פנחס יחזקאלי: מהו הגורם שמכריע מערכות?

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף בטננברג. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף בטננברג. התמונה היא נחלת הכלל]

בערבה של מערכת טננברג - שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה - היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר..." אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה... נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתוכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו...

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-25 במרץ 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בערבה של מערכת טננברג - שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה - היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר..." אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה.

נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר.

ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו...

נתחיל בסיפור המעשה: 

קרב טננברג בין הרוסים והגרמנים בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא אחד הניצחונות הגדולים של צבא גרמניה במלחמה זו, שתוצאותיו האסטרטגיות - הן בחזית המזרח והן בחזית המערב - השפיעו השפעה של ממש על המלחמה (ויקיפדיה: קרב טננברג).

[למאמר: 'אי ודאות – חוסר ודאות, ומזל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[תמונתו של הגנרל אלכסנדר סמסונוב משמאל היא נחלת הכלל]

הרוסים, נאמנים לבריתם עם הצרפתים ולתכניתם המשותפת; וכדי לאלץ את הגרמנים להעביר כוחות מהחזית המערבית למזרחית, פלשו לפרוסיה המזרחית - לאחר התארגנות וגיוס מילואים - ביום 12 באוגוסט 1914, בכוח של שתי ארמיות, שעליהן פיקד גנרל ז'ילינסקי, המפקד הרוסי הראשי של מה שכונה: 'חזית צפון-מערב':

  •  הארמיה הראשונה שהייתה תחת פיקודו של הגנרל פאול פון רננקמפף, ומנתה כמאתיים אלף לוחמים, יצאה לדרך מצפון.
  • והארמיה השנייה בפיקודו של הגנרל אלכסנדר סמסונוב (ראו תמונה משמאל), יצאה לדרך בנתיב דרומי בסדר כוחות דומה, כמה ימים לאחר מכן.
[תמונתו של הגנרל אלכסנדר סמסונוב משמאל היא נחלת הכלל]

בגלל חוסר במסילות ברזל דרך פולין הפרוסית לפרוסיה המזרחית, לא יכלה הארמיה של סמסונוב לחצות את הגבול במקביל לארמיה של ראננקומפף אלא רק יומיים לאחר מכן; ועד הגיעה, מתחנת הרכבת לגבול, נזקקה לשבוע של הליכה. יתרה מכך: תנאי השטח חייבו פיצול בין שתי הארמיות. זה היה, בהמשך, הבסיס לתכנית המבצע הגרמנית.

מול שתי הארמיות הרוסיות, עמדה הארמיה השמינית הגרמנית בפיקודם של הגנרל מקסימיליאן פון פריטוויץ, וראש המטה שלו, הגנרל הרוזן פון ולדרזיי (הפיקוד הגרמני עבד בשיטה דואלית של מפקד וראש מטה) שהייתה שווה בכוחה לאחת מן הארמיות הרוסיות, אם כי כוח האש של הארמיה הגרמנית היה עדיף על כוח האש של הארמיה הרוסית המקבילה לה (ויקיפדיה: קרב טננברג).

הגרמנים הופתעו ממהירות הפלישה הרוסית. הם פתחו במתקפתם שבועיים אחרי הגיוס, במקום ששת השבועות שעליהם הושתתה התכנית הגרמנית... (טוכמן, 1996, עמ' 269-268).. בימיה הראשונים, החלו הגרמנים נסוגים מפני הכוח העדיף. נסיגה זו, תוך כדי קרב, הייתה הרסנית. היה מדובר באזור כפרי מאוכלס, והגייסות הנסוגים התערבו באוכלוסייה, בקר, ועגלות, אשר סתמו את דרכי הנסיגה, וגרמו לתוהו ובוהו ולחוסר משמעת (ויקיפדיה: קרב טננברג).

עם זאת, הרוסים, אשר לא היו מאורגנים ללוחמת תנועה מודרנית - וסבלו מציוד חסר והיעדר לוגיסטיקה אפקטיבית - לא יכלו לנצל את המצב על מנת לפרוץ דרך הקווים הגרמנים ולהגיע להישגים טריטוריאליים וטקטיים. הם המשיכו בתנועתם באופן כבד, לפי נתיב שנקבע מראש (ויקיפדיה: קרב טננברג).

[למאמר: 'עיקרון הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני', לחצו כאן]

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף. הדוגמה הבולטת ביותר של שיטת הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני... התמונה צולמה ב- 1918, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף. הדוגמה הבולטת ביותר של שיטת הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני... התמונה צולמה ב- 1918, והיא נחלת הכלל]

הארמיה של גנרל סמסונוב לא קיבלה את צופן הקשר שלה ולפיכך ניהלה תקשורת רדיו בלתי מוצפנת. השידורים נקלטו היטב על ידי תחנת האזנה בקניגסברג וכל תנועות הארמיה היו גלויות בפני המודיעין הגרמני (ויקיפדיה: קרב טננברג). הארמיה של הגנרל ראננקומפף אמנם דיברה בצופן, אולם היה זה צופן פשוט, שפרופסור גרמני למתמטיקה, שנספח לארמיה השמינית כמפענח, לא התקשה לפצחו... (טוכמן, 1996, ע' 203).

ב-22 באוגוסט הודח הגנרל פריטוויץ מן הפיקוד על הכוחות במזרח פרוסיה, ואל החזית הובהלו הגנרל בדימוס פאול פון הינדנבורג שקיבל על עצמו את הפיקוד על הכוחות, לאחר שפרש משירות צבאי פעיל מספר שנים לפני כן, וראש המטה אריך לודנדורף אשר זה עתה סיים בהצטיינות את כיבוש המבצר הבלגי בעיר לייז'. עם הגיעם אל שדה הקרב, התקבלו על ידי הקולונל מקס הופמן, שפרס בפניהם את תכניתו הנועזת, שכבר התקבלה על ידי הגנרל פריטוויץ לפני שהוחלף (ויקיפדיה: קרב טננברג):

אל מול הארמיה של רננקמפף בצפון, יושאר אך מסך, שתפקידו יהיה לעכבה; והארמיה השמינית תטיל את כל כוחותיה להשמדת הארמיה של סמסונוב בדרום. תוכנית זו התבססה על העובדה כי כוחות של הארמיה השמינית, בפיקודו של הגנרל הרמן פון פרנסואה, כבר היו במצב בו יכלו לנתק את נתיבי האספקה של סמסונוב, עקב סירובו של פרנסואה לפקודה שקיבל מפריטוויץ לסגת, בשלב מוקדם יותר של המערכה (ויקיפדיה: קרב טננברג).

בינתיים, פעלו הכוחות הרוסיים כאילו לסייע לתכנית זו: כוחותיו של רננקמפף האטו מאוד את התקדמותם, בעוד כוחותיו של סמסונוב האצו את ההתקדמות; שכן, סברו שהם רודפים אחר אויב מובס. מניתוח של המצב בשדה ושל דוחות המודיעין, ראו המפקדים הגרמנים כי רננקמפף לא יהיה במצב בו יוכל לסייע לכוחותיו של סמסונוב משיפתחו הגרמנים במתקפה (ויקיפדיה: קרב טננברג). כך, חוסלו שתי הארמיות הרוסיות, האחת אחרי השנייה.

[בתמונה: שבויים רוסיים ותותחיהם שנלכדו בקרב טננברג. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שבויים רוסיים ותותחיהם שנלכדו בקרב טננברג. התמונה היא נחלת הכלל]

ועתה, לחלקו של המזל: הכל מהסיבות הלא נכונות

"הקוזאקים באים!!"

הגרמנים - בהתאם לתכנית שליפן - ריכזו את עיקר המאמץ בחזית המערבית, העיקר ב'כנף' הימנית של המאמץ, שם שם כל חיל היה חשוב.  במזרח הושארה רק הארמיה השמינית לבלום את התקדמות הרוסים (כחצי מהכוח הרוסי). התכנית הראשונית הייתה למשוך את הארמיה הרוסית הראשונה של הגנרל ראננקומפף פנימה לתוך השטח, שם תסבול מקווי אספקה בעייתיים ולנסות להכריעה בעומק השטח, רחוק מהגבול. אם יהיו הרוסים חזקים על הארמיה השמינית, קו העצירה שלה היה הויסלה, במחיר הפקרת פרוסיה המזרחית.  כל תגבור של הארמיה השמינית עלול לפגוע - כפי שבאמת קרה - במאמץ המלחמה במערב.

[בתמונה משמאל: הגנרל הרמן פון פרנסוא. התמונה היא נחלת הכלל]

הבעיה היא שעל לוח המתכנן הכל עובד. בשטח, קצת פחות... הלחץ של הפליטים והזעקה, "הקוזקים באים" התגלתה כמשפיעה מאוד, הן על מקבלי ההחלטות והן על מפקדי השטח של הארמיה השמינית...

הקורפוס הראשון של הארמיה השמינית גויס מאנשי פרוסיה המזרחית; והלחץ שמבול הפליטים וסבל האוכלוסייה האזרחית השפיע מאוד על החיילים והקצינים. התוצאה הייתה לחצו המתמיד של מפקדם הגנרל הרמן פון פרנסוא (ראו תמונה משמאל) לתקוף את הארמיה הראשונה, וסירובו המוחלט לפקודה לסגת, כדי להימנע מסכנת כיתור (דווקא הסירוב הזה ישחק לידי הגרמנים בהמשך).

[בתמונה משמאל: הגנרל הרמן פון פרנסוא. התמונה היא נחלת הכלל]

עוד מי שעצביו בגדו בו, היה הרמטכ"ל, מולטקה ה'צעיר', שפגע בתכנית שליפן - שהייתה מותנית בשימוש באנשים, עד האחרון שבהם, לחיזוק האגף הימני של המתקפה - והחליט לתגבר את החזית המזרחית בלא פחות משלושה קורפוסים מהמערב. זאת למרות שבלוחות הזמנים לא היה להם כל סיכוי להשפיע על מהלך הקרב עצמו. זה היה משק כנפי הפרפר שסימן את הכישלון הגרמני בקרב על המארן בחזית המערבית... הגרמנים מסתבר, ניצחו את הקרב אך הפסידו בגינו את המלחמה...

תכנית הקרב:

התכנית תוכננה כאמור על ידי קולונל מקס הופמן - קצין המבצעים הראשי של הארמיה השמינית. היא הייתה מבוססת על פער הזמנים שבין שתי הארמיות הרוסיות, ועל ביטחונו הרב - שהתגלה כנכון - שהארמיה הרוסית של הגנרל רננקאמף לא תצליח להגיע ולסייע לארמיה המותקפת של הגנרל סמסונוב.

התכנית הזו אושרה גם על ידי המפקדים הקודמים הגנרלים פריטוויץ ו- ולדרזיי, לפני שהוחלפו. אם לא היה המטה הכללי הגרמני נתפס לבהלה, סביר להניח כי הניצחון היה מושג גם על ידי צמד המפקדים הקודם, וההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה הייתה, מן הסתם, שונה.

[מפת הקרב היא נחלת הכלל]

[מפת הקרב היא נחלת הכלל]

מזלו של הגנרל פון הינדנבורג

[תמונתו של הפילדמרשל פון הינדנבורג היא נחלת הכלל]

הגנרל פון הינדנבורג אולי היה המפקד הראשי, אולם הוא הניח לראש מטהו, לודנדורף, לנהל את העניינים.

[תמונתו של הפילדמרשל פון הינדנבורג משמאל, היא נחלת הכלל]

מאוחר יותר, כאשר קודם הקולונל הופמן לראש מטה החזית המזרחית, היה מלווה אורחים לשדה הקרב של מערכת טננברג ונהג 'לעקוץ' את הינדנבורג בקמצוץ הרשעות האופיינית לו כשאמר להם: במקום הזה ישן הפילדמרשל לפני הקרב; במקום הזה ישן אחרי הקרב; ובמקום השה ישן בזמן הקרב... (טוכמן, 1996, ע' 279).

למרות זאת, היה להינדנבורג תפקיד חשוב: אופיו הרגוע והבלתי לחיץ, איזן מאוד את אופיו הסוער והלחוץ של ראש המטה שלו, לודנדורף.

ובעקבות הניצחון הינדנבורג הפך לאגדה, וזכה לתהילה ולפרסום הרבה מעבר לממדיו האמתיים. עקב כך, קיבל תפקידים חשובים הרבה יותר:

  • לאחר פיטורי הרמטכ"ל מולטקה 'הצעיר' הפך לשליט בפועל של גרמניה - עד תבוסתה - כשהוא לוקח איתו את ראש המטה שלו, לודנדורף.
  • בהמשך, נבחר לנשיא רפובליקת ויימאר, שבין שתי מלחמות העולם.

(כמעט) הכל מזל, כבר אמרנו??

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

12 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מהו הגורם שמכריע מערכות?

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה תקף אדולף היטלר במזרח, ומה הלקח? - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי הראל: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והשפעתו על המדיניות הרוסית בימינו - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה נכשלה גרמניה במלחמת העולם הראשונה? - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון... שנכשלה! - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון... שנכשלה! - ייצור ידע

  6. Pingback: קרב מידווי: (כמעט) הכל מזל! - ייצור ידע

  7. Pingback: למה נכשלה גרמניה במלחמת העולם הראשונה? - ייצור ידע

  8. Pingback: למה נכשלה גרמניה במלחמת העולם הראשונה? - ייצור ידע

  9. Pingback: הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  10. Pingback: מלחמת העולם הראשונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  11. Pingback: תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון... שנכשלה! - ייצור ידע

  12. Pingback: תכנית שליפן: קלסיקה של תכנון... שנכשלה! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *