אבי ברוכמן: אוכלוסיית שרות בתי הסוהר: כלואים (אסירים ועצורים) ב"הגירה" שלילית ?

[בתמונה: כלא אלקטרז בסאן פרנסיסקו תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 8300 לאתר Pixabay]

" ניתן לשפוט את רמת תרבותה של חברה על ידי בחינת בתי הסוהר שלה" (פ.מ דוסטויבסקי)

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

השבוע התבשרנו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאוכלוסיית ישראל בשנת העצמאות ה-72 תש"ף מונה 9.152 מיליון תושבים. מספר הכלואים הפליליים עומד בשנה זאת על 9,003, מהם 6,119 אסירים ו 2,884 עצורים. בנוסף, כלואים בשב"ס 5528 אסירים ועצורים ביטחוניים. סה"כ 14,531 כלואים.

היסטורית, בשנת 1948 עם הקמת המדינה, הוכפפה מערכת הכליאה למשטרת ישראל והופעלה בתוכה כאגף. ב- 1 ינואר 1949 החליט שר המשטרה דאז, בכור שיטרית, שהמשטרה ושרות בתי הסוהר יהיו שני גופים נפרדים, ומונה הנציב הראשון של בתי הסוהר בן גרא. בפברואר 1949 ניתנה חנינה כללית לכל האסירים שהיו כלואים בכלא עוד מתקופת המנדט הבריטי; ונותרו רק 29 אסירים שנשפטו על עבירות חמורות.

לא צריך לנחש הרבה, מין הידועות שמספר האסירים הגדול בעולם נמצא דווקא בדמוקרטיה הגדולה בעולם, ארצות הברית שבה למעלה מ 2 מיליון אסירים יחסית ל- 330 מיליון התושבים ששבה. אירן מחזיקה יחסית למספר תושביה יחס דומה של אסירים שעומד על 81 מיליון תושבים 225,000 אסירים.

ישראל, כמובן לא נמצאת בעשירייה הראשונה ביחס של מספר אסירים למספר לתושבים.

[בתמונה משמאל: השר בכור שטרית, שהפריד את שירות בתי הסוהר ממשטרת ישראל. הועלה לויקיפדיה ע"י דוד אלדן. התמונה היא נחלת הכלל מאוסף התצלומים הלאומי]

ישראל נחשבת ארץ של רחמנים בני רחמנים. ומה עם דברי חז"ל- " כל החס על רשעים- מתאכזר לצדיקים"?

במהלך העשור שבין 2008 ל- 2018 עמד מספר הכלואים בישראל על ממוצע של כ 12 אלף. ברם, משנת 2018 מסתמנת ירידה עקבית עד ל 9003 בשנת 2018.

מדינה מתוקנת שואפת לתת לאסיריה תנאים סבירים של מחיה. הפרמטר המשמעותי ביותר בתחום זה הוא סוגיית צפיפות האסירים (Population Density in state Prison). יתרה מכך, קיים קשר ישיר בין צפיפות האסירים באגף הכליאה, לאירועי האלימות בו (בן צבי וכרמל, 2003).

תקן שטח המחיה לאסיר במדינות מערביות נע בן 6 ל- 12 מ"ר ועומד בממוצע על 8.8 מ"ר לאסיר. בישראל, הממוצע הארצי של שטח המחיה עומד על 3 מ"ר בלבד. במרבית תאי הכליאה יש יותר מ 4 אסירים בתא.

מי שהביא לשינוי דרמטי בתחום הינו שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, שקיבל עתירה לבג"ץ 1892/14, ובפסק דינו האחרון הורה למדינה ליישם תוך 18 חודשים, שתאי המאסר בבתי הכלא בארץ יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחת) או 4 מ"ר ( ללא מקלחת ושירותים) כפי שממילא נדרש בחוק- המשמעות צמצום במספר הכלואים בשב"ס.( לעוסקים במערכת אכיפת החוק בכלל ומערכת הכליאה בפרט מומלץ לקרוא את הבג"ץ המרתק הזה).

[תמונתו של אליקים רובינשטיין משמאל באדיבות הרשות השופטת של ישראל]

לטעמי גם העבודה היסודית והמקצועית שנעשתה ע"י ועדת דורנר (2015) תרמה והשפיעה על מערכת אכיפת החוק בבחינת חלופות לענישה ומצמצום מספר הכלואים בבתי הסוהר בישראל.

תקן כליאה

על מנת להבטיח את זכויות האסירים, מוסד בישראל הכלי הקרוי תקן כליאה, שמשמעותו, מספר המקסימום של אסירים שמותר לשירות בתי הסוהר להחזיק, ושמערכת הכליאה מסוגלת להכיל, ושאינה יכולה לחרוג ממנו. לפי סעיף 68 ב' לפקודת בתי הסוהר ( נוסח חדש), התשל"א -1971, רשאי השר לביטחון הפנים בכפוף לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את תקן הכליאה.

מכאן, שתקן הכליאה במערך הכליאה בישראל נקבע כל שנה ע"י ועדת הפנים של הכנסת, לאחר מכן מוציא השר לביטחון הפנים צו עם קביעת התקן לשנה אחת (ברוכמן, 2015)

תקן הכליאה הנוכחי עומד על 14,000 כלואים; ונקבע ביום 7.11.2018. תקן זה פקע ב- 30.11.2019.

ב 26 דצמבר 2019 שיגר ד"ר יואב ספיר הסנגור הציבורי הארצי מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן תחת הכותרת "קביעת תקן כליאה עדכני לשירות בתי הסוהר".

במכתבו הוא כותב:

"... בפועל לנוכח פיזורן הרצוף של הכנסת ה-21 והכנסת ה-22, הרי שלא התקיימה הפעילות הפרלמנטרית הנדרשת לשם קידומה של חקיקה רלוונטית, וסוגיית תקן הכליאה העדכני לא הובאה כלל לדיון, כמתחייב בפני ועדת הפנים של הכנסת. תקן הכליאה שאמור היה לפקוע... ממשיך לעמוד בתוקפו, מבחינה טכנית; וזאת, מכוח הוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת הקובע הארכה אוטומטית של תוקף החיקוקים הפוקעים בתקופת פיזור הכנסת, עד לשלוש חודשים לאחר כינונה של הכנסת הבאה.

המשמעות – אין תקן כליאה חדש, מכיוון שאין עדיין יו"ר לוועדת הפנים והסביבה ולא מונו חברי ועדה בכנסת. מכאן, שהמדינה לא יכולה ליישם את הוראת הבג"ץ בעניין שטח המחיה המינימלי לכל עצור ואסיר.

בעקבות משבר הקורנה אישר השר לביטחון הפנים ארדן את המלצת שירות בתי הסוהר להקדים בחודש את שחרורם של מאות אסירים שמרצים עד 4 שנות מאסר. ברשימה אמורים להשתחרר אסירים ששחרורם יוקדם בחודש. (סניור ורובינשטיין 2020). 

אחרית דבר

מתברר שכחלק מהשיתוק שנכפה עלינו בעבודה הפרלמנטרית של הכנסת לא נקבע תקן חדש של כליאה. כאשר בוחנים את נתוני הכליאה בשנים האחרונות מתברר שישנה "הגירה" שלילית. מספר הכלואים קטן בקרב הכלואים הפליליים. בנוסף ישנן ידיעות בתקשורת על עסקת חילופי שבויים ונעדרים עם החמס בעזה מה שיצמצם גם את מספר הכלואים הביטחוניים.

להערכתנו, בשנה הקרובה נמשיך ונראה צמצום של אוכלוסיית הכלואים בשרות בתי הסוהר בישראל.

מקורות

  • בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח'  נגד השר לביטחון הפנים ואח'.
  • בן צבי,ק וכרמל,ת (2013) " אלימות כלואה, הקשר בין רמת הצפיפות בבתי סוהר פליליים ישראל לרמת האלימות הפיזית . צוהר לבית הסוהר,15.
  • בנדל,נ (2019) " מספר האסירים הפליליים בישראל בשפל, מספר הכלואים בני 70 ומעלה בשיא. מקור ראשון. 07.07.2019.
  • ברוכמן,א (2015) המאבק על תקני הכליאה בישראל. אתר ייצור ידע. נוב' 2015.
  • ועדת דורנר (2015) הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינות דין וחשבון. נוב' 2015.
  • משרד המשפטים (2019) " קביעת תקן כליאה עדכני לשירות בתי הסוהר". מכתב של ד"ר ספיר הסנגור הציבורי הארצי לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן.
  • סניור,א ורובינשטיין,ר (2020) " לחץ הקורונה בבתי הסוהר: 560 אסירים ישוחררו מוקדם" ynet 20/03/2020/
  • שרות בתי הסוהר ( 2019) דו"ח שירות בתי הסוהר לשנת 2018.

One thought on “אבי ברוכמן: אוכלוסיית שרות בתי הסוהר: כלואים (אסירים ועצורים) ב"הגירה" שלילית ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *