אלי בר און: האם הטנק חוזר להיות הגורם החשוב ביותר בקרב היבשתי?

תקציר: הטנקים חוזרים להיות דומיננטיים בשדה הקרב... בקרב היבשתי, לטנקים שמצוידים במערכות הגנה אקטיביות יעילות ועצמה גדולים משמעותית מאשר לכל אמצעי אחר!

[בתמונה: קל היום מאוד לפגוע בטנקים; וממרחק בטוח. כך, באמצעות חימוש בעלות נמוכה יחסית, ניתן לחסל במהירות וביעילות יחידות גדולות של טנקים יקרים. כך הפך הטנק לפגיע מאוד; שריונו הכבד לא יעיל; והוא איבד את מקומו המרכזי בשדה הקרב היבשתי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Juhele לאתר Pixabay]
[בתמונה: קל היום מאוד לפגוע בטנקים; וממרחק בטוח. כך, באמצעות חימוש בעלות נמוכה יחסית, ניתן לחסל במהירות וביעילות יחידות גדולות של טנקים יקרים. כך הפך הטנק לפגיע מאוד; שריונו הכבד לא יעיל; והוא איבד את מקומו המרכזי בשדה הקרב היבשתי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Juhele לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בינואר 2023

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

ב- 20 בינואר 2023 פורסם כי אוקראינה מבקשת טנקי מערכה מתקדמים (אברמס האמריקני או לאופרד הגרמני), מתוך ההבנה שהטנקים הללו יעניקו לה יעניקו יתרון משמעותי במלחמה (ראו הכתבה למטה).

עד לאחרונה דובר בטנק ככלי שזמנו עבר. והנה, מסתבר שמדובר בקונספציה שגויה. הטנק חוזר להיות גורם משמעותי בקרב היבשתי; וגורמי ביטחון במזרח - וכעת גם במערב - מבינים זאת, ונערכים להשקעה מחודשת בפיתוח וברכש טנקים חדישים [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן].

.

YNET: 11 מדינות הודיעו על "סיוע חסר תקדים" לקייב. גובר הלחץ על גרמניה לספק טנקים
אוקראינה ובעלות בריתה במערב מאמינות שטנקי "לאופרד" המתקדמים מתוצרת גרמניה יעניקו יתרון משמעותי במלחמה, ויקרבו את הניצחון על הרוסים. חברות בנאט"ו רוצות לשלוח את הטנקים לקייב - אך זקוקות לאישור מברלין. הקנצלר שולץ מהסס וחושש מהתגובה הרוסית. בממשלת זלנסקי זועמים: "תפסיקו לפחד מפוטין, הטנקים הם המפתח לסיום המלחמה". היום יתכנסו נציגים מ-50 מדינות לדון בסיוע הצבאי לאוקראינה ובהיסוס הגרמני
[לכתבה המלאה ב- YNET, לחצו כאן]

רקע כללי

[בתמונה: הסיבות לכך, שב- 30 השנים האחרונות, דעך זוהרו של הטנק הכבד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

ב- 30 השנים האחרונות דעך זוהרו של הטנק הכבד. הוא מהמשיך להיות גורם חשוב בקרב היבשתי; אך כבר לא נשאר הגורם הדומיננטי היחיד. גורמי היבשה אחרים - כחיל הרגלים חמוש בטילי נ"ט; וחילות האוויר, שמשגרים פצצות וטילים מדויקים - הפכו לחשובים יותר.

הסיבות לכך רבות, להלן החשובות שבהם:

1. פיתוח ראש הקרב שמורכב ממטען חלול כפול: אין ביכולתו של הטנק להתגונן בפני טילים ופגזים להם ראש קרב כזה המכונה טאנדם. החלק הראשון של הראש קרבי הכפול פורץ את השכבה הראשונה של השריון; ומיד בתוך שבריר שניה, החלק השני של ראש הקרב פורץ את שכבת השריון השנייה, וחודר לתא הלחימה. כך הטיל חודר ומשמיד, או משבית, את הטנק ואת צוותו. היום כל אמצעי הנ"ט בעולם - החל מרקטות ופגזים וגמור בטילים - מצוידים בראש קרבי, שמורכב ממטען חלול כפול.

[בתמונה: הסיבות לכך, שב- 30 השנים האחרונות, דעך זוהרו של הטנק הכבד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

2. השיפור העצום בדיוק של טילי הנ"ט שמשוגרים מהקרקע וממטוסים ומסוקים. חלקם של הטילים מונחים ע"י מצלמה, חלקם ע"י קרן לייזר. החדישים שבהם - חלקם מפיתוח כחול לבן - משוגרים ב'שיטת שגר ושכח' ומאפשרים לצוותים המשגרים למצא מחסה או לשגר למטרות נוספות.

לכן, קל היה לפגוע בטנקים; וממרחק בטוח. כך, באמצעות חימוש בעלות נמוכה יחסית, ניתן היה לחסל במהירות וביעילות יחידות גדולות של טנקים יקרים. הטנק לפגיע מאוד; שריונו הכבד כבר לא היה יעיל; והוא איבד את מקומו המרכזי בשדה הקרב היבשתי.

[בתמונה: כך הפך הטנק לפגיע מאוד; שריונו הכבד לא יעיל; והוא איבד את מקומו המרכזי בשדה הקרב היבשתי. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: כך הפך הטנק לפגיע מאוד; שריונו הכבד לא יעיל; והוא איבד את מקומו המרכזי בשדה הקרב היבשתי. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

במלחמה האחרונה בקווקז, הושמדו טנקים רבים בעזרת טילי ספייק ישראליים של צבא אזרבייג'אן, מתוצרת חברת רפאל:

אבל בתכלס וזו המציאות, לא נמצא לטנק תחליף אמיתי.

במלחמות האחרונות, מסתבר שוב ושוב כי החי"ר וכוחות הקומנדו החמושים בטילים - ושמקבלים סיוע אווירי וארטילרי כבד - לא מצליחים להבקיע את קווי האויב; ולהשתלט על עמדות שולטות ללא אבדות כבדות. אויב, שמשגר נגדם טילים מדויקים נגד טנקים -שהוסבו כעת לטילים נגד כל מטרה לרבות אדם - כמו גם פצ"מרים, מטחי רקטות, ירי צלפים ועוד.

הסיוע האווירי אכן משמיד מטרות איכות באיזורים בהם הוא יכול לפעול, ללא חשש מהגנה אווירית יעילה. אך מסתבר כי הוא לא מתוכנן ולא מסוגל, למרות ההפצצות הכבדות, להסיג את האויב לאחור.

[בתמונה משמאל: לא נמצא לטנק תחליף אמיתי... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[מלחמת העולם השניה: עידן הזוהר של הטנקים. בתמונה: פנצרים גרמנים בערבות רוסיה. מקור התמונה: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]
[מלחמת העולם השניה: עידן הזוהר של הטנקים. בתמונה: פנצרים גרמנים בערבות רוסיה. מקור התמונה: צבא ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]

ההגנה האקטיבית מחזירה לטנקים ולנגמ"שים את הדומיננטיות שלהם!

[בתמונה משמאל: ההגנה האקטיבית מחזירה לטנקים את הדומיננטיות שלהם! תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

בשנים האחרונות התפתחה מאוד ההגנה האקטיבית המתוחכמת, שמותקנת על הטנקים; הגנה שנוספת להגנה באמצעות שריון כבד; והיא זו שמיירטת את הטילים והפגזים שמסוגלים בקלות לחדור את הטנק ולהשמידו.

היירוט הזה מתבצע במהירות עצומה, שברירי שניות לפני פגיעת הטיל התוקף בטנק ובסמוך מאוד לטנק, מטרים ספורים; כך הטילים שמאיימים על הטנק מתפוצצים בסמוך לטנק, ולטנק ולצוות שמצויים בתוך הקופסה המשוריינת שמגינה עליהם לא נגרם כל נזק.

[בתמונה משמאל: ההגנה האקטיבית מחזירה לטנקים את הדומיננטיות שלהם! תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

כשהם מצוידים במערכות הגנה אקטיביות יעילות, עוצמתם של הטנקים גדולה משמעותית מכל אמצעי אחר בקרב היבשה.

התעשייה הביטחונית הישראלית היא המתקדמת בעולם בנושא הזה ופיתחה בשנים האחרונות את מערכות "מעיל רוח" של חברת רפאל ו- "חץ דרבן" של אלביט (הפיתוח במקור הוא של התעשייה הצבאית, שנרכשה ע"י חברת אלביט).

כעת גם מדינות אחרות בעולם - לרבות ארה"ב (רוכשת מישראל) ורוסיה - מצטיידות במערכות אקטיביות דומות. הוכח בוודאות כי המערכות הנ"ל מנטרלות למעלה מ- 90% מהאיומים של הטילים, הרקטות ולעיתים גם של הפגזים על הטנק. במקביל, הן מאפשרות לטנקים להתקרב בביטחה לעמדות האויב; וזה במלחמה יתרון חשוב. (אדגיש, כי יש לדעת כי יעילות הטנק גדלה מאוד, כאשר הוא בטווח קצר מהמטרות. מעשית במרחק קצר, כל פגז של הטנק - שהוא פגז בכינון ישיר - פוגע. עוד אציין, כי אין לכל אמצעי לחימה אחר את עוצמת האש, הדיוק וקצב האש של הטנק בטווחי הלחימה הקרובים.

הדבר נכון, כאמור, גם לגבי נושאי הגייסות המשוריינים (בנגמ"שים): הם יכולים לנייד את כוחות החי"ר בביטחה רק אם הם מצויידים במערכת הגנה אקטיבית, כמו הנמ"ר או האיתן שלנו. לכן, כל הצבאות המתקדמים כולל צה"ל רוכשים כעת נגמ"שים כבדים חמושים בתותח מהיר ירי ומוגנים במיגון אקטיבי, בכמות גדולה מזו של הטנקים.

[בתמונה: מערכת חץ-דורבן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ereshkigal1. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: מערכת חץ-דורבן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ereshkigal1. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בסרטון: מערכת חץ דורבן...]

מי מצטייד היום בטנקים חדישים, שמוגנים אקטיבית?

ארצות הברית שחזרה לפתח את טנק ה'אברמס':

בעשרות השנים האחרונות צבא ארה"ב לא פיתח ולא הצטייד בטנקי מערכה כבדים חדשים. הייתה שם הערכה, שטנק המערכה הכבד, הגדול והיקר לא ישרוד בשדה הקרב המודרני, שדה קרב בו יש לכוחות הצבא ולארגוני הטרור כמויות גדולות של טילי נ"ט משוכללים ומדויקים, חלקם גם משוגרים ממרחק גדול ע"י מסוקי קרב.

מאמר שהתפרסם בנובמבר 2020 באתר המצויין והמומלץ: 'ישראל דיפנס', הציג לנו כבר אז את הדור הבא של טנק האברהמס האמריקני; והווה סימן נוסף למה שכבר ראינו במלחמת אוקראינה: שטנק המערכה הכבד שב לתפקידו המסורתי כגורם החשוב ביותר בצבא היבשה ובקרב היבשה:

עמי רוחקס ב'ישראל דיפנס: טנק האברהמס: הדור הבא 
לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, צבא ארה"ב החל לתכנן (שוב) את הדור הבא של טנקי המערכה. על פי הפרסומים ישנם שלושה דגמים על הפרק
[למאמר המלא של עמי רוחקס ב'ישראל דיפנס, לחצו כאן]

גרמניה וצרפת שמפתחות את טנק ה- לאופרד 3. טנק הלאופרד הגרמני הוא הטנק המבוקש ביותר בארצות המערב (וגם אוקראינה, כאמור, מבקשת לקבל אותו).

[בסרטון: גרמניה וצרפת מפתחות את טנק ה- לאופרד 3...]

רוסיה שמפתחת ומצטיידת בטנק הארמטה 14 המהפכני; ובמקביל, מוכרת למצריים ולמדינות אחרות את טנקי הטי 90 מהדגם החדיש:

[בסרטון: רוסיה מפתחת ומצטיידת בטנק הארמטה 14 המהפכני...]

וגם מצריים, הותדו, טורקיה ועוד מדינות מתעצמות בטנקים, מחליפות טנקים ישנים בחדישים.

[לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נספח: למה גרמניה מסרבת למכור טנקים לאוקראינה... פודקסט הכותרת. לחצו כאן

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה: טנק ה- T-14 הרוסי. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: טנק ה- T-14 הרוסי. התמונה היא צילום מסך]

6 thoughts on “אלי בר און: האם הטנק חוזר להיות הגורם החשוב ביותר בקרב היבשתי?

  1. 1. את נושא הטנקים/שריון תמיד חייבים להתחיל בשלשה:
    א. ניידות (טווחי תנועה של מאות ק"מ, רדיוסי לחימה של עשרות ק"מ, בשטח קשה, במשקלי מטען כבדים).
    ב. מיגון (שריון, שבשבים, ירוט).
    ג. כח אש (תותח כבד, מרגמה קלה, מקלעים). רק לתותח בכינון ישיר/אופקי-למדי יש יכולת לירות בקצב אש גבוהה (פעם ב-8 שניות).
    2. כלאמר בכל אופן חייבים כלי רכב יבשתי מסוג של טנק.
    3. לטנק יש תמיד יותר מקום לגלאים, לחישוב, למיגון, לאנרגיה ולכח הרג מאשר לטיל נ"ט שבא נגדו ואף מלעמדת נ"ט ארעית.
    4. רק למרכבה סימן 4 יש צריח סביר לצרכי ויכולות המאה ה-21.

  2. Pingback: השריון - הטנקים - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: אלי בר און: שובו של הטנק - מאמר שני - ייצור ידע

  4. Pingback: הכל על הקונספציה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *