עופר בורין: תהילים, פרק נד – זבח נדבה

[בתמונה: בימינו – אנא, אם חייבים אתם להעלות תרנגול לכפרה, תנו במקום זה נדבה!... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי aamiraimer לאתר flickr]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

מאמר זה הוא אחד משלושה מאמרים על מפגש שאול ודוד במערה. שני המאמרים האחרים הם:

*  *  *

המזמור מתחיל בתזכורת מעוד אירוע במאבק בין שאול לדוידב בְּב֣וֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָוִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ ׃

ה"זיפים" היו תושבי מדבר "זיף" - כנראה אזור מדברי דרומית לחברון. הם באים לשאול המלך ומלשינים על היות דויד מסתתר באזור המחיה שלהם.

הסיפור כולו מתואר בספר שמואל א' פרק כו'. שאול מגיע בראש 3000 לוחמים במטרה ללכוד את דויד. דויד, באישון לילה, פושט על מחנה שאול, ו"סוחב" את חרב שאול ו"צפחת המים שלו", כהוכחה לכך שיכול היה להרוג את שאול ולא עשה כן.

שאול ודויד משוחחים בתום האירוע ומסיימים את הדיאלוג באופן הבא:

דויד: כג וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֙ יְהוָ֤ה׀ הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ כד וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל־צָרָֽה׃

שאול: כה וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ ׃

דויד למעשה אומר לשאול – אין לך סיכוי מולי. אלוהים תמיד יציל אותי מכל רע; ושאול מברך את דויד (לא ממש הייתה לו ברירה באותה סיטואציה).

[בעל הזכויות בתמונה משמאל לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

כך גם מסתיים, כמעט באותן מלים, המזמור שלנו: ט כִּ֣י מִכָּל־צָרָה הִצִּילָ֑נִי וּבְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃

מיד אחרי האירוע דויד מחליט ל"רדת" מהארץ ולגור אצל הפלישתים - בוטח שאלוהים יציל אותו מכל רע אבל לא לוקח סיכונים מיותרים... במזמור שלנו אין זכר לכך.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

זבח נדבה עדיף...

מה שכן  -  דויד מודה לאלוהים על הצלתו מיד שאול באמצעות זבח מיוחד  -  זבח נדבהח בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ יְהוָ֣ה כִּי־טֽוֹב

בהחלט עדיפה נדבה על שחיטה של עוד איזו חיה כתודה לאלוהים. דויד מסמן את הדרך לחיסול מנהגי הקורבנות בבית המקדש שאותו טרם בנה!

ובימינו – אנא, אם חייבים אתם להעלות תרנגול לכפרה, תנו במקום זה נדבה!

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

מקורות והעשרה