הערכה מערכתית קלילה על הקורונה

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל,  והועלתה על ידי Eleanor Rodriguez לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

היום פרסם חברי, אלי בר און תמונת מצב קשה על התפתחות הקורונה, ש'השורה התחתונה' שלה היא כי "שילוש מס' הנפטרים העולמי בשבוע האחרון הוא בעייתי מאוד; וחייבים להקטין אותו!"

"מצד אחד" - כותב אלי בר און - "סין על 1.4 מיליארד תושביה הקטינה מאוד את חלקה אם כי הם עדיין מוסיפים כ- 100 נפטרים לשבוע. אבל, המחלה מתחילה להתפשט במהירות בעולם השלישי, על שירותי הרפואה הגרועים שלו. הנגיף מתפשט במהירות באפריקה, דרום אמריקה והחלקים באסיה שאינם מפותחים כמו יפן, טייוואן וסינגפור...

מדינות שכוללות גם את הודו - שמס' תושביה קרוב לזה של סין - ומדינות מאוכלסות במאות מליוני תושבים כפקיסטאן, בנגלדש, ברזיל, אינדונזיה וברזיל ומקסיקו - צריכות מהר מאוד חיסון וצריכים תרופה."

[למאמרו של אלי בר און: 'חקר ביצועים קליל על הקורונה', לחצו כאן]

לכאורה, מבוא לאפוקליפסה עכשיו. למעשה, הקורונה איננה ליניארית, ויש סיכוי לא רע בכלל שהנגיף יצא מחיינו, די מהר...

בואו נעשה את מה שאסור לעשות בהחלטות חשובות (אבל עובד לפעמים לא רע) ונעשה 'היוריסטיקה (Heuristic) ייצוגית' על בסיס מה שקרה עם בן דודה של הקורונה, הסארס. משמע, ננסה לחזות מה יהיה, על בסיס הדמיון לכאורה שבין הקורונה לסארס, על בסיס תכונות שטחיות, המצויות בידינו.

הסארס פרץ לראשונה בנובמבר 2002, גם כן בסין; בעולם פחות גלובלי ופחות ויראלי; ובמצב שבו מדינות טרם הורגלו לצורך להיערך למגיפות מודרניות. הנגיף התפשט במהירות, תחילה בסין ואח"כ במדינות סמוכות. הוא הדביק 8,096 חולים רשומים והיה קטלני בעשרה אחוזים ממקרי ההידבקות (גרם למותם של 774 אנשים). ואז, כשכולם עסקו בנבואות קשות - פשוט נסוג ונעלם במהירות ביוני 2003, כאילו לא היה, ואפילו לפני שהצליחו ליצור לו חיסון...

[להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

מה זה אומר?

לא הרבה, אבל גם לא פחות ממה שאחרים אומרים: הקורונה אותרה לראשונה בדצמבר 2019, ולמעט השתהות מסוימת מצד רשויות סין, היא קיבלה קבלת פנים שונה לחלוטין מזו שזכה לה הסארס.

התוצאה: תוך פחות מארבעה חודשים מאז אותר, נבלמה התפשטותו במחוז הואן, והוא בתהליך נסיגה. תהלכים דומים קורים במדינות מפותחות באסיה, כסינגפור וכדרום קוריאה.

כיוון שהעולם גלובלי יותר, הצליחה הקורונה להכות שורשים במדינות שהסארס לא הצליח להתפשט אליהם. התוצאה היא שכל מדינה נכנסת לתהליך באופן עצמאי ומקיימת עם הקורונה את מערכת היחסים האישית שלה, שהיא פועל יוצא של מהירות התגובה וחומרת הצעדים שננקטו.

אם סין, שהיססה בתחילה, הגיעה לבלימה בשלושה חודשים, סביר להניח שגם מדינות מערביות ישכילו - למרות ההיסוסים שלהן - להתמודד היטב ולסיים את התהליך תוך מספר חודשים (אפילו עקומת התמותה באיטליה מראה סימנים של בלימה...).

אז יש סיכוי לא רע שהמגפה הזו תצא מחיינו תוך כחודש - עם הקיץ ובלעדיו - אבל, מגפות תהפוכנה למצב שכיח  יותר ויותר בעולם המשוגע שלנו...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי iXimus לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

4 thoughts on “הערכה מערכתית קלילה על הקורונה

  1. Pingback: הכל על הקורונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: אלי בר און: חקר ביצועים לא קליל על הקורונה - ייצור ידע

  3. פנחס יחזקאלי אני לא מתנגד הלוואי שהקורונה תעלם בתוך חודש.
    זה יציל את חייהם של המון אנשים.
    זה גם יקל על הנזק הכלכלי והחברתי העצום שהוא כבר היום לא נופל מזה של משבר הסאבפריים.
    אני רק הצגתי את העובדות.
    את המסקנות כל אחד יכול לקחת לאן שיחפוץ.
    נמשיך לבדוק את הנתונים ולראות האים מס' הנפטרים השבועי ממשיך לעלות ובאיזה אחוזים.
    מאחר והנגיף תוקף גם בארצות עולם שלישי שם השילטון הרקוב לא באמת שולט בשטח והבריאות לא מתוחכמת ומאחר והאנשים במאה הה21 ניידים מאוד אזי אני פחות אופטימי.

  4. Pingback: אלי בר און: חקר ביצועים קליל על הקורונה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *