פנחס יחזקאלי: "להמציא את הגלגל מחדש" – סימפטום של חולי ביורוקרטי

[בתמונה: להמציא את הגלגל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bill Smith לאתר flickr]

[בתמונה: להמציא את הגלגל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bill Smith לאתר flickr]

הביטוי "ממציאים את הגלגל מחדש" מבטא תופעה ארגונית הרווחת בארגונים - הסובלים מ'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים' - שמהותה מיחזור של דרכי עבודה - הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו - במסווה של חידוש ושינוי...

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 לאוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האלוף במילואים יצחק בריק, לוחם מהולל ועד לאחרונה, נציב קבילות חיילים, יצא עם שחרורו, בשנת 2018, בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו. במסגרת הביקורת הזו חוזר משפט אחד שוב ושוב: "כל אחד ממציא את הגלגל מחדש, ללא שום רצף וכיוון, למה שעשה קודמו" (למשל: בריק 2019א'; בריק, 2019ב').

בריק לא לבד; וגם צה"ל לא לבד בסוגיה הזו, של "ממציאים את הגלגל מחדש"... כמה פעמים שמענו מנהלים, בכל הדרגים, המצהירים, עם כניסתם לתפקיד, על כוונתם להפוך סדרי עולם ולהנהיג שינויים דרמטיים? כמה פעמים גילינו, כשעברה הסערה, כי השינויים הללו מוכרים לנו משום מה? כמה פעמים ניסו "למכור" לנו "חידושים" לכאורה, שלא היו אלא עטיפה מחודשת לשיטות עבודה שהכרנו היטב בעבר?

הביטוי "ממציאים את הגלגל מחדש" מבטא תופעה ארגונית הרווחת בארגונים - הסובלים מ'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים' - שמהותה מיחזור של דרכי עבודה - הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו - במסווה של חידוש ושינוי.

ה"שינויים" הללו הם שינויים מהמעלה הראשונה בלבד. משמע, שינויים המתרחשים בתוך המערכת, כאשר המערכת עצמה אינה משתנה, בעוד ש"שינויים מהמעלה השנייה" הוא שינוי במבנה המערכת, בחוקים השולטים בה או במבנה הפנימי שלהם. אחת הטעויות הנפוצות הינה מתן פתרונות סרק, "מהמעלה הראשונה", לבעיות "מהמעלה השניה", שרק מחמירים את המצב... (וצלוויק ואח', 1979).

אין מאחוריהם ידע וחשיבה מקצועית, והם אינם חלק מאסטרטגיית עבודה כוללת. מטרתם לתמוך בעיקר במטרות אישיות של יוזמיהם. אורך חייהם, בדרך-כלל, כאורך חיי האיש ש"מיחזר" אותם, והם נעלמים, אחר כך, על- מנת לצוץ שנית לאחר זמן, בכסות אחרת.

מה יש בהם, בארגונים ביורוקרטיים - כולל בארגונים צבאיים - שהופך אותם לחממה למחזור של רעיונות במסווה של חידושים? מה ההשלכות של תופעה זו על הארגון הביורוקרטי ועל תפקודו?

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שינוי מהמעלה הראשונה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שינוי מהמעלה השנייה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ארגון צבאי', לחצו כאן]

[בתמונה: להמציא את הגלגל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: להמציא את הגלגל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

תופעה זו, של "המצאת הגלגל מחדש" אופיינית, כאמור, לארגונים הסובלים מ'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים', שהשמרנות הינה אחד המאפיינים הבולטים שלהם. היא רווחת בארגונים אלה, כיוון ששמירת המצב הקיים משרתת את מוקדי הכוח הקיימים בארגון, שאינם מעוניינים להפסיד כוח.

"ממציאים את הגלגל מחדש" הוא, על כן, גם מעין "אליבי ארגוני" להעדר שינוי מהמעלה השניhה בארגון; והוא מאפשר לארגון להמשיך את חייו בניחותא, למרות הלחצים המצטברים לשינוי אמיתי.

התופעה של "ממציאים את הגלגל מחדש" היא תוצר מובהק של אנטי-אינטלקטואליזם ארגוני, האופייני לארגונים אלה, המדכאים, מעצם טיבם, חשיבה ויצירתיות אמתית. ידועה אמרתו של לורד אקטוןכי "העוצמה... מצמיחה איוולת, וכי הכוח לצוות גורם לעיתים קרובות להימנעות ממחשבה" (טוכמן, 1986, עמ' 39).

