פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית במבחן הקורונה!

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי - HOGRE - לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

זהו מאמר שני בסדרה של ארבעה מאמרים על 'פאניקה מוסרית'. המאמרים הנותרים הם:

*  *  *

מצבה של ישראל במדד הקורונה, ביחס למדינות מערביות אחרות, הוא בינתיים משביע רצון למדי.

קשה לדעת מהן בדיוק הסיבות שמבדלות את ישראל לטובה ממדינות אחרות; אבל, אחת מהחשובות הינה, ללא ספק, השימוש הרב שעושים מקבלי ההחלטות  בטכניקה פרסומית-שיווקית מוכרת, הקרויה יצירת 'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית’ (Moral Panic)  וגם הסתה רגשית, שמסייעת למקבלי ההחלטות להשיג את התוצאות הרצויות בעיניהם.

נגדיר אותה ככלי להשגת מטרות דרך יצירה של 'מניפולציה מוסרית ורגשית' בדעת הקהל - שרמת המוסריות שלה מפוקפקת; אבל היא מחייבת אנשים לעשות מעשה; בבחינת, הכל למען המטרה...

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

אדגים זאת בשתי דוגמאות מתוך רבות אחרות:

  • דוגמה ראשונה: ב-19 במרץ 2020 ביקש משרד הבריאות לפנות את בית חולים הגריאטרי "מלבן" לטובת אשפוז חולי קורונה קלים. כדי להתגבר על התנגדות משפחות המאושפזים, תרצה זאת ראש אגף הגריאטריה במשרד הבריאות, ד"ר אירית לקסר, בהערכה מבהילה: "תוך שלושה ימים יהיו מאות חולים מונשמים; ותוך פחות מחודש - אלפי מונשמים".

[למאמר המלא של גלעד מורג ורועי רובינשטיין ב- ynet, לחצו כאן]

  • בישיבה לילית ב- 24 במרץ 2020 השיג ראש הממשלה בנימין נתניהו את האישור המיוחד לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה - בהערכה, כי "בשבוע הבא אנו עלולים להגיע לעשרת אלפים נדבקים. אם לא נעצור את קצב ההדבקה - המספר עלול להגיע למיליון. צריך לעשות הכול כדי לעצור את זה":

[למאמר המלא של איתמר אייכנר ב- ynet, לחצו כאן]

זו פניקה המוסרית' טמבל!

הדוגמאות הללו מלמדות, עד כמה רווייה הזירה הציבורית בדיס אינפורמציה. היא 'נשתלת' בתקשורת המערבית על ידי גורמים פוליטיים, גורמי תקשורת מרכזיים, מחד גיסא, בשאיפה לעצב סדר יום מנטלי מובהק להשגת מטרותיהם; וגם על ידי ארגונים מוסדיים וולונטאריים, מאידך גיסא, בדרך כלל למטרות השגת תקציבים (אבל זה, מן הסתם, נושא למאמר נפרד...).

פניקה המוסרית' הזו מתבצעת בדרך של יצירת חדשות מזויפות (Fack News), שינוי עובדות מהותי; הוצאת דברים מהקשרם; מתן פתרונות ליניאריים, פשטניים, לבעיות מורכבות; וכדומה. הכל כאמור, כדי להשיג את המטרה.

מהדוגמאות שהבאתי ניתן גם להיווכח, עד כמה הכלי הזה אפקטיבי; שהרי, ההחלטות המבוקשות עברו והתקבלו; הקהל מציית ברובו להנחיות הקברניטים.

ובאשר להיבט המוסרי של השימוש בדיס אינפורמציה ובהפחדת הזולת , נו טוב, הוא קיים רק בשמה של התופעה: 'פניקה מוסרית'

[להרחבת המושג: 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חדשות מזויפות', לחצו כאן]

ההרצאה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית במבחן הקורונה!

  1. Pingback: גדעון שניר: פניקה מוסרית וילדי המסתננים בישראל | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *