תקציר: באוגוסט 1934, ישב אַחְמַד חַמַד מַחְמוּד (1902 – 1934), שהיה ידוע בכינויו, 'אבו ג'ילדה', בכלא הבריטי, והמתין להוצאתו להורג בתלייה. האסירים הערבים התייחסו אליו כאל מלך, בהיותו האסיר הערבי הבכיר והנודע ביותר. אבל אז הגיע רגע המשאלה האחרונה לפני התלייה... שר האוצר לשעבר מחבר את אבו ג'ילדה למשה דיין.

עודכן ב- 21 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מערכות מורכבות נתונות למהפכים: טרגדיות מייצרות קומדיות, וגם להיפך... כך גם הטרגדיות הקשות של ההוצאות להורג. את הסיפור הזה מצאתי בספרו של שלמה נקדימון: "סבירות נמוכה. סיפור הדרמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה שאירע בעקבותיה (ראו תמונת כריכה למטה).

נקדימון מביא את הסיפור מפיו של שר האוצר המיתולוגי של ישראל, פנחס ספיר:

בשנות השלושים של המאה העשרים, נאסר ספיר על רקע ביטחוני על ידי הבריטים. בכלא, ישב עימו שודד הדרכים הערבי הנודע, אַחְמַד חַמַד מַחְמוּד (أحمد حمد محمود; 1902 – 21 באוגוסט 1934), שהיה ידוע בכינויו, 'אבו ג'ילדה', שהמתין להוצאתו להורג בתלייה, והיה לבוש בבגדי הנידונים למוות. "האסירים הערבים התייחסו אליו, כמובן, כאל מלך, בהיותו האסיר הערבי הבכיר והנודע ביותר" (נקדימון, 1982, ע' 278).

כשהובל אבו ג'ילדה אל הגרדום, למד פנחס ספיר, כי השודד הערבי, שהטיל חיתתו על הכל, הוא בעצם מוג לב: משאלתו האחרונה "לא הייתה כשל איש סייף, אלא כשל אדם שפל רוח. הוא ביקש לנשק ונישק את ידו של התליין. לאחר שספיר זכה ב'כבוד' להיות עד לתלייה, חזר אל חצר הכלא, שם המתינו האסירים הערביים. אלה ביקשו לשמוע כמובן מפי ספיר את פרשת עלייתו לגרדום של ה'גיבור' הערבי, העשוי ללא חת.

מבוכתם הייתה גדולה, כאשר ספיר סיפר כי "מעשה הגבורה" של גיבורם התבטא בנשיקת ידי התליין. הם נתקפו זעם, ובמקהלה צעקו בערבית: "זה מלך זה, זה חרא!" (נקדימון, 1982, עמ' 279-278).

הנמשל הסיפור הזה היה משה דיין שכונה על ידי המתנגדים לו במפלגת העבודה, על שם השודד המפורסם, "אבו ג'ילדה"

בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בכירי מפלגת העבודה, כמו פנחס ספיר, גוננו על דיין מפי הביקורת. כאשר ביקש לפרוש ולא להיכלל בממשלתה של גולדה מאיר אחרי הבחירות, שבהם הצטמצם מאוד הרוב שהיה למפלגה בכנסת, הם ניסו להשפיע עליו להישאר בתפקידו כשר ביטחון. זאת, כיוון שהיה ברור, שבלעדי דיין נמצא עצם קיומה של המפלגה, בנסיבות הקיימות, על הכף.

הנמשל של ספיר היה: "מעולם לא אמרתי על דיין שהוא מלך וגיבור; ולכן איני נמנה היום עם אלה, שבעבר הכתירוהו כך, והיום מגנים ומחרפים אותו" (לכן, זה לגיטימי שבנסיבות הקיימות אגונן עליו...). (נקדימון, 1982, עמ' 279-278).

.

[לאוסף המאמרים על התלייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התלייה.
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• הרחבה על הרג בתלייה;
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), על התלייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/5/24.
• פנחס יחזקאלי (2019), עונש מוות והוצאה להורג באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/2/19.
• שלמה נקדימון (1982): סבירות נמוכה. סיפור הדרמה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ומה שאירע בעקבותיה, רמת גן: הוצאת רביבים. מהדורת ידיעות אחרונות.
• פנחס יחזקאלי (2019), הרג בתלייה: כלי הנקמה האולטימטיבי, ייצור ידע, 10/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.