אמציה חן: התעלמות מגורמי כשל עולה בדם!

[מקור התמונה: באדיבות משפחתו של אורי דן ז"ל, שצילם אותה]

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מאמר זה מוקדש ל ח"ש ולא"ב

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

'שובך יונים' היה שמה של תכנית המגננה של צה"ל להדיפת מתקפה מצרית בחזית חצי האי סיני. התכנית הייתה מבוססת על כוחות, שהיו פרוסים על תעלת סואץ, ועתודה של כוחות השריון שהיו מרוחקים מתעלת סואץ ועמדו ב'קו התעוזים'. על כוחות אלו היה לסייע לכוחות שעל שפת התעלה ובמעוזי קו בר-לב, לתגבר את המעוזים ולאייש את הסוללה שעל שפת התעלה. כך, על פי התכנית, אמור היה צה"ל למנוע מן המצרים את צליחת התעלה (ויקיפדיה: פקודת שובך יונים).

על תוקפה של 'שובך יונים' כמו תוכנית אחרות, יאמר: "כי תוכנית שאין אחריהן נוהלי קרב ברצף - ספק אם זולת שמן, נתן לממש אותן כהלכה".

שלשה כללי יסוד עמדו לנגד עיני, לעת חקירת מלחמת יום כיפור:

  • ראשיתם בקביעה כי "זולת הניצחון במלחמה, אין מעשה חשוב יותר מהפקת לקחיה".
  • שנייה לה הקביעה כי "לאחר תחקיר יסודי ולימוד העובדות, בבחינת מה קרה. החובה לעבור לחקר ה'למה זה קרה' - שהרי רק שם מצויים הלקחים".
  • הכלל השלישי, מתייחס לאיכות ההכנות למלחמה, על פי המדד שבו, "אופני תפקודו של צבא במלחמה, משקף את טיב ואו כשל הכנתו באימונים, כפל מקדם הקטן מאחד" (נוחיות שדה האימונים / מול אתגרי שדה הקרב).

בין התחומים שמשכו את עיני, עמד תהליך (1974/ 1980) שכונה "שיקום צה"ל אחרי מלחמת כיפור", במטרת-על, למנוע הישנותם של קלקולי מלחמת כיפור במלחמה הבאה. בפועל - בעבור שנתיים לערך, ועל פי מבחן שאין אמתי ממנו - הסתבר, כי למרות ההשקעות והציפיות לשיקום, כל כשלי מלחמת יום כיפור ודווקא המהותיים יותר, חזרו על עצמם בשל"ג (1982) ובדרך כלל ביתר חומרה.

מצב זה חייב לבצע "בחינה לאחור". דהיינו, בדיקת פעילותם של אלה שהתמקדו בתחקור אירועי "הצבא הירוק". בין אלה בחנתי את פעולות תחקירני המלחמה. אלה ברוב המקרים עשו מלאכתם נאמנה; אלא, שבגין שיתוף פעולה מול הנחקרים - שהתבצע "ככה ככה" - נאלצו התחקירנים 'לסגור פערים' באמצעות תחושות והערכות מהלב ומהבטן. כך התהפכו היוצרות: התחקיר - המוכר כהליך ראשוני למיון וסימון לקחים - הפך מסד לקבלת החלטות ולמימושם. ללא ספק הליך עקום, שהפך מבוא לשימור כשלי המלחמה, שהסתימה, ולהבטחת הישנותם במלחמה שלאחריה.

באשר לממצאי התחקירים... 

מוכר וידוע שהללו נאספו ואוגדו כספרי מורשת, פרי עמלם של החוקרים (מענף היסטוריה במה"ד הי"ד). אומנם נכון, שלמיומנותו של "הצבא הירוק"לא תרמו החוקרים ולא כלום; אך מנגד, הניחו תשתית חשובה לאחרים ולעצמם, לשם כתיבת ספרים מאמרים, וליציקת תוכן בניהול קתדרה להיסטוריה צבאית.

[בתמונה משמאל: אמציה חן (פצי) במלחמת יום הכיפורים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Isaac Shokal. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

על כן ראוי, שאותם אלה העוסקים בהיסטוריה צבאית, יפנימו כי נוכח הרדידות השלטת בהבנת הנקרא הצבאי, הפכו בעל כורחם שותפים לדבר עבירה, ביצרת תחושה שמאחורי המידע הגולמי המרשים בדיוקו, עומדת מערכת מיומנת לזיהוי הכשלים, הפיכתם ללקחים, וסיכולם כהלכה.

מנגד, ממש בלתי אפשרי לבוא בתלונות לחוקרי ולסופרי המלחמות, נוכח הדוגמה הרעה שנתנו שני קצינים בכירים, כאלה שלחמו באומץ במלחמת כיפור; ולאחר הקרבות, העלו על הכתב , מכלול ליקויים שחוו - זה כמג"ד והשני כמח"ט. בעבור זמן הפכו השניים לאלופים במטכ"ל, מבלי לממש לאורך שירותם כבכירים בצה"ל, ולו לקח אחד מתוך אלה שעליהם הצביעו בספריהם כיעדים לסיכול. 

אכן, אסמכתא לקביעה, כי "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות"...

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

2 thoughts on “אמציה חן: התעלמות מגורמי כשל עולה בדם!

  1. Pingback: מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *