סוזי בן ברוך: מגמות בפשיעה בהשפעת הקורונה בישראל

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי fernandozhiminaicela לאתר Pixabay; תמונת הגנב היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר סוזי בן ברוך שרתה במשטרת ישראל 35 שנים בתפקידי חקירות ומודיעין, קהילה ומשמר אזרחי ועבריינות נוער. שימשה כקצינת נוער ארצית במשטרת ישראל. מרצה בנושאי משטרה וחברה. מאחריה כארבעים שנות ניסיון בעבודה עם נוער. בכתיבתה היא מסתייעת בניסיונה הרב בשטח, כמובילה וכשותפה לשינויים הרבים שנעשו בתקופת שירותה.

*  *  *

מגמות הפשיעה, לאורך כשבעים ושתיים שנות קיומה של מדינת ישראל, מצביעות על מגמת יציבות. מבט מעמיק יותר, מחלק את שיעורי הפשיעה ואת מגמותיה לתקופות ולמאפיינים שונים.

יש המתייחסים לממצא, הקושר בין סכסוך מדיני לתופעת פשיעה, ומציינים, שכל אחת מנקודות השיא בסכסוך הישראלי-ערבי לוותה בעלייה ברמת התוקפנות בחברה הישראלית. מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין מדינות, הנמצאות במצב מלחמה, לבין עבירות קשות של פשיעה אלימה המאפיינת אותן. קשר כזה נמצא גם במדינות, שבהן קיימים מתחים חברתיים, אתניים או פוליטיים.

קשר חיובי קיים גם בין התפתחות טכנולוגית מואצת לבין פשיעה ייחודית, באמצעות הרשתות החברתיות ובדרכים אחרות.

קשר מעניין לשני הכיוונים (חיובי וגם שלילי) נמצא בין מצב כלכלי גבוה או נמוך לבין פשיעה כלכלית. יוצא מכך, שלחמשת העוגנים המשפיעים על הביטחון הלאומי של המדינה, יש קשר והשפעה גם על הפשיעה[1] .

במאמר זה אבדוק השפעת הקורונה על מגמות הפשיעה בישראל בטווח המידי ובטווח הארוך, תוך ניתוח נתוני פשיעה השוואתיים של מוקד 105 ביחידת להב 433, אשר פורסמו לאחרונה.

[פשיעת קורונה... התמונה היא תמונה חופשית לשימוש]

עבריינים  ופשיעה  בתקופת הקורונה

במהלך תקופת המלחמה בקורונה, מפגינים האזרחים לכידות חברתית גבוהה, שבאה לידי ביטוי במחוות מרגשות. ככלל, ככל שרמת הלכידות  החברתית גבוהה כך, הקושי של עבריינים להמשיך "לעבוד" ללא הפרעה, מצטמצם. סוגי הפשיעה ורמתה בתקופת הקורונה יכולים לשנות את מגמות הפשיעה בישראל בטווח הארוך; וכן, בטווח הקצר - להטות את הכף לכיווני פשיעה חדשים, ההולמים את הצורך ואת השעה של העבריינים.

השאלה היא, האם יעדיפו "עברייני הקורונה" את "פרדיגמת הניכור" [2] לפיה העבריינים חשים מנותקים מהחברה ומערכיה, ומכאן חוסר ההשפעה של עליית הלכידות בחברה בשעת משבר על רמות הפשיעה. הם אינם חשים סולידריות והזדהות עם החברה, המתקשה  להתמודד; ויבחרו להמשיך ולבצע עבירות על מנת "להתפרנס" כבשגרתם; או שמא, יחושו שהאיום הגלובלי ועוצמותיו מצדיקים מעין "חזרה בתשובה"; ויעדיפו להצטרף ולהתלכד (קואסיביות)[3] עם החברה הסובבת אותם; ולפעול כנגד האיום החיצוני, המאיים...

קורונה הינה משבר מהסוג, שבארץ ובעולם מאד חוששים מפניו. זו מלחמה אשר "חייליה" תוקפים ופולשים ללא התראת "צבע אדום". אופן ההתמודדות בקורונה: הגיינה אישית וסביבתית; נוכחות מוגברת של גורמי אכיפה ברחובות; הפעלת מעקבים אישיים בעזרת השב"כ; הפעלת מצלמות הרחוב ומצלמות בעסקים (המצויים שם מזה זמן למטרות מאבק בפשיעה); סגירת עסקים ומרכזי בילוי; ואיסורי / הגבלת תנועה  בדרכים, לצד הקביעה להישארות בבתים.

תנאים אלה מגבילים מאד את עברייני הרכוש, את ארגוני הפשיעה, את עברייני הסחיטה באיומים; ואת עברייני האלימות, המורגלים בפשיעת רחוב ללא מגבלות הקורונה. אי לכך, השהות המתמשכת בבתים, ההסתגרות תחת 'צווי עשה' - ואכיפתם האגרסיבית ע"י שוטרים ופקחי העירייה (אשר קבלו אישור מיוחד לכך עקב התפשטות הקורונה) - מביאים את העבריינים הלכודים ב"פרדיגמת הניכור",לחפש סוגי עבירות אחרים ודרכי גישה מקוריות, על מנת להנגיש להם "לקוחות" חדשים, או עבירות חדשות, ברוח השעה. כך לדוגמה, עברייני רכוש ישרכו את דרכם לכיוון פשיעת מרמה והונאה. הפרופיל העברייני של עברייני הרכוש  ועברייני מרמה והונאה יושב על משבצת דומה שתכליתה:  גניבת /נטילת רכושו של האחר. ההבדל ביניהם הוא במידת התחכום והטכנולוגיה שבה הם משתמשים.

לציין  שקורונה מייצרת משברים חופפים: כלכלי, חברתי, מדיני ובטחוני, תוך שימוש מרבי בכלים טכנולוגיים מתפתחים. פגיעה בכל אחד מאלה - בנפרד או ביחד - עלולה להביא למשבר קשה, אשר השלכותיו עלולות  לגרום לפגיעה עד לאבדן חיי אדם, מחד גיסא; ולחזרתנו לאחור, לרמת חיים ירודה - אשר תשפיע  על איכות חיינו ועל  סוגי פשיעה מסוימים ורמתם - מאידך גיסא.

לדוגמה: הפיראטיות העכשווית, הבינמדינתית, להשגת ציוד להצלת חיי אדם בעקבות הקורונה, מייצרת סוג חדש של פשיעה בינלאומית, שעלולה לחזק משברים כלכליים, מדיניים, ביטחוניים וחברתיים. זאת כאשר, כל אחד  בפני עצמו, בתחומו, עלול לייצר פשיעה ייחודית לתקופה זו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexandra_Koch לאתר Pixabay]

פשיעה בתקופת קורונה - ניתוח  סוגי פשיעה עכשוויים (על פי נתוני המשטרה):

הנתונים אשר פורסמו על ידי מוקד 105 - נתוני הפשיעה של חודש מרץ 2020, בהשוואה לחודש לפניו או בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה - מלמדים שזוהי שעתם היפה של "עברייני הקורונה", אשר בדומה לה: סמויים מהעין, עלומים ומצליחים לחדור - באמצעות דרכי מרמה והטעייה, שקר וכזב - למחוזות לא להם; וליהנות מתמימותם של אזרחים, הספונים בביתם, מלאי דאגה מפני הקורונה והשלכותיה. סוגי עבירות  עליהם יש לתת את הדעת, עקב התפתחותם ב"עידוד" הקורונה, הן העבירות הנסתרות או ניתנות להסתרה עקב המצב: 

אלימות במשפחה:

משפחה הינה ארגון קטן המכיל את כמות החיכוכים הגבוהה ביותר. לאחרונה פורסמו נתוני המשטרה בנוגע לעבירות מין בתוך המשפחה בתקופת הקורונה: מספר עבירות המין במשפחה שנחקרו במארס האחרון עלה ב-41% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה (34 מקרים לעומת 24). עוד עולה מהנתונים כי מספר התיקים שנפתחו בגין אלימות במשפחה עלה ב-16%. במשטרה מייחסים את העלייה לשהות הממושכת של משפחות בבתים בעקבות התפרצות מגפת קורונה. זאת ועוד, בשבועות האחרונים פועל שירות המבחן למבוגרים במתכונת מצומצמת; וחלק מהקבוצות והסדנאות הטיפוליות לאלימות במשפחה הופסקו לגמרי"... מחקרים מצביעים על אפשרות להתגברות האלימות במשפחה בתנאים אלה  עד כדי רצח במשפחה ואו למקרי אבדנות .זהו תג מחיר יקר אשר עלול לפרוץ, הן בזמן ואחרי התרחשותה של הקורונה. "השד עלול לצאת מהבקבוק"...

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של שוקי בן יוסף באתר השקמה, בת ים, לחצו כאן]

עבירות פדופיליה[4]:

המצאותם של ילדים לאורך שעות רבות ליד המחשבה היא הזדמנות לפדופילים ליצור קשרים, שיניבו עבורם "רווחים" בהמשך. ך למשל פורסםכי השבוע פנה פדופיל לילד בן 12: "בוא ניפגש ברכב ואתן  לך כסף, אחרי הקורונה תוכל לקנות דברים ויהיו הרבה מבצעים"...

עבירות ברשתות בנושאי: מין, פדופיליה, הפצת סרטונים וביוש

מאז תחילת הסגר, מדווחת יחידה 105 על עלייה של 50 אחוז בתלונות בגין העבירות הנ"ל. הילדים ובני הנוער נמצאים בעת הזו בתקופה של ריחוק ובידוד חברתי ממסגרות החינוך והפנאי, דבר שגורם ללחץ נפשי, המתבטא בפנייה מרובה לסיוע במצוקה נפשית למוקד 105 מחד גיסא, ולריבויין של עבירות אלה, מהסבות לבצוע עבירות ונטילת סיכונים  מואצת בגיל ההתבגרות.

סמים

בעבירות גידול סמים נרשמה ירידה של 33%  ושל 46% בעבירות סחר בהשוואה לחודש מרץ בשנה שעברה. יש לציין שעבירת הסמים הינה עבירת חשיפה, על המשטרה לעבוד בשטח על מנת לעקוב ולעצור עברייני סמים  אלא שבימים אלה היא עסוקה באכיפת צווי קורונה והצבת מחסומים, מעקב ובמרדף אחר חולי קורונה וחייבי בדוד, שאינם ממלאים את חובתם.

[בתמונה: למי במשטרה יש זמן לתפיסת סוחרים ומשתמשים בסמים? התמונה: משטרת ישראל] הלכה למעשה - צעירים המתגוררים מחוץ לבית הוריהם, דווקא כעת, בהסגר ובבידוד נהנים מיכולת להשתמש בסמים באין מפריע, שהרי ,  כולם ספונים בבתים. לשם המשטרה לא מגיעה.

משקאות חריפים

הרשתות מדווחות על עליה של כחמישים אחוז בצריכת משקאות חריפים. זהו הסמפטום לשימוש רב יותר במשקאות  חריפים הידוע בסכנותיו דווקא בתקופת הקורונה. ניתן להבין זאת מציטוט מדו"ח המשטרה: "בעבירות האלימות במרחב הציבורי אין שינוי"- המשמעות היא  שהאלימים לא  בהסגר!!! שהרי, שכרות ואלימות הולכים יחדיו.

עבירות אשר לא מצוינות בדו"ח; אך, יש להתייחס אליהן בכובד ראש ולהיות מוכנים

(כי העבריינים מנצלים "שעת כושר" זו שנכפתה עליהם ,להשלמת פערים ותכנון עתידי)

עבירות מירמה והונאה

עבירות מרמה והונאה הן עבירות המשתייכות לתחום של עבירות כלכליות, שעיקרן העלאת טענה עובדתית לא נכונה בכתב, בעל פה או בהתנהגות, כשהטוען יודע שאינה אמת, כדי להביא אדם או קבוצת אנשים במרמה לידי מעשה או מחדל ולקבל כתוצאה מכך, טובת הנאה כלשהי. פעמים רבות, הגבול מאד דק בין פעילות כלכלית לגיטימית שנכשלה לבין פעילות מירמה או הונאה. השאלה, האם מתקיימת מרמה או הונאה, היא שאלה מורכבת הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי.

לא בכדי נאמר שהשקרנים והרמאים הטובים ביותר, הם אלו שיש ברשותם את הידע הרחב ביותר. שכן על מנת לרמות ולתעתע באחרים, יש צורך בתחכום, בחלקלקות ובהבנה רבה בסוגיית המרמה, שמפילה פעם אחר פעם אנשים פרטיים, חברות, מוסדות, תאגידים ואפילו כוחות חזקים מאוד במשק.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SamWilliamsPhoto לאתר Pixabay]

עבירות מרמה נחשבות לעבירות בתחום הגנבות, אך הן הרבה יותר מורכבות מעבירות קלאסיות של גניבה. המרמה מתבצעת תוך שימוש מושכל ביד ובתחבולות, כאשר המבצע אותה מזייף מסמך או נמנע מלחשוף פרטים מסוימים, גורם להטיות מסוימות בשיקולים של גורמים אחרים ומפיק מביצוע העבירה טובה אישית כלשהי כמו כסף, שליטה או כוח. הענישה הקבועה בסדר הדין הפלילי מתייחסת למספר תתי סוגים של עבירות מרמה.

עבירות מחשב

חלון הזדמנויות לעבריינים מסוגים שונים. אלה המשתמשים במחשב ככלי עבודה ואלה המנצלים את הידע הקיים בתוכו. מרמה, הונאה, פדופיליה ,הימורים, מין. ריגול תעשייתי, סמים ועוד...עלינו לזכור שפנאי בלתי מוגבל מייצר הזדמנות לבצוע עבירות. מעין "פירצה קוראת  לגנב".בעידן הקורונה העבריינות - כמעט כולה - עברה לפינת המחשב.

ארגוני פשיעה

בפרסום הפשיעה ההשוואתית של משטרת ישראל, נפקד מקומם של ארגוני הפשיעה. אלה, רגילים  לבצע עבירות בצל החשיכה; וכעת, גם בצל הקורונה, עושים זאת כמעט באין מפריע; בשל נוכחות מצומצמת של משטרה בסביבתם.

העובדה שחלק גדול מהכנסתם מבוסס על השוק האפור, והמצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו רבים; מלמד שעסקיהם הולכים לשגשג...

יחד עם זאת, מפרסמת המשטרה ירידה בפשיעה

בסה"כ חלה ירידה של 19% בפשיעה בחודש מרץ, לעומת חודש פברואר 2020. בעבירות פריצה לבתים נרשמה ירידה של 45%.

נתוני עבירות הרחוב אינם מפתיעים; לאור העובדה שמרבית הדיירים ממושמעים, ספונים בביתם ו"מקשים" על עבודת הפורצים.

[בתמונה: בסה"כ הפשיעה יורדת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

לסכום

הנתונים שהוצגו משקפים נקודת זמן, בתהליך מתמשך. העבריינים ה"כבדים"  סובלים מ"פרדיגמת ניכור" וימתינו לשעת כושר להמשיך ב"עבודתם". הם מודעים ל'שמיכה המשטרתית הקצרה'; ועבורם, העיסוק המשטרתי הקורונה ובהשלכותיה, מהווה שעת כושר.

מוקדם מידי להעריך שינויי מגמות[5] בפשיעה בישראל ובעולם; אך ניתן להבין, שמרבית התלונות בגין "עבירות קורונה" בדגש על הונאה ומרמה ברשתות החברתיות - תיחשפנה בהמשך הדרך. זאת, הן בשל הזמן הנדרש לחשיפתן; והן בשל מידת התחכום המאפיינת אותן,  ומצריכה מענה משטרתי הולם, און ליין, בעת התהוותן, באמצעות סוכני משטרה סמויים, שפועלים ברשתות החברתיות

כל שניתן, בשלב זה, הוא להעריך כיווני מגמות, לעקוב מקרוב, לבצע הערכות מצב תקופתיות; ולהיערך בהתאם, לפני שתתחזקנה מגמות חדשות ותהפוכנה למגמה פוגענית, קשה לאכיפה...

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[בתמונה: בסה"כ הפשיעה יורדת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

[1] חמשת עוגני הביטחון הלאומי- העוגן/הזרוע  הכלכלית,המדינית, הביטחונית, חברתית ובשנים האחרונות נוספה להן הטכנולוגית. (בן דור,ג. 2010).

[2] "פרדיגמת הניכור" -גורסת כי בעת מלחמה, העבריינים חשים מנותקים מהחברה בה הם חיים ומערכיה ותחושת הניכור לא מייצרת בקרבם סולידריות ולכידות חברתית. בנוסף, עבריינים מועדים, לא נקראים למילואים ולא חשים שותפים למאמץ המלחמתי – דבר שמוסיף להיעדר הזדהותם ולניסיונם להמשיך "לעבוד כרגיל ".(אמיר מנחם  וחסין יעל)

[3] קואסיביות=התלכדות. ("תאחיזה"- תא אחד אוחז ומלכד מסביבו תאים שהופכים כולם לתא גדול יותר) פרטים בחברה מתלכדים לגוש ולקבוצה אחת למען מטרה משותפת. כשיש אויב חיצוני-כמו במלחמה, הפרטים נוטים להתלכד, וגם  לדכא התנהגות אנטי-חברתית. (לנדאו ןפפרמן).

[4] פרופיל הפדופיל מאפשר לו  להתפתח ולהתאים עצמו לשינויים סביבתיים ולנצל את העולם הווירטואלי .יש ביכולתו  המתוחכמת להתאים   את  עצמו  ואת שיטותיו על מנת לספק צורך עכשווי שלו כדי להגיע  ל"טרף" אליו שואף להגיע. זה השלב בו מסתפק הפדופיל באונס ווירטואלי  אונס אשר "הומצא" בזכות ההתפתחות הטכנולוגית ואפשרויות ההסתתרות שהיא מעניקה.,לצד מרחב הפנאי של הקרבנות ושל הפדופילים כאחד. בעידן הקורונה ילדים רבים נופלים ברשת הפדופילית,  יש לצפות למימדים  גבוהים אותם לא ידענו בעבר. לצערי, עוד ימים יגידו.

[5] מגמת פשיעה נמדדת  בטווח של שלוש שנים  בשלוש נקודות זמן  חופפות. כל שנה  במשך שלוש שנים. אם כיוון הגרף  ממשיך את קודמו, ניתן לדבר על מגמה.

One thought on “סוזי בן ברוך: מגמות בפשיעה בהשפעת הקורונה בישראל

  1. מאמר מצוין. כקורא מעט אובססיבי של ניתוחי פשיעה בעולם, נמצאת הלימה בין מאמרה של ד"ר סוזי בן ברוך לממצאים בעולם.
    תודה על ההתייחסות לישראל. היתה חסרה לי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *