[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
מזמור בטחון טוטאלי באלוהים. שמע אלוהים שירתי והקשבל לתפילתי, מבקש המשורר. בעטוף ליבי (כשהלב שלי עטוף כלומר אין לי מושג מה לעשות), ובצור ירום ממני (כשאני עומד מול מכשול או אוייב גדול וחזק ממני) – תנחה אותי מבקש המשורר: ב שִׁמְעָ֣ה אֱלֹהִים רִנָּתִ֑י הַקְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי ׃ ג מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י בְּצוּר־יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי תַנְחֵֽנִי ׃
ויש גם שבועת נאמנות: אתה המחסה שלי, אתה נותן לי אומץ, אני גר בתוך אהלך ומסתתר (ממי ?) מתחת לכנפיך.
כל כך הרבה ענווה מוצהרת - לי זה נראה מוגזם: ד כִּֽי־הָיִ֣יתָ מַחְסֶ֣ה לִ֑י מִגְדַּל־עֹ֗ז מִפְּנֵ֥י אוֹיֵֽב ׃ ה אָג֣וּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים אֶֽחֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה ׃
הכותב מעיד על הקשר ההדדי עם אלוהים. הינה - אתה אלוהים שמעת לנדרים שלי ונתת לי נצחונות משום שאני אחד מיראי שמך: ו כִּֽי־אַתָּ֣ה אֱלֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְרֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ ׃
ואז מגיעה לפתע בקשה מוזרה, כאילו לא קשורה: ז יָמִ֣ים עַל־יְמֵי־מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁנוֹתָ֗יו כְּמוֹ־דֹ֥ר וָדֹֽר. תוסיף לימי חייו של המלך ימים רבים כך ששנות חייו תהיינה ארוכות, דור ודור.
מה האובססיה הזו של המלך לחיים ארוכים? האם יש כאן בקשה לחיי נצח? ח יֵשֵׁ֣ב עוֹלָם לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת מַ֣ן יִנְצְרֻֽהוּ׃ עולם במובן של נצח – עד עולם
אני חושב שכן. נראה שהמלך קצת "עף על עצמו" בלשון ימינו. וגם לחיי הנצח יש כמובן דיאלוג עם אלוהים - אתה תתן לי חיי נצח ואני אהלל ואזמר את שמך לעד.
המשורר מציע לאלוהים את "עסקת חייו האינסופיים": ט כֵּ֤ן אֲזַמְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לָעַ֑ד לְֽשַׁלְּמִ֥י נְדָרַ֗י י֣וֹם׀ יֽוֹם ׃
בתוך מזמור קטן, פשוט, יפהפה מבחינת השפה שלו, טמון מלך המאוהב מאוד ב... עצמו.