[למאמרו של אלעד רזניק: 'היחידה הרב ממדית והמצאת הגלגל…', לחצו כאן]

התופעה של "ממציאים את הגלגל מחדש" היא תוצר מובהק של אנטי-אינטלקטואליזם ארגוני, האופייני לארגונים אלה, המדכאים, מעצם טיבם, חשיבה ויצירתיות אמתית. ידועה אמרתו של לורד אקטון, כי "העוצמה... מצמיחה איוולת, וכי הכוח לצוות גורם לעיתים קרובות להימנעות ממחשבה" (טוכמן, 1986, עמ' 39). הכרזה: ייצור ידע

[תמונתו של הלורד אקטון היא נחלת הכלל]

[תמונתו של הפרופ' יחזקאל דרור משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "פרופ' יחזקאל דרור- האנושות נוכח אתגרים קיומיים"]

מערכות ביורוקרטיות מקדשות את העבודה לשמה על-פני חשיבה מקצועית. לדוגמה, קריטריון חשוב להצטיינות בארגונים כאלה יהיה בדרך-כלל השקעה של שעות רבות ביחס לאחרים, ולא רעיון חכם שהביא תוצאות. 

פרופ' יחזקאל דרור (לא פורסם; ראו תמונה משמאל) טוען, כי המערכת הציבורית בישראל נגועה ב"תרבות של 'עשייה' המזלזלת במחשבה אינטלקטואלית ומופשטת". כתוצאה מכך, "הגופים הישראליים המעטים והעמוסים בבעיות שוטפות... לוקים, בין השאר, במחסור בידע מקצועי מתודולוגי חיוני".

[תמונתו של הפרופ' יחזקאל דרור משמאל היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "פרופ' יחזקאל דרור- האנושות נוכח אתגרים קיומיים"]

דרור (2001) מספר, לדוגמה, כי הופיע בעבר בפני סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה והציע מספר הצעות. את הדברים סיכם השר הממונה במילים הבאות: "שמענו רעיונות מעניינים מאוד ועכשיו נחזור לעבודה...".

 לכאורה זה צריך היה להיות אחרת. מה הגיוני יותר מארגונים ביורוקרטיים, בייחוד ארגונים צבאיים, המשיגים את יעדיהם בעזרת ידע ובעזרת חשיבה נכונה? כאשר נפגע אכילס, המצטיין שבלוחמי צבא יוון שצר על טרויה, ומת כתוצאה מחץ מורעל שירה בו פאריס איש טרויה, היה אמור שריונו להימסר, על-פי המנהג, לאיש הצבא היווני הראוי לכך ביותר. היוונים, שנמצאו במצוקה קשה ושקלו לוותר על המצור, החליטו למסרו לאודיסאוס, החכם מכולם, ולא לאיאכס, אמיץ הלב ביותר. ואמנם, ערמתו של אודיסאוס ומלכודת סוס העץ המפורסם שהגה הביאה לנפילת טרויה (טוכמן, 1986, עמ' 47).

[בתמונה: אודיסאוס וניצחון התבונה... לא בארגונים ביורוקרטיים, שמעדיפים, בדרך כלל את האומץ ואת העשייה על פני המחשבה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SatyaPrem לאתר Pixabay]

[בתמונה: אודיסאוס וניצחון התבונה... לא בארגונים ביורוקרטיים, שמעדיפים, בדרך כלל את האומץ ואת העשייה על פני המחשבה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי SatyaPrem לאתר Pixabay]

הבעיה היא שארגונים צבאיים מעדיפים, בדרך כלל את האומץ ואת העשייה על פני המחשבה. הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:

[למאמר: 'אינטלקטואליזם ואנטי אינטלקטואליזם בארגונים צבאיים', לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "קללת הכלים השבורים לעמנואל ולד, שראה אור ב- 1987 בהוצאת שוקן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש נוגן]

התוצאה, לפי אלוף משנה עימנואל ולד ז"ל (1994), הכותב בספרו: 'קללת הכלים השבורים' על צה"ל של אמצע שנות ה- 80': "בורות תאורטית מנציחה את העדר האימון השכלי של הקצונה, ומלבה את האוריינטציות האנטי אינטלקטואליות המובנות בה".

באופן כזה, טוען ולד, כי צה"ל דחה את כל ה"השתלות" של בעלי מקצוע, שהצטרפו אליו מהמגזר האקדמי, כיוון ששימוש בחשיבה ובכלים מקצועיים בסביבה שבמופגן אינו מקצועית, מעודד אנטגוניזם ומבודד את ה"עבריינים". משום כך מוצאים עצמם אותם קצינים יחידי סגולה ובעלי כישורים מקצועיים גבוהים - מיעוט נדיר בצה"ל - ב'סוף הדרך', הרבה לפני שתרומתם האפשרית למערכת מוצתה.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "קללת הכלים השבורים לעמנואל ולד, שראה אור ב- 1987 בהוצאת שוקן. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש נוגן]

הכלי העיקרי של האנטלקטואליזם הוא הידע (הכוונה לידע מקצועי ולא לנהלים. נהלים אינם ידע!) וההיפך, המאפיין העיקרי של האנטי-אינטלקטואליזם הוא העדר הידע (וריבוי הנהלים כתחליף).

פרופ' דרור (2001) טוען, כי "אחד המאפיינים של מקצוען היא קריאה רבה של חומר מקצועי, וכשאני בודק עם גורמי הערכה עד כמה הם קוראים מסתבר, כי הארגונים מהם באו לא מעודדים אותם לקרוא, בלשון המעטה. לכן אין יצירתיות בארגונים היררכיים, כי יצירתיות מחייבת ידע".  בהעדר ידע ארגוני, הידע נשאר בידיהם של פרטים, הצוברים אותו בדרך של התנסות ומנצלים אותו ככלי לצבירת עצמה אישית. לכן אין התחלקות בידע והארגון לא מפתח כלים המביאים לצבירת ידע, לא מעודד התחלקות בידע ולא יוצר כלים לבניית זיכרון ארגוני.

אדם ניכר במקצועיותו כאשר מתגעגעים אליו, כאשר הוא עוזב את תפקידו ו"הכול התמוטט". זו הסיבה שמעטים מאיתנו יוצאים מגדרם על-מנת להעביר למחליפיהם ידע יקר עם כניסתם לתפקיד. השמצת מחליפינו בתפקיד הינה ערובה למקצועיותנו, נוסח "כשאני הייתי שם זה לא היה קורה…". באופן כזה עוזבים אנשים את הארגון בלי ששיתפו איש בידע שצברו וידע זה "מת" מבחינה ארגונית עם לכתם.

וכשאין ידע "ממציאים את הגלגל מחדש". ידע זה "נולד" בשנית על-ידי אנשים אחרים. "הגלגל מסתובב" וחוזר חלילה. ולד (1994) טוען, כי התנסות מעשית - אילתוריסטית, מניבה המצאות חדשות לבקרים וגיבוש קצינים אוטודידקטים, המתחפרים בתוך המצאותיהם. "כאשר אין יכולת לתפקד מקצועית, הופך האלתור להיות בלתי נמנע. האלתור, כעיקרון מנחה, מסיט במקרים רבים את הטיפול מהעיקר לטפל ונוטה לייחס לסימפטומים עדיפות ומשקל יתר, כיוון שהוא מבלבל ביניהם לבין בעיות היסוד שעליהן הם מצביעים… האלתור כעיקרון מנחה מהווה גם קרקע פורייה לצמיחתן של אוריינטציות אנטי מקצועיות בקרב קציני המטה הכללי, שהן תוצר בלתי נמנע של מנגנוני ההגנה העצמיים של קצינים לא-מקצועיים, המנסים למצוא לגיטימציה לחוסר מקצועיותם ולהצדיקה בעיני עצמם ובעיני אחרים" (עמ' 182-184).

[להרחבת המושג, 'יצירתיות', לחצו כאן]

[בתמונה: כשאין ידע "ממציאים את הגלגל מחדש". ידע זה "נולד" בשנית על-ידי אנשים אחרים. "הגלגל מסתובב" וחוזר חלילה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Momentmal לאתר Pixabay]

[בתמונה: כשאין ידע "ממציאים את הגלגל מחדש". ידע זה "נולד" בשנית על-ידי אנשים אחרים. "הגלגל מסתובב" וחוזר חלילה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Momentmal לאתר Pixabay]

לא רק ש"ממציאים את הגלגל מחדש" הינה שיטה למחזור דרכי עבודה, היא מהווה גם חסם אפקטיבי בפני שינוי אמיתי, מהמעלה השנייה, כאשר מתרחש ניסיון ליישמו בארגון. אותם "ממחזרים" עצמם מסווגים שינויים מהמעלה השניה כ"המצאת הגלגל מחדש", על-מנת לטרפד אותם ולשמור על חלוקת הכוח הקיימת בארגון.

במשטרת ישראל, הבעיה הזו בולטת במיוחד ברמת המקרו, שבה סובלת המשטרה - מאז תחילת שנות השמונים של המאה הקודמת - מהעדר מדיניות רציפה ושיטתית בפיקוד העליון. הדבר נובע משרשרת של מינויי מפכ"לים בעלי תפיסת עולם קוטבית לאלה של הקודם להם, ששקדו, כמסורת הארגון, "להפוך את הגלגל" ולשנות עד היסוד את מדיניות קודמם בתפקיד.

אם נסווג, בחלוקה גסה, את המפכ"לים לבעלי תפיסה משטרתית שמרנית-קלאסית ולבעלי גישה "חדשנית", נגלה, כי מאז תחילת שנות ה - 80' עברה המשטרה מהפך בתפיסת ההפעלה שלה מידי שלוש-ארבע שנים, ללא יכולת לאפשר בניה סדורה של הכוח ולראות תוצאות בהשקעות, לאורך זמן:

  • כך היה המפכ"ל איבצן "חדשן" ומחליפו "קראוס" שמרן.
  • המפכ"ל טרנר היה "חדשן" ומחליפו פלד, ה"שמרן", הוחלף על-ידי המפכ"ל חפץ ה"חדשן".

איבצן ניסה כבר בתחילת שנות ה - 80' ליישם את אסטרטגיית השיטור הקהילתי במשטרה והקים את היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילק"ם) תחת פיקודו הישיר. מחליפו קראוס הרחיק את הסיכון על-ידי איחוד היחידה עם אגף המשמר-האזרחי והפך את השיטור הקהילתי מאסטרטגיה משטרתית כוללת לתחום מקצועי צר וזנוח יחסית.

ההיסטוריה חזרה בימי המפכ"ל חפץ שהקים את "היחידה לשיטור קהילתי" (יש"ק) והצמידו אליו, ואילו המפכ"ל וילק עשה ביחידה כמעשה קראוס לפניו, והחזיר את השיטור הקהילתי למקומו הקודם.

אחד הביטויים השגורים בפי כל המתנגדים לשינוי - מהניצבים ועד המפקדים הזוטרים היה כמובן "שוב ממציאים את הגלגל מחדש", אלא שהפעם היה מדובר ב"גלגל אמיתי", שעבר ניסיון נוסף (ובטח לא ניסיון אחרון) של קליטה לא מוצלחת בארגון.

[למאמרו של תת אלוף אמציה חן (פצי): 'הקמת יחידה רב ממדית, כמוה כהמצאת הגלגל', לחצו כאן]

[בתמונה: אבי כהן בישראל היום - המפכ"ל אלשיך הקים יחידת שיטור רגלי - מחליפו סוגר אותה... איך שגלגל מסתובב לו...]

[בתמונה: שיטור רגלי - איך שגלגל מסתובב לו...]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

15 thoughts on “פנחס יחזקאלי: "להמציא את הגלגל מחדש" – סימפטום של חולי ביורוקרטי

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על רמתה של משטרת ישראל – אוסף שישי - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 21 - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות - אוסף ראשון - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: שבע כרזות על ניהול ומורכבות - ייצור ידע

  6. Pingback: יצחק בריק: רח"ל רח"ל - ייצור ידע

  7. Pingback: אלעד רזניק: אינטלקטואליזם צה"לי מזויף! - ייצור ידע

  8. Pingback: אלעד רזניק: אינטלקטואליזם צה"לי מזויף! - ייצור ידע

  9. Pingback: אלעד רזניק: היחידה הרב ממדית והמצאת הגלגל... - ייצור ידע

  10. Pingback: אלעד רזניק: היחידה הרב ממדית והמצאת הגלגל... - ייצור ידע

  11. Pingback: אמציה חן: הקמת יחידה רב ממדית, כמוה כהמצאת הגלגל - ייצור ידע

  12. Pingback: אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  13. Pingback: יצחק בריק: "המפקדים שלי במלחמה ייסעו על הרכבים האזרחיים שלהם..." - ייצור ידע

  14. Pingback: יצחק בריק: האם דבר לא השתנה? - ייצור ידע

  15. Pingback: יצחק בריק: אחרי המלחמה הבאה תבינו! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.