יוסף זהר: בין רומן זדורוב לראאד רושרוש – השתעבדות מערכת המשפט להודאות

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AJEL לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו עמית מחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה, החוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל. יוסף הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה.

לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם.

*  *  *

רומן זדורוב וראאד רושרוש הורשעו על סמך הודאתם:

  • זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל על סמך הודאותיו בחקירה, אף שאין שום ראייה המצביע על אשמתו ברציחתה.
  • רושרוש הורשע אתמול בהריגת תהילה נגר ז"ל על סמך הודאתו במסגרת עסקת טיעון, אף שישנן ראיות למכביר לאשמתו ברציחתה.

זה בלתי נתפס שניתן להרשיע אדם בפשע כלשהו, בלי להוכיח שהוא התרחש על ידו; על אחת כמה וכמה, כשמדובר בפשע החמור ביותר. מעמד ההודאה במשפט הפלילי בישראל מאפשר זאת בכך שהוא מגלגל את האחריות לקביעת האשמה לפיו של הנאשם עצמו. לא סתם מכונה ההודאה בפלילים "הרשעה עצמית".

את העובדה, שבמסגרת עסקת טיעון הנאשם מוותר על זכותו למשפט, יש המצדיקים בכך שהזכות למשפט נועדה להגן על הנאשם ולא לפגוע בו. מכאן, שאם הנאשם סובר שהוא צפוי להרשעה ולעונש גדול מזה המוצע לו, זכותו לסחור בזכות למשפט המוקנית לו על פי חוק. על פי השיטה החקירתית - הנהוגה במדינות אירופה המערבית - זה בלתי אפשרי, שכן המשפט אינו זכות של הנאשם אלא חובה חוקתית של המדינה. על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט לשקף את מידת האשמה של הנאשם, ועל השופט מוטלת החובה לחקור את האמת העובדתית בכל תיק פלילי.

לדברי סנגוריו של רושרוש, הפרקליטות הסכימה להפחתת אשמתו של רושרוש מרצח להריגה בגלל מחדלים בחקירת התיק על ידי המשטרה, כפי שהסביר עו"ד ברזני ברדיו 104.5: "המשטרה צריכה להביא את הראיות בדרך מאוד מסוימת. השוטרים פה חשבו שהתמונה סגורה מהר מדי, שכחו שצריך להביא את הראיות בדרך מסוימת, שכחו ראיות בזירה, איבדו ראיות, שיבשו ראיות. התמונה שהייתה יכולה להיות ברורה לכל בן אדם הפכה להיות לא ברורה."

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AJEL לאתר Pixabay]

כיצד יתכן ששוב ושוב חוקרי משטרה פועלים בחוסר מקצועיות בתיקי פשע החמורים ביותר?

מיכל ריזל, מייסדת התנועה להפחתת מעמד ההודאה, טוענת כי "האפשרות להרשיע חשודים על סמך הודאה שאינה נתמכת בראיות מוצקות מנוונת את מערכת החקירה והמשפט, ועלולה להותיר את האשמים האמתיים מחוץ לכותלי בית הכלא".

כך למשל, רף ההרשעה הנמוך בעסקת טיעון מרגיל את המערכת להסתפק בפחות ראיות להרשעה, יוצר תמריץ שלילי לחוקרים להשיג ראיות, מקטין את מספר הפיענוחים ואיכותם ויוצר לחץ להתמקד בהודאות וחוזר חלילה.

האשליה שאם עסקת הטיעון מסיימת את המשפט וחוסכת את המשך ההידיינות, היא בהכרח חוסכת במשאבים, נובעת מהטיה, הגורמת להתעלמות מהתמריצים שיוצרות עסקאות הטיעון לצדדים להתיש זה את זה לצורך שיפור עמדתם במיקוח, במקום להתמקד בבירור האמת. כיוון שלמעשה ניתן בכל שלב להתמקח על עסקת הטיעון, נפרמת ההפרדה בין הליך המשפט לבין שלב המיקוח על תוצאת המשפט, ולכן המיקוח מאריך ומייקר את המשפטים.

בנוסף, כיוון שאפשר להרשיע נאשמים שהראיות נגדם חלשות, סינון התיקים נפגע – מוגשים כתבי אישום מופרזים, כדי שהתביעה תוכל להתפשר בהמשך – ונעשה שימוש הולך וגובר במעצרים ממושכים כדי ללחוץ על הנאשמים ולהכריעם ללא משפט. מנגד, נאשמים רבים מנסים לעכב את ההליכים ככל יכולתם כדי לשפר את מעמדם במשא ומתן עם התביעה. אלו גם אלו, הליכים המכבידים על מערכת המשפט.

הבעיה המעגלית של מערכת המשפט הפלילי, היא שאין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון. עסקת הטיעון, שבתחילה מעניקה הקלה מסוימת, היא תרופה לסימפטום המחריפה את המחלה. למרות הגידול העצום בשימוש בעסקאות הטיעון כחלופה לניהול משפט מלא, ההליך המשפטי הפלילי התארך וגרם לירידה התלולה בתפוקת בתי המשפט. התוצאה אינה רק עינוי דין מתמשך לנאשמים ולקרבנות, אלא צמצום מספר התיקים שבהם המערכת מסוגלת לטפל, צמצום שבעקבותיו לא נערך בירור דין עם אלפי חשודים, וניתן זיכוי עקיף לאשמים רבים שהדין עמם לא מוצה.

[למאמרו של ד"ר יוסף זהר: 'הבעיה המעגלית' של העומס בבתי המשפט, לחצו כאן]

גרף הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביע על ירידה נמשכת במספר המורשעים בפלילים חרף התרבות עסקאות הטיעון. על פי נתונים מעודכנים, מגמת הירידה בתפוקת המערכת נמשכה גם בשנים האחרונות:

אפשרות קיומם של פערי הענישה בעסקאות טיעון נובעת מכך שלתביעה נתון שיקול הדעת וחופש הפעולה לערוך כל עסקת טיעון, השיקולים לעריכת עסקאות הטיעון אינם מתפרסמים והעסקאות אינן עוברות ביקורת שיפוטית ראייתית. מצד שני, המידע על ענישה במשפטים הוא פומבי, מלא ונגיש יותר מהמידע על ענישה בעסקאות הטיעון המתווך באמצעות סניגורים לנאשמים. קיומם בפועל של פערים בענישה בעסקאות טיעון, בתיקים הדומים בעוצמת הראיות וחומרתן, מוכיח כי התביעה אכן מתמקחת ומחליטה בכל תיק בנפרד ואינה ממתנהלת בהתאם למדיניות אחידה. גם ללא אפליה גנרית, פערים פרטיקולריים בעסקאות טיעון פועלים בעיקר לרעת נאשמים נורמטיביים ומשכבות חלשות ולטובת נאשמים עם רקע עברייני ומקבוצות חזקות בחברה.

מערכת המשפט היא שלנו, של הציבור, אנחנו הממנים והמממנים אותה, אנחנו הלקוחות שלה ובמידה רבה אנחנו גם אחראים לתקינותה. לא ניתן לבנות ארגונים על מוסריותם, שכן, תמריצים הקוסמים לאינטרס הפרטי עשויים להכשיל כאשר הם מחלישים את הערכים המוסריים המניעים את האנשים לפעול ברוח ציבורית. רק חוקים ומדיניות ציבורית המנוסחים היטב עשויים לרתום את האינטרס הפרטי לטובת הכלל.

בניגוד לאינטואיציה, רף הוכחת אשמה מעבר לספק סביר לא רק מקטין טעויות מסוג I - הרשעת חפים, אלא גם מקטין טעויות מסוג II - התחמקותם של אשמים מדין. לכן, רף הוכחת אשמה מעבר לספק סביר, עמוד התווך של חזקת החפוּת והעיקרון המבחין בין מדינה חופשית לדיקטטורה, שומר על תפקודה ויעילותה של מערכת המשפט הפלילי.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי succo לאתר Pixabay]

כללי הפסיקה והחקיקה קובעים אפוא את הדרך שבה יפעלו השחקנים המשפטיים. בתזכיר חוק עסקאות הטיעון נקבע כי "יש למתן את החסרונות שבהם באמצעות כללים ראויים". כללים ראויים מובילים לתוצאות ראויות; התרופה להיחלצות מעסקאות הטיעון, ומן הנזקים והעיוותים הגלומים בתופעה, כרוכה בתיקון סעיף 154 לחוק סדר הדין הפלילי כך שהודאת נאשם לא יראוה כהוכחה, והשופט יידרש לערוך, כפי שמקובל במדינות חופשיות רבות, הליך מהיר של בירור האמת העובדתית על בסיס חומר החקירה ועדות הנאשם. הליך זה יבטיח שנאשם יורשע רק על סמך ראיות הקושרות אותו לביצוע העבירה, אם קיימות כאלו, ואם יורשע ייענש בהתאם.

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

העשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *