אלי בר און: מלחמת יום הכיפורים – הכשל במבנה צה"ל

[בתמונה: טנקים ישראלים פגועים במלחמת יום כיפור - מחיר חוסר האיזון... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

מאמר זה הוא בהמשך למאמר קודם שפירסמתי אודות הכשל הטכנולוגי שפגע קשות ביכולות הפעולה וביעילות של מרכיבי הכוח העיקריים של צה"ל: כוחות השריון בחזית המצרית; וחיל האוויר בשתי החזיתות. במאמר זה אנסה להבהיר כשל חשוב נוסף, הוא הכשל המבני.

צבא שרוצה לנצח, או למנוע תבוסה, חייב להיות מאוזן בין מרכיבי הכוח שלו. בצה"ל - כנראה בגלל ההצלחה המזהירה שלנו במלחמות סיני 1956 ובמלחמת ששת הימים 1967 - איבדו את האיזון הנדרש. בכירי הצבא ומשרד הביטחון החליטו שהם יבססו את הצבא רק על שני מרכיבי כוח: טנקים ומטוסי קרב. לדעתם תרומת מרכיבי הכוח האחרים לניצחון בשדה הקרב היא שולית; וחבל להשקיע בהם משאבים כספיים, איכותיים ותורתיים.

האמת, בראיה היסטורית זה מוזר שגנרלים - שלא למדו היטב את לקחי קרבות העבר הקרוב; ושגם אין להם מסורת לחימה של מאות שנים - הרשו לעצמם להתעלם מהקרבות הגדולים של מלחמת העולם השניה ומלחמת קוריאה והעזו "להמציא" תורת קרב חדשה שאין לה אחיזה במציאות. הכוח הצבאי שלנו במלחמה לא היה מאוזן ביכולותיו. לכן, שילמנו מחיר יקר ומיותר באבדות ובנפגעים.

[בתמונה: בראיה היסטורית זה מוזר שגנרלים - שלא למדו היטב את לקחי קרבות העבר הקרוב; ושגם אין להם מסורת לחימה של מאות שנים - הרשו לעצמם להתעלם מהקרבות הגדולים של מלחמת העולם השניה ומלחמת קוריאה והעזו "להמציא" תורת קרב חדשה שאין לה אחיזה במציאות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

צה"ל של אז היה בנוי כקבוצת כדורגל, שיש לה רק חלוצים ושוער,; ללא הגנה. התוצאות בהתאם. ככה רבותי, 'לא בונים חומה'. כנראה שהניצחון הכביר של מלחמת ששת הימים שיבש אצל בכירי הצבא את השכל הישר.

הם לא חשבו שניתן לפגוע בטנק ולהפיל את המטוס? שניתן לנטרל את היכולות של מרכיבי הכוח העיקריים שלנו, לפעול בחופשיות אל מול מערכי האויב? 

כך לדוגמא הוזנחו בכמות ובאיכות חיל התותחנים; וכיוון ש'אין ארוחות חינם', במלחמת יום הכיפורים - כאשר יכולות חיל האוויר נוטרלו באמצעות מערכי סוללות טילי הנ"מ הכבדות שפרסו בגבולות הסובייטים - לא היה לאותם כוחות השריון שהתמודדו עם החי"ר המצרי שצוייד בטילי נ"ט רבים מספיק סיוע ארטילרי יעיל, שיפצה על העדר הסיוע האווירי. בנוסף, לא היו ברשותינו מספיק תותחים ארוכי טווח, שיכלו לפגוע בסוללות טילי הנ"מ הרחוקות; ובכך, לאפשר לחיל האוויר להכנס ולנסות 'לקפל' את מערכי הנ"מ הכבדים של המצרים והסורים, כדי לאפשר סיוע קרוב שהיה חיוני לכוחות היבשה.

[בתמונה: תותחנים ישראלים במלחמת יום כיפור. הזנחה ומחירה... התמונה היא נחלת הכלל]

  • כך הוזנחו גם כוחות החי"ר, שיצאו למלחמה עם ציוד של מלחמת העולם השניה. לחייל הערבי היה כבר את רובה הסער היעיל בעולם, הקלצניקוב, ולנו איזה רובה חצי אוטומטי מוגבל, אף-אן בלגי; או תמ"ק מוגבל טווח כעוזי.
  • התנועה שלנו התבצעה באמצעות זחל"מים עתיקים, פגיעים מאוד, כאשר יכולת העבירות שלהם מוגבלת.
  • אמצעי נ"ט? היו לנו בזוקות עתיקות; כאשר להם היו, ובשפע, טילי נ"ט סאגר ורקטות RPG, שעשו בנו שמות.
במצב זה, החי"ר שלנו לא היה יכול להיות משקל נגד לחי"ר המצרי והסורי ולסייע לכוחות השריון.

לקחים להיום

מי שסבור כי ניתן לנצח במלחמה רק באמצעות חיל האוויר וקומנדו, אינו מבין את מלחמה מהימה שאולי עובד באירועים קטנים מקומיים בוודאות לא יעבוד במלחמה הכבדה. שני הגורמים הנ"ל לבדם לא יוכלו לכבוש את שטחי האויב משמעותיים שזה הוא הבסיס היחיד באזור הזה שמביא להפסקת האש על העורף האזרחי שלנו. הצבא חייב להיות מאוזן בין מרכיבי הכוח שלו, ומאומן; כדי שמרכיבי הכוח הנ"ל יופעלו, במשול: שריון, חי"ר, תותחנים והנדסה במשולב. במקביל, צריכה זרוע היבשה לפעול בשילוב ובתיאום עם חילות האוויר והים.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *