עופר בורין: איוב פרק יג – דואג למשפט ההיסטוריה

[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Vitabello לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

איוב ממשיך בתשובתו לשלושת רעיו.

אני רואה, אני שומע ואני מבין לא פחות טוב מכם:

א  הֶן-כֹּל, רָאֲתָה עֵינִי;    שָׁמְעָה אָזְנִי, וַתָּבֶן לָהּ.

ב  כְּדַעְתְּכֶם, יָדַעְתִּי גַם-אָנִי:    לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם.

ההבדל בינינו הוא, שאני לא רק מבין; אלא גם מחפש הסברים לכל מה שקורה כאן.

אני מדבר אל אלוהים ואני מחפש הוכחות שהוא בכלל קיים: ג  אוּלָם--אֲנִי, אֶל-שַׁדַּי אֲדַבֵּר; וְהוֹכֵחַ אֶל-אֵל אֶחְפָּץ.

ואתם, מאחר ואין לכם אומץ לעמוד מול האל ולדרוש הסברים ממנו, לא נותר לכם אלא להסביר את מה שקורה בעולם ואת האסונות שבאו עלי, בכל מיני דברי שקר ורפואת אלילים: ד  וְאוּלָם, אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר; רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.

 במצב העניינים הזה, עדיף שתשתקו ובכך תגלו הרבה יותר חכמה מכל השטויות שדיברתם עד עכשיו: ה  מִי-יִתֵּן, הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן; וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה. 

עכשיו תקשיבו למה שיש לי להגיד לכם: ו  שִׁמְעוּ-נָא תוֹכַחְתִּי; וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִׁיבוּ.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

ההסברים שלכם הם דבר רמייה בשם אלוהים. אתם, בני אנוש טיפשים, באים אלי כאילו דבר אלוהים בפיכם? מה אתם יודעים יותר ממני על רצונו ומעשיו של אלוהים? הוא, אלוהים, עוד יבוא אתכם חשבון על החוצפה הזו שלכם!

זהו כתב תביעה קשה לכל המדברים בשם אלוהים, כאילו יש להם איזה ידע על אלוהים, כוונותיו ומחשבותיו. יש כמה וכמה כאלה גם היום, במאה ה-21:

ז  הַלְאֵל, תְּדַבְּרוּ עַוְלָה;    וְלוֹ, תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה.

ח  הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן;    אִם-לָאֵל תְּרִיבוּן.

ט  הֲטוֹב, כִּי-יַחְקֹר אֶתְכֶם;    אִם-כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ, תְּהָתֵלּוּ בוֹ.

י  הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם--    אִם-בַּסֵּתֶר, פָּנִים תִּשָּׂאוּן.

יא  הֲלֹא שְׂאֵתוֹ, תְּבַעֵת אֶתְכֶם;    וּפַחְדּוֹ, יִפֹּל עֲלֵיכֶם.

 ומכאן חוזר איוב ופונה לאלוהים, וחוזר ודורש הסברים על מצבו. הוא מוכן לשאת בכל עונש ובלבד שיינתן לו לדרוש הסברים מהאל:

יג  הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי, וַאֲדַבְּרָה-אָנִי;    וְיַעֲבֹר עָלַי מָה.

יד  עַל-מָה, אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי;    וְנַפְשִׁי, אָשִׂים בְּכַפִּי.

טו  הֵן יִקְטְלֵנִי, לא (לוֹ) אֲיַחֵל;    אַךְ-דְּרָכַי, אֶל-פָּנָיו אוֹכִיחַ.

 אני מאמין מאוד באלוהים, אך איני מאמין שהוא מחפש חנופה: טז  גַּם-הוּא-לִי לִישׁוּעָה:    כִּי-לֹא לְפָנָיו, חָנֵף יָבוֹא.

 ואני? אני עורך משפט. אני יודע שאני צודק. ואם יבוא אלוהים למשפט, ויתמודד באמת עם טיעוני, רק אז אשתוק ואגווע לי בשקט.

ויש לי גם תנאים למשפט. אינני מוכן להיכנס למשפט כשאני חבול ומוכה. לא מוכן לקבל עונש לפני המשפט. קודם משפט – אחרי זה עונש:

ח  הִנֵּה-נָא, עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט;    יָדַעְתִּי, כִּי-אֲנִי אֶצְדָּק.

יט  מִי-הוּא, יָרִיב עִמָּדִי:    כִּי-עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע.

כ  אַךְ-שְׁתַּיִם, אַל-תַּעַשׂ עִמָּדִי;    אָז מִפָּנֶיךָ, לֹא אֶסָּתֵר.

כא  כַּפְּךָ, מֵעָלַי הַרְחַק;    וְאֵמָתְךָ, אַל-תְּבַעֲתַנִּי.

כב  וּקְרָא, וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה;    אוֹ-אֲדַבֵּר, וַהֲשִׁיבֵנִי.

כג  כַּמָּה לִי, עֲו‍ֹנוֹת וְחַטָּאוֹת--    פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי, הֹדִיעֵנִי.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceMedia לאתר Pixabay]

אלוהים, אני לא האויב שלך, מתחנן איוב. אין סיבה שתסתיר פניך ממני. כפי שאינך רודף ומתעלל בעלה הנידף ברוח, כך תתייחס אלי.

כד  לָמָּה-פָנֶיךָ תַסְתִּיר;    וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ.

כה  הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ;    וְאֶת-קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף.

 מדוע אתה גורם לכך שיזכרו אותי בעולם כאיש רע? כולם חושבים שאם קרו לי אסונות, בוודאי חטאתי. ואני לא חטאתי, ולמה שאזכר ככזה?

מסתבר שאיוב לא רק כואב את מצבו, אלא מאוד מוטרד מאיך תשפוט אותו ההיסטוריה: כו  כִּי-תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת;    וְתוֹרִישֵׁנִי, עֲו‍ֹנוֹת נְעוּרָי.

 בתוך כל הסבל, כשרעיו עומדים עליו ודורשים ממנו להודות בחטאים, עומד איוב כסלע איתן ודורש להגן על שמו מפני אכזריות האל.

אמונתו של איוב באל נראית חזקה מתמיד.

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *