אייל גונן: ליל הסדר כהלכתו בימי קורונה

[בתמונה: מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים... (David Roberts, 1829). התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

אייל גונן (LL.B, MBA) הוא עורך דין בתחומי המשפט האזרחי והעסקי; מרצה באוניברסיטת בן גוריון, במכללה להנדסה סמי שמעון בבאר שבע ובמכללת אחווה. בלוגר בנושאי טכנולוגיה ומחשבים מאז שנות התשעים של המאה הקודמת.

*  *  *

מיד לאחר הקושיות, ההגדה מסבירה כי "מִצְווָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח" (מתוך ההגדה).

ההגדה מתמקדת בעיקר בלילה של היציאה עצמה ממצרים – כי הרי זה סיפור שיכול להשאיר את הילדים ערים. כל המכות וטביעת חיל פרעה בים סוף – עלילת אקשן לכל המשפחה. אך מעיון בשירי ההגדה, אין ספק כי חז"ל התכוונן בביטוי "יציאת מצריים" ליציאה מעבדות במצרים לעצמאות בארץ ישראל. בשיר "דיינו" (כמה מעלות טובות למקום עלינו!) משבחים חז"ל גם את "סיפוק צרכנו במדבר ארבעים שנה" וגם את "הכניסנו לארץ ישראל". אז השנה אני מציע להתמקד בסיפור שקרה לנו במדבר.

ואתחיל דווקא מתוצאות הסיפור "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח"(במדבר יז 14). התחלת הסיפור כאשר הגיע בן דוד של משה ואהרון, קורח, והתלונן על כך שקופח: משה ואהרון קיבלו תפקידי מלכות והם בניו של עמרם, בנו הבכור של קהת. גם בן הדוד עוזיאל, בן בנו הקטן של קהת קיבל תפקיד מכובד לשמש כנשיא בני קהת ורק לקרח, בן בנו האמצעי של קהת לא קיבל שום תפקיד.

קורח לא בא לבד, איתו הגיעו גם שלושה צאצאים של ראובן, שכזכור היה הבכור לבית יעקב, אך יעקב בחר להעביר את הבכורה דווקא ליוסף. הארבעה האלה הגיעו גם עם 250 "חברי מרכז" ודרשו את חלקם בתפקידי השררה "וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל יְהוָה"(במדבר טז 3). משה פונה לקורח ולבני אליאב (צאצא של ראובן) ומזמין אותם לשיחה – אך הם מסרבים לבוא. למחרת מתבצעת "תחרות" בה כל אחד מאותם 250 אנשים חשובים ואהרון מקריבים קרבן. (גם אליהו הנביא עושה "תחרות" דומה – במלכים א יח). התוצאה שהאדמה נבקעת וקורח עם כל 250 ראשי העדה וכל המעודדים שלהם פשוט נבלעים באדמה "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" (במדבר טז 33).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

שאר העם מגיע למחרת למשה ומתלונן כי משה אשם, מאחר ומשה ושאר העם קבלו אזהרה להתרחק מקורח וקהלו "וַיִּלֹּנוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת־עַם יְהוָה"(במדבר יז 6). בשלב הזה ה' מאבד את זה ומחליט להשמיד את העם במגפה "כִּי־יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף" (במדבר יז 11). כאן משה פועל מיד, ונותן לאהרן אש מהמזבח – ואהרן רץ אל תוך הקהל ומפריד בין המתים ובין החיים "וַיַּעֲמֹד בֵּין־הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה" (במדבר יז 13).

ההגדה מסבירה כי "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" (מתוך ההגדה) ובכן השנה, כשנשב לבד כל אחד בביתו – נראה עצמנו כאילו כל אחד ואחד מאיתנו מקיים את מצוות משה לשאר הקהל "וַיְדַבֵּר אֶל־הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל־תִּגְּעוּ בְּכָל־אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן־תִּסָּפוּ בְּכָל־חַטֹּאתָם" (במדבר טז 26).

והינה למנכ"ל משרד הבריאות גם קוראים משה, וגם מצוותו של משה שלנו, הנוכחי, שכל אחד יסור לאוהלו ויישאר בו פן ידבק במגפה. כמשה ההוא, גם משה זה אינו מצטיין ביחסי ציבור, ועל כן נרתם בנימין, כאהרן ביציאת מצרים, להסביר לציבור ולדברר את משה. כאז גם עתה יוצאים אנשי החוק ונעמדים בין החיים ובין המתים כדי לעצור את המגיפה. אז השנה נקיים את מצוות פסח – בכך שכל אחד יראה עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ונמצא במדבר – ומשה מורה לו להישאר באוהל שלו. ולכל אלה שמסרבים לשתף פעולה, נקהה את שיניו בקריאת החלק בהגדה הדן בבן הרשע – ובגלל שהוציא את עצמו מן הכלל, וטוען כי הבידוד לא לו נאמר לו כי אילו היה שם, לא היה נגאל!

[בתמונה משמאל: משה בר סימנטוב, מנכ"ל משרד הבריאות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מקור לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

אז מי שאינו רשע, שישב בביתו ויעביר את ליל הסדר לבדו, יספר את סיפר קורח (שהינו חלק בלתי נפרד מיציאה מעבדות לחירות) באמצעי תקשורת שאינם פנים לפנים (טלפון, ZOOM וכיוצ') ולא ישכח להגיד, כמצוות רבן גמליאל, פסח, מצא ומרור. לשנה הבאה בירושלים הבנויה, בריאים ומסובים סביב שולחנות החג. חג שמח.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

4 thoughts on “אייל גונן: ליל הסדר כהלכתו בימי קורונה

  1. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: הכל על הקורונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *