יצחק אדיג'ס: מה קורה כשמנהל מסוג I מחליף מנהל מסוג A?

[בתמונה: למה מדינות מתפתחות לא ממריאות? זוראן ינשיץ' - ראש ממשלת סרביה שנרצח, כמקרה בוחן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי World Economic Forum from Cologny, Switzerland - World Economic Forum Annual Meeting Davos 2003. הצלם: מרסל בירי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 17 ביוני 2021

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית.

[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

*  *  *

המאמר הזה מוקדש לסיבות שמונעות ממדינות מתפתחות להמריא, ובו אני עושה שימוש במודל PAEI שלי (ראו כרזה למטה).

במדינות מתפתחות, מערכות הניהול (A) הן חלשות. נהלים, כללים ודרכי מדיניות הם מיושנים; או מתוכננים ומיושמים בצורה גרועה. הם מאפשרים שחיתות שהיא אחת ה'מחלות' המתישות, שמשתקות את התפתחותן של מדינות לא מפותחות.

בארגון עם מערכת ניהול חלשה (A) תקציבים אינם נשלטים בצורה יעילה. לדוגמה, בעבודה עם לקוח ביוון, ביקשתי לראות את דוח הרווח וההפסד שלו. הוא, בתגובה, שאל אותי בחיוך, איזה דוח אני רוצה: שלו, של אשתו, של בנו, של רשויות המס...

מערכות מרובות אלה מהוות מכשול לניהול אחראי. כשאתם לוקחים בחשבון את העובדה כי כמות משמעותית של עסקאות נעשות במזומן - שוב, כדי למנוע מיסוי - אתם מבינים, שהבקרות הפיננסיות במדינות מתפתחות הן חלשות או לא קיימות.

[לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

'שמור לי ואשמור לך': I במקום A

אז איך אנשים במדינות מתפתחות מנהלים ארגונים ללא מערכות ניהול (A) חזקות? על ידי שכירת אנשים שהם סומכים עליהם - אחים, בני דודים, חברי ילדות וכו '- למלא תפקידים ראשיים. הם מסתמכים על (I) כוחות חברתיים המשתלבים במקום על (A) כללים ונהלים ניהוליים. אסטרטגיה זו לא תמיד עובדת טוב. לעתים קרובות, מה שמכונה 'האנשים האמינים' מנצלים את חוסר השליטה בארגון; או שלחלופין, הם אכן ראויים אמנם לאמון, אך חסרי יכולת.

בעזרת הפשע המאורגן...

יש זווית נוספת שממנה (I) יכול להחליף את (A): ארגון יכול לבנות את מערכת היחסים שלו עם כוח חיצוני, כמו ממשלה או חברה אחרת, על מערכת של 'שמור לי ואשמור לך' (IOU - I owe you). בכך אני מתכוון שאדם/ארגון יעשה טובה למישהו שעזרתו תצטרך בעתיד. בבוא העת, אותו אדם יבקש טובה הדדית. מערכת IOU זו מסבירה, מדוע יחסי שבט ויחסי ידידות חשובים במיוחד בארגונים במדינות מתפתחות. כשאנשים בארגונים האלה עוזרים לחברים שלהם, הם עוזרים לעצמם. הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לחבריהם, כך שחבריהם יעשו כל שביכולתם בכדי לעזור להם להתקדם. לעתים קרובות פוליטיקאים משתתפים ברשת IOU זו. יש פוליטיקאים במדינות מתפתחות שמקבלים מימון מארגוני פשיעה; כאשר אותם פוליטיקאים נבחרים, הם צפויים לעשות חסדים לטובת ארגון הפשע, כמו או מתן חנינה לחברי הארגון. למשל, זוראן ינשיץ' (Zoran Đinđić), ראש ממשלת סרביה בין השנים 2003-2001, ביקש מארגון פשע שיגן עליו מפני הממשלה, ששלטה  בעת ​​בחירתו. אבל, לאחר שהיה בתפקידו, סינשיץ' סירב להחזיר טובה. לכן ארגון הפשע, התנקש בחייו.

[בתמונה: אין ארוחות חינם ויש מחיר לאי מילוי התחייבויות. זוראן ינשיץ' - ראש ממשלת סרביה שנרצח, כמקרה בוחן]

לא קל להפוך את המערכת. החלפת (I) ב- (A) אינה פשוטה כלל. ישנם ישויות עוצמתיות המפיקות תועלת מהמערכת כפי שהיא. אנשים אלה שולטים במערכת, והם לא יאפשרו לה להשתנות. במקסיקו, לפוליטיקאים יש חסינות; ולכן השימוש במערכת החסדים אינו מסכן אותם. אז מדוע יחוקקו, במקום, מערכת חזקה (A)? היעדר החוק והסדר, היעדר ה- (A) הוא שמונע מדינות מתפתחות להתפתח.

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

2 thoughts on “יצחק אדיג'ס: מה קורה כשמנהל מסוג I מחליף מנהל מסוג A?

  1. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: מודל PAEI: תיאוריה ויישומים - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.