המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה   

• מדע אחר.
• Curating the Future

*  *  *

לפני ארבעת-אלפים שנה, כתב מצרי קדום את מה שנחשב היום לאחד ממכתבי ההתאבדות העתיקים ביותר (אם לא ה-...). כמו תמיד, כשעוברים על הכתבים של אבותינו הקדומים, מצמרר להבין עד כמה הם היו דומים לנו. את אותם סנטימנטים שאצטט כאן, אפשר למצוא גם במכתבי ההתאבדות ובדיונים של היום על ספת הפסיכולוג.

תרגמתי חלקים נבחרים מהפואמה לעברית, מספרו של אדולף הרמן, Ancient Egyptian Poetry and Prose, ע' 89:

[משמאל: כריכת ספרו של Adolf Erman, שירה ופרוזה מצרית עתיקה (Ancient Egyptian Poetry and Prose), שראה אור בהוצאת Dover Publications, ב- 30 באוקטובר 1995. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

"ראו, מתועב הוא שמי,

ראו, יותר מצחנת הפגר

בימי הקיץ, כשהשמים לוהטים.

... למי אדבר היום?

אחים רעים המה,

ידידי היום, אינם נאהבים.

*

למי אדבר היום?

איש אינו זוכר את העבר,

איש אינו גומל טובה לזה שעזר לו.

למי אדבר היום?

אני קורס תחת משא אומללותי,

ואין לי חבר עליו אוכל לסמוך.

...

המוות לפניי היום

כמו כשאדם חולה מבריא,

כמו כשאדם יוצא להליכה לאחר מחלתו.

*

המוות לפניי היום

כדרך סלולה-היטב,

כמו כשאדם חוזר מהמלחמה לביתו.

*

המוות לפניי היום

כמו כשאדם משתוקק לראות שוב את ביתו,

לאחר שבילה שנים רבות בשבי.

...

כך אמרה נשמתי אליי: מה לך הקינה הזו, חברי, אחי... אני אשכון כאן, אם תדחה מעליך את בוא הערב [בתרגום לאנגלית - West]. אך עם בוא הערב, כשגופך יתאחד עם האדמה, אזי אתרומם לאחר מנוחתך.

הבה ונמצא מקום מסתור יחדיו."

*  *  *

טוב לזכור שגם היום, כשקשה, מאות דורות של בני-אדם לפנינו סבלו בדיוק כמונו ואפילו יותר. אנשים אולי מעדו ונפלו בצידי הדרך, אבל כאנושות, המשכנו להתקדם. עברנו את פרעה. נעבור גם את הקורונה.