תקציר: שימוש נכון בכוח הוא בראש ובראשונה ההימנעות ממנו במידת האפשר, על ידי מצב שבו מקבלת המשטרה לגיטימציה ציבורית נרחבת לשימוש בו, שגורמת לקבוצות אלימות להבין, ו'להתקפל'...

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנשים חכמים יודעים לשאול את השאלות הנכונות. קצינת משטרה חכמה שאלה אותי היום, מהי לדעתי "תמונת הניצחון" לעבודת משטרה נכונה בתחום ההפגנות והסדר הציבורי.

אז לא המצאתי כלום... את הגישה הזו למדתי מאיש חכם אחר, שוטר גם הוא: צ'יף ראובן גרינברג (שחור, יהודי...), מהבולטים במפקדי המשטרה בדרום ארה"ב בעשורים האחרונים של המאה הקודמת, ששימש בתפקידו במשטרת צ'רלסטון-דרום קרוליינה, מ- 1982, כמעט עד תחילת המילניום.

גרינברג הצליח להפחית באופן דרסטי את האלימות והפשיעה האחרת בעירו. הוא טען, כי כאשר המשטרה אינה אלימה, מגיב הרחוב בהתאמה. עם כניסתו לתפקיד החליף את האקדחים האוטומטיים של שוטריו באקדחי קולט ישנים, מפחידים למראה, בנוסח המערב הפרוע, אולם כבדים וקשים לתפעול...

גרינברג התגאה בכך, שבשמונה שנות כהונתו הראשונות (אז פגשתי אותו...) נורה רק אדם אחד למוות על-ידי המשטרה; אחרי תקופה אלימה למדי לפני שנכנס לתפקידו. באירוע זה בוקרה המשטרה בתקשורת על שאיחרה לירות ולהרוג...

הוא שמר את העיתונים, מסגר אותם ותלה אותם בתחנה. הוא הטיף לשוטריו, שהביקורת על אי הפעלת כוח היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמשטרה פעלה נכון ושיש לה לגיטימציה להפעיל כוח. כך, גם לאזרחים – בעלי הבית של המשטרה – ברור שאין מנוס מכך!

מ"מ המפכ"ל לשעבר, מוטי כהן, מוצא את הנוסחה הנכונה...

ביוני 2019 נהרג צעיר ממוצא אתיופי, סלומון טקה, מקליע שירה לעברו קצין משטרה. באותו ערב הפגינו אלפי אנשים בכל הארץ כנגד אלימות משטרתית ושיטור יתר. מקצת המפגינים נקטו בפעולות אלימות, הכו ופצעו שוטרים ואזרחים בעימותים, הבעירו צמיגים, תקפו תחנות משטרה, וכלי רכב אחדים.

מ"מ המפכ"ל דאז, ניצב מוטי כהן - שהבין שאין למשטרה לגיטימציה להשתמש עוד בכוח - הורה לשוטרים להתבצר בתחנות ולא להתעמת עם המפגינים, כדי לא להגיע למצב שבו ייפצעו מפגינים נוספים. אם היו עוד נפגעים ממפגיני העדה האתיופית באותו לילה, קל וחומר הרוגים, היה הקרע בעם ישראל כזה שקשה לראות אותו מתאחה. התוצאה הייתה כאוס ברחובות (ראו את כותרת ידיעות אחרונות בבוקר שאחרי).

התוצאה הייתה ביקורת על המשטרה שאפשרה את הכאוס ודווקא הביקורת הזו יצרה לגיטימציה מחודשת למשטרה להשתמש בכוח כנגד המפגינים. הראשונים שקלטו את זה היו מובילי ההפגנות; הם הבינו שהרוח שינתה את כיוונה; נתלו בבקשת משפחת טקה לשמור על השקט וחדלו מאלימות.

זו, לטעמי, "תמונת הניצחון" של המשטרה בעת שימוש נכון בכוח: התבונה ליצור מצבים שבהם הוא כבר איננו נדרש... כשהציבור דוחק במשטרה להפעיל כוח והאלימים מבינים ומתקפלים!

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית;
• אוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה);
• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית';
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), למי שייכת המשטרה? – אמון במשטרה ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/2/21.
• ד"ר פנחס יחזקאלי על שימוש בכוח: