אלעד רזניק: חסינות שוב על הפרק – גרסת חיל האוויר

 

[בתמונה: חסינות שוב על הפרק... הפעם בבסיס חצור. התמונה המקורית מתוך תכנית הטלוויזיה הישרדות המשודרת, כיום, בערוץ 13. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה המקורית שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

ארגון ששואף שאנשיו יהיו יצירתיים ויוזמים, חייב להכיל את כישלונותיהם. ארגון ששואף להשתפר, חייב לאפשר לאנשיו מקום להיכשל, ללא חשש מהעונש. בצה"ל לא מדיחים מפקדים, אלא במקרים שבהם הכישלון הוביל למוות של חיילים. הפרדיגמה הזאת נועדה לאפשר לאנשים מקום לגדילה מקצועית, שמבוססת במידה רבה על למידה מכישלונותיהם.

לאנשים יוזמים ויצירתיים יש יתרונות רבים, והם, מה לעשות, גם נכשלים לפעמים. רק שבצה"ל הרחיבו את המקום - שמאפשרים בו כישלון - מאופק עד אופק. אחת התמיהות הגדולות של תא"ל גל הירש הייתה, על זה שממנו ציפו לקחת אחריות על כישלונותיו. בצבא זה פשוט לא נהוג; והירש לקח את זה מגמה אחת קדימה, וסרב לקחת אחריות על כישלונותיו כמצביא במלחמה (ובסוף, עשה זאת לנוכח האקדח המטאפורי שהונח על שולחנו...).

[בתמונה: גל הירש. המקור: דובר צה"ל. ציפו ממנו לקחת אחריות...]

בהצפות בבסיס חצור, לפני כמה שנים, נפגע מספר גדול של מיירטי טמיר של כיפת ברזל. הנזק הכספי? לא פורסם אבל אפשר להעריך. עלות מיירט היא בין 40 ל 100 אלף דולר (המספר האמיתי מסווג). הנחה עדינה היא שנפגעו 10 מיירטים? השאר זה מכפלות. 10 מיירטים? הנזק הוא בין 400,000 דולר ל 1,000,000 דולר...

חיל אוויר חיל מסודר. יש פקודה לכל דבר, שמבוססת בין היתר גם על לקחי עבר. לנוכח ההצפות שהיו בחצור בשנים עברו, נכתבה פקודה מסודרת ליום רטוב. אני בספק אם מישהו פתח את הקלסר המאובק, שבו נשמרו דפי הפקודה (הכל נשמר במחשב היום - אבל הבנתם את הכוונה...).

יש שלושה אחראים בבסיס חצור לתוצאות השיטפון:

  1. מפקד הטייסת, שמטוסיה הוצפו;
  2. מפקדת טייסת תעופה;
  3. ומפקד הבסיס.

בצבא - שבו יש מינימום של אחריות אישית - שלושתם היו מניחים את המפתחות בבוקר שאחרי. אבל בצה"ל, יצאו לקרב על שמו הטוב של חיל האוויר:

ראשית, הוטלה צנזורה על האירועים. בכל זאת, מבצעיות זה נושא בעל חשיבות לאומית. כשלא יכלו להמשיך עם הפארסה של הצנזורה, יצאו יח"צ ח"א ודו"צ למערכה: היעד? רכישת נקודות בדעת הקהל הישראלית.

אם מישהו רוצה להבין למה לא יודח איש בבסיס חצור, שיסתכל על כתבות היח"צ שחיל האוויר מפמפם בשלושת הימים האחרונים. חלק מהשיקולים המנחים בצבא (אף אחד לא יודה בזה...) הם השיקולים הפוליטיים. פוליטקה - כמו שלמדנו כולנו לאחרונה בעזרת כמה חרדים - היא מנוף להגדלת התקציבים לצה"ל:

[מבול כתבות יח"ץ... מעניין למה! לכתבה המלאה של עוז רוזנברג במעריב, לחצו כאן]

חיל האוויר הקדיש, בשנים האחרונות, לא מעט יחסי ציבור לקידום מעמד האישה; ובצדק. לנשים יש מקום של כבוד בחיל האוויר.

אבל, יש גם מגבלות פוליטיות להגדלת המעורבות הזאת. במקרי קיצון, היכולת של חיל האוויר להדיח אישה, שואפת לאפס. יש לזה מחיר פוליטי; ומפקד חיל האוויר - שרוצה להגיע הביתה בשלום - לא יעז לעשות זאת. זה אולי יהיה מאוד לא פוליטיקלי קורקט, וקצת לא נעים להגיד, אבל כשמפקד הטייסת המעורבת קיבל תעודת הערכה על תרומתה של הטייסת לביטחון המדינה, כשמפקדת טייסת תעופה (מט"ת) היא אישה, וכשמפקד הבסיס הוא לא בדיוק אשכנזי תכול עיניים, האם יש סיכוי שתמוצה איזו שהיא אחריות?

הצחקתם אותי!

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “אלעד רזניק: חסינות שוב על הפרק – גרסת חיל האוויר

  1. Pingback: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *