על החושן של אהרן הכהן) ולכל מחנה היה גם דגל משלו. כשבני ישראל יצאו לתחנתם הבאה, מספרת לנו התורה את הסדר, כיצד המחנות, השבטים והמשכן היו נעים ממקום למקום.

7. על שבט לוי הוטל גם תפקיד שמירת המשכן. מטרת השמירה היא למנוע משאר השבטים להיכנס למקומות אליהם אסרה תורה את הכניסה. גם בבית המקדש אשר בירושלים יש חובת שמירה, שאינה מפני האויבים אלא מתוך כבוד למקום. שבט לוי אף הופקד על נשיאת המשכן בזמן המסע במדבר. התורה מתארת כיצד היו בני לוי נושאים את כלי המשכן, את כל נוהלי הפירוק וההרכבה של המשכן ואיזה משפחה מקבלת אחריות ועל מה.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / הלוויים / ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך / הלוויים / ציירה: אהובה קליין (c)]

"אמרי אמיר"

1. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" (א' , א') - את ספר "במדבר" מתחילים לקרוא בשבת שלפני חג מתן תורה. מתן התורה דווקא במדבר אינו מקרי, אלא הוא חלק מעצם המשמעות של תורה וגאולה. בכמה דתות נתפס המדבר כמקום אידיאלי להתקרבות בין אדם לאלוהיו, מקום שבני אדם בורחים אליו כדי לחיות חיי נזירות. ואילו בדת ישראל התורה אמנם ניתנה במדבר, אך היא נועדה לבני אדם שיחיו על פיה בתוך חברה מתורבתת ומפותחת, ותורה זו תסייע להם לכבוש ולרסן את הפראות השדית שבאדם. ההתגלות במדבר משמשת אפוא תזכורת קבועה לאדם. שאם לא יגבר על הישימון, עלול הישימון לגבור עליו. (תורה היום).

2. "וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא (א' , ד') - דרכו של עולם, כשעולה אדם לגדולה ונעשה ראש ומנהיג, טיבו נעשה יותר גרוע משהיה לפני-כן, (כדרך שאנו מוצאים אצל ירבעם בן נבט, שבתחילה היה צדיק והוכיח את שלמה המלך, ואילו משעלה על כסא המלוכה נעשה חוטא ומחטיא את הרבים, כשם שרואים את מנהיגי הדור הנוכחי...). לפיכך מעידה כאן התורה, כי ''ראש לבית אבותיו הוא'' - שכל אחד מהם נשאר תמיד כמות שהיה (''הוא - בצדקו מתחילתו ועד סופו'').

[בתמונה: מתפקדים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: מתפקדים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *