אלי בר און: זו הטכנולוגיה שניצחה את מלחמת יום כיפור!

[בתמונה: סוללת טילי נ"מ. שימו לב למשגרים במחפורות, ולקרון הבקרה במרכז התמונה. התמונה: WIKIPEDIA]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

הטראומה הלאומית - ההפתעה במלחמת יום הכיפורים... כבכל שנה בערב יום הכיפורים אנחנו חוזרים להלקות את עצמנו בנושא הכאוב הזה. להכניס את עצמנו לאשליות, מה היה קורה עם מנהיגנו המדיניים והצבאים היו קשובים יותר; ואולי גם חכמים יותר? אנסה לאחוז את השור בקרניו...

  • גם אם הממשלה והפיקוד העליון של צה"ל היו מתייחסים ביתר רצינות לדיווחי קציני התצפית והכוחות הסמוכים לגבולות, אודות התעצמות האוייב בסמיכות לגבול; 
  • גם אם היו מפעילים אמצעים טכנולוגים מודיעיניים כאלה ואחרים;
  • גם אם היו מאזינים ברצינות להזהרות של סוכנים מארצות האויב;
  • גם אם היו מתייחסים ברצינות להתרעות דיפלומטיות לרבות זו של חוסיין מלך ירדן;
  • וגם אם הממשלה והמטכ"ל היו פועלים היטב; וכתוצאה מכך, היה מתבצע ובזמן המתאים גיוס מילואים מוגבל של אוגדה לצפון ואוגדה לדרום כאשר בצפון חטיבת שריון אחת ועוד ארטילריה היו מצליחים לעבות את הכוחות ברמה; וכך גם בדרום בגזרת תעלת סואץ...
  • כך גם אם היו משפרים את המצב המוזנח בו היו נתונים חלק מהימ"חים.
  • כך גם אם היו משפרים את המוכנות וההערכות של הכוחות הסדירים וכוחות המילואים שתמכו בהם באזורים הסמוכים לקווי הגבול.
  • כך גם אם חיל האוויר היה מכין עצמו בימים המועטים לפני פרוץ המלחמה למתקפה מאורגנת ומסיבית כנגד המערכים הכבדים של סוללות הטילים נגד מטוסים מיד לאחר פתיחת המלחמה.

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[טילי SA-3: זו הטכנולוגיה טמבל! התמונה היא נחלת הכלל]

כל זה להערכתי לא היה מצמצם משמעותית את מס' האבדות והנפגעים שלנו; אולי אפילו מגדיל אותן!

להערכתי בגזרת הדרום המצרים היו מצליחים להאחז בגדה שלנו ולכבוש מוצבים רבים; ואני בספק אם ניתן היה לעקור אותם משם.

אז יש שמערערים על מסקנתי זו וטוענים, מה קרה במלחמת ששת הימים? אז גייסנו את כל המילואים, התאמנו היטב על המשימות וניצחנו כמו גדולים. התשובה היא שאז המלחמה הייתה ודאית; כל הצבא גוייס התאמן והתכונן, כשבועיים לפני המלחמה.

במצב זה כפי שמעידים המצרים, מצב בו נניח כ- 6 חטיבות טנקים וכל הארטילריה היו פרוסים בתעלה, כך גם 4 חטיבות שריון מלאות היו ערוכות ברמת הגולן; ובנוסף כשאנחנו מבצעים מתקפת מנע אווירית כבדה, אז יתכן והתוצאות היו אחרות.

[התמונה משמאל: כריכת ספרו של האלוף עזר ויצמן, "לך שמים לך ארץ", שראה אור ב- 1975 בספריית מעריב. "הטיל כופף את זנב המטוס, כתב ויצמן על מלחמת יום כיפור, וידע למה... אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אך במצב זה אומרים המצרים, לא היינו עושים מלחמה. אנחנו לא מטומטמים. היינו ממתינים למצב בו כוחות המילואים שלכם ישוחררו. אז מה קרה במלחמה הזו? אז היו לנו אלפי אבדות, מאות שבויים ואלפים רבים של נפגעים...

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

איך הם הפילו כ 30% ממטוסי הקרב שלנו ושיתקו את חיל האוויר? כיצד מרבית הטנקים שלנו נפגעו, וכ 40 אחוז מסדר הכוחות של השריון הושמד כליל? התשובה היא שבשונה ממלחמת ששת הימים, כאן ניצח היתרון הטכנולוגי. הסובייטים (הרוסים של היום) ניתחו היטב את החולשות של מרכיבי העוצמה של צה"ל הטנק והמטוס; ופיתחו טכנולוגיות ושיטות קרב שהיכו בנו קשות!

[בתמונה: המצרים הכינו שיעורי בית מהמלחמה הקודמת. ואנחנו? התמונה באדיבות אתר צה"ל]

צה"ל - בתהליך שהתחיל לאחר מלחמת סיני ב- 1956; ולאחר הפקת לקחים - בנה את עצמו על שני מרכיבי כוח עיקריים שהוכיחו עצמם כבר במלחמת סיני: כוחות שריון ניידים במסגרות של חטיבות ואוגדות; וחיל אוויר גדול וחזק. שאר מרכיבי הכוח הצבאי לרבות ארטילריה, חי"ר, חיל הים וכד' הוזנחו. הם לא קיבלו את התקציבים הנדרשים כדי שיהיו רלוונטיים במלחמה.

זה עבד לנו מצויין במלחמת ששת הימים. אבל אז, כנגד מרכיבי העוצמה שלנו פיתחו הרוסים את השימוש הנרחב בטילי ורקטות נ"ט, טילי הסאגר ורקטות ה אר.פי.ג'י. כך נבלם השריון שלנו בגזרת הדרום, מאות נהרגו ולא ניתן היה לעקור את המצרים מהשטחים שנכבשו בצד שלנו וגם לחלץ את חיילי המוצבים הנצורים.

למזלנו, הם לא הצליחו להכניס בצורה נרחבת את האמצעי הזה לרמת הגולן. אחרת, גם שם היו נוצרות בעיות קשות.

[בתמונה: זו הטכנולוגיה טמבל! התמונה היא נחלת הכלל]

בתחום האוויר הם בנו מערך צפוף של סוללות טילים נגד מטוסים. המערך הורכב מ 3 סוגי טילים, סאם 2 ,3 ו- 6 שחיפו זו על זו וסגרו את השמיים בכל הגבהים. בנוסף, היו שם תותחי נ"מ 23 מ"מ רבים כנגד מטוסים מנמיכי טוס. חיל האוויר - למרות שנפגע מאש הטילים עוד בשלהי מלחמת ההתשה, אז הופלו 5 פנטומים - לא הצליח מייד עם פרוץ המלחמה להתגבר על המערכי הנ"מ של סוריה ומצריים. הוא לא הצליח לבלום - עד להשלמת גיוס המילואים, כפי שציפו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל - את הפלישה המצרית/הסורית לשטחנו; וגם אחר כך, תרומתו בסיוע קרוב לצבא היבשה לא הייתה משמעותית.

הפיקוד העליון של צה"ל והאחראים לכוחות השריון - למרות שידעו, תאורטית, מבעוד מועד על יתרונות טיל הנ"ט - לא טרחו לפתח מענה פשוט כמו שיכבת הגנה קלה נוספת על הטנק. מענה שהיה מנטרל את מרבית טילי הנ"ט ואז המלחמה היתה מוצלחת יותר.

כשמתכוננים נכון - מנצחים. הדוגמה של חיל הים!

הוכחה נוספת לתזה הזו היא ההתנהלות ההפוכה של שייטת הסטי"לים של חיל הים במלחמה זו. בניגוד ליתר צה"ל, חיל הים ניח, ובגדול!

הם, בעקבות טיבוע המשחתת אילת בסוף שנת 1967 התכוננו לשדה הקרב החדש: פותחו טילי ים ים מסוג גבריאל, פותחו ותורגלו שיטות לחימה וצוותים ובמלחמה החיל הקטן הזה שבר את עמוד השדרה של חילות הים הערבים הגדולים ממנו, לאחר שהוכו ללא נפגעים לכוחותינו הם לא העזו לצאת מבסיסיהם.

[בתמונה: אח"י אילת ז"ל... אין בית ספר אפקטיבי כמו הכישלון... טיבוע המשחתת אילת שינה את חיל הים! התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי קודקוד צהוב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לסיכום

עיקר המחדל של מלחמת יום הכיפורים הוא טכנולוגי, מחדל של מערכת הביטחון וצמרת צה"ל. חשיבות המחדל המודיעיני התרעתי אינה גדולה במיוחד. הצד הערבי ובעיקר תודות לסובייטים שהפיקו לקחים ממלחמת ששת הימים התכונן היטב למלחמה, למד את נקודות התורפה שלנו, התחמש והתאמן נכון. הצד שלנו סבר - גם ביומיים הראשונים של המלחמה עד כישלון מתקפת ה 8 לאוקטובר - כי אנחנו ביום השביעי של מלחמת ששת הימים.

האם הופקו לקחים? לצערי לא מספיק. האם אירועים דומים של הפתעה ומחדלים טכנולוגיים יכולים לחזור על עצמם? בהחלט.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

4 thoughts on “אלי בר און: זו הטכנולוגיה שניצחה את מלחמת יום כיפור!

  1. Pingback: מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע'- ד"ר פנחס יחזקאלעייצור ידע ייצור ידע

  2. יאייר שלום.
    תוכניות יש כמו מים, תירוצים עד השמיים, התוצאות מדברות בעד עצמם.
    חיל האוויר כשל במלחמה והכשיל את צה"ל ואת ההנהגה המדינית והצבאית שבנו עליו.
    הם הצליחו להתמודד עים סוללות הטילים רק לאחר שכוחות הקרקע הגיעו פיזית לסוללות וניטרלו את חלקם וכך יצרו מסדרון למטוסים.
    השריון לא הצליח להזיז את החי"ר המצרי.
    חת"מ, הם הוזנחו ע"י המטכ"ל של חסידי הטנק והמטוס לבדם ינצחו, אם היו להם יותר תותחי 175 ויותר מאומנים הם יכלו לחסל את מערכי סוללות הנ"מ ולאפשר לחיל האוויר לסייע הרבה יותר ליבשה.
    חיל האוויר והמופקדים על השריון יכלו לפתח מענים טכנולוגים די פשוטים לנטרול היכולות הרוסיות אבל בשריון הם לא העריכו את היכולות של הנ"ט ובחיל האוויר פשוט פישלו.
    אחרי המלחמה מפקדי השריון ובצדק הודחו, בחיל האוויר לא נגעו, מעניין

  3. אלי שלום.
    התווכחנו על זה בפוסט כלשהו על מלחמת יום כיפור.
    להערכתי גיוס מלא מוקדם, ומכה מקדימה של חיל האויר על ריכוזי הכוחות הסוריים והמצריים, היו יכולים לשנות את התמונה.

    לגבי הטק"א, לתותחנים היתה תוכנית סדורה בשם בנדיגו לחיסול הסוללות.
    לצערנו בגלל הדגך בה פרצה המלחמה, לא היה זמן וכוח פנוי להתעסד בכך.
    לקראת סוף המלחמה, זה בוצע באופן חלקי.
    הגדוד של אבי- 647 (חת"ם) היה הגדוד הארטילרי הראשון שחצה את התעלה, וזאת בין היתר כדי לנצל את טווח הירי שלו, לחיסול סוללות נ"מ, ופתיחת השמיים לחיל האויר.

    לגבי הנ"ט של החי"ר, כבר כתבתי לך, שאם היו תופסים אותו לא מחופר (בשלבים הראשונים של הצליחה), והיו מורידים עליו הפגזה של אגד ארטילרי, הוא היה נס על נפשו.

    בשלב מסויים בלחימה, חטיבת שריון שביקשה סיוע מאבי, שאלה מה קורה?.
    אמר להם 'תזדיינו בסבלנות'.
    שאלו אם כדאי לחכות?.
    ענה ששיקול שלהם, הוא היה מחכה.
    לאחר שקירב את הגדודים לטווח, וטיווח, נתן פקודה והוריד אגד ארטילרי על המטרה.
    השריון נכנס למקום כמו בתהלוכה בדיזנגוף.

  4. Pingback: מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *