תקציר: למבקשים להבין מה המקור להפיכת מערכת אכיפת החוק במדינות המערב לכלים לחיסול פוליטי של מנהיגי ימין, מומלץ לחזור למושג הבולשביקי קומפרומט (компромат; ובאנגליתkompromat ), שפירושו המילולי: 'חומרים מלוכלכים מפלילים ומביכים'. הוא מתאר שיטה להיפטר מיריבים לא רצויים: אמנות הפצת מידע - אמיתי או שקרי - שמטרתו לפגוע ביריב או באויב. מטבע הדברים, השיטה הזו עושה חיל גם בישראל…
![[בתמונה: מהקג"ב לישראל באהבה: קומפרומט... למקור התמונה: לחצו כאן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/97957872.jpg)
עודכן ב- 29 במאי 2025

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה על הקומפרומט / מסע ציד / פישינג. למאמרים האחרים:
- פנחס יחזקאלי: הגיעה העת לומר, נגד הנשיא משה קצב התנהל 'מסע ציד'!
- פנחס יחזקאלי: "הפרקליטות יכולה לחסל כל אדם שיעלה בדעתה". מבוא לשימוש לרעה במערכת אכיפת החוק.
- פנחס יחזקאלי: כלי השימוש לרעה במערכת האכיפה.
* * *
בימים אלה, בהם נוסף פועל חדש בשפה העברית: 'להבציר': 'לתפור נבצרות' לראש ממשלה מכהן - ושמערכת אכיפת החוק, אצלנו ובמדינות הווק האחרות, מוכוונת לחיסול מתנגדים פוליטיים - ראוי לחזור לשורשים: למושג הבולשביקי קומפרומט (компромат; ובאנגליתkompromat ), שפירושו המילולי: 'חומרים מלוכלכים מפלילים ומביכים'. הוא מתאר שיטה להיפטר מיריבים לא רצויים: אמנות הפצת מידע - אמיתי או שקרי - שמטרתו לפגוע ביריב או באויב.
קומפרומט הוא 'מסע ציד' או 'פישינג' כנגד אדם: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך. בישראל זה קל יותר, כיוון שעובדי ציבור ונבחריו הם בני אדם, וכיוון שהעבירה של הפרת אמונים היא כללית מאוד ומעורפלת (היא הוגדרה נכון ע"י עירית לינור כ"עבירה שתקפותה מתבררת אך ורק במוחו של השופט", ראו: לינור 2024). לכן, אם הוכרז קרבן כמטרה, רוב הסיכויים הם שיורשע, או לחלופין ירד מתפקידו הרם ויסולק מן הדרך.
יודגש, אין זה משנה לצורך העניין אם מדובר באדם חף מפשע או בעבריין מועד. מטרת הקומפרומט לסלקו מן בדרך. אם נמצאו ראיות אמיתיות, מה טוב. אם לאו, 'תעוגל' המציאות, עד שהמטרה תושג.
'איתרוג' הוא הפעולה ההפוכה לקומפרומט. לא משנה מה עשית, תזכה להגנה, כיוון שאתה בשר מבשרה של האליטה, וממלא רצונה.
[להרחבת המושגים: 'אתרוג' ו'אתרוגים פוליטיים', לחצו כאן]
![[בתמונה: קומפרומט… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/קומפרומט-3.jpeg)
קומפרומט מהו? המשגה
קומפרומט (компромат; ובאנגלית: kompromat) הוא מושג רוסי מימי המשטר הסובייטי, שמשמעו, אמנות הפצת מידע - אמתי או שקרי - שמטרתו לפגוע ביריב או באויב. פירושו המילולי של המושג הוא: 'חומרים מלוכלכים מפלילים ומביכים'' (גלובס, 2000) (קרמר, 2017).
אביהו מולידו של הקומפרומט הוא לַברֶנטי פָבלוֹביץ' בֵּרִיַה, שר הפנים וממפקדי המשטרה החשאית הסובייטית (ראו תמונה למטה). הוא זכור בעיקר כמבצע הראשי של מדיניות "הטיהורים הגדולים" של סטלין, על אף שנטל חלק רק בסוף טיהורים אלו. בטיהורים היה הקומפרומט כלי נשק אפקטיבי המיוחד. שיא כוחו של בריה היה בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. לאחר מות סטלין הוא הודח מתפקידו והוצא להורג בידי יורשיו.
![[תמונתו של בריה היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/בריה.jpg)
לצורך ביצוע הקומפרומט, התבצע, במשך שנים, איסוף שקדני של מידע מפליל, לעתים מזויף, אודות אנשים. זאת, לצורכי 'נטרול', סחיטה ואיומים. לעתים, 'מייצרים' את המידע, בין היתר באמצעות מה שמכונה 'מלכודות דבש': גבר או אשה - אחד או יותר - המפתים את הקרבן, כשהאירוע מצולם ומקוטלג ליום פקודה. לעתים פשוט טופלים על יעדים לחיסול האשמות שווא...
צבר המידע הזה כולל הכל... החל מהצהרות מס מזויפות, צילומים של חשבונות בבנקים שוויצריים, ופרטים שפורסמו כבר בעיתונות; וכלה אינפורמציה הדורשת כושר המצאה קיצוני, כמו צילומי וידיאו של קשרים מיניים או תעתיקי שיחות מוקלטות, המוצאים משום מה, בזמן ה'נכון' את דרכם לאינטרנט (גלובס, 2000).
חשוב להדגיש: קומפרומט איננו מתבצע רק נגד אנשים חפים מפשע. משמעותו היא שהחקירה
קומפרומט מתבצע, לא רק על ידי גורמים מדינתיים, אלא אף על ידי קבוצות התעשייתיות או הפיננסיות הגדולות, וגורמים בעלי עוצמה אחרים; וגם על ידי קבוצות עסקיות המפרסמות 'מידע' כזה תמורת תשלום. מחקר שוק שערך מגזין אקספרט גילה שהתעריף הנדרש בדרך כלל עבור מידע לצורכי סחיטה ואיומים מתחיל מ-2,000 דולר עבור הוכחות מתועדות של פשעים פיננסים שנעשו על ידי גורמים בכירים ברמה של סגני שרים או אפילו ברמות גבוהות יותר, ומגיע לסכום של 3,500 דולר ויותר עבור פרסום המידע בעיתונים הגדולים (גלובס, 2000). מחירו של תיק קומפרומט נגד דמות רצינית והפצתו, עשוי להגיע לכמה מיליוני דולרים!
הקומפרומט היה כלי נשק אפקטיבי מאוד בידיו של הקג"ב בברית המועצות, שאפשר למקבלי ההחלטות להיפטר מגורמים 'לא רצויים' - פוליטיים ואחרים - בדרך של 'חיסול' קריירות, או אף גרוע מכך. את הכלי האפקטיבי כל כך הזה, מחזר משטרו של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין - שהוא בוגר הקג"ב בעצמו - וניצל היטב עוד בתחילת המילניום במאבקו באוליגרכים (גלובס, 2000), ולאחר מכן במתנגדיו של פוטין, לאורך השנים.
אחד הקרבנות המפורסמים של הקומפרומט המתחדש היה ויקטור צ'רנומירדין (2010-1938; ראו תמונה למטה), ששימש כראש ממשלתה השני של הפדרציה הרוסית לאחר התפרקות ברית המועצות, בתקופת נשיאותו של בוריס ילצין, בשנים 1992–1998; ולאחר מכן, השתלב בעסקים כיו"ר מועצת המנהלים של גזפרום. צ'רנומירדין הודיע על פרישה לאחר פגישה קצרה עם ולדימיר פוטין.
מאמרים בתקשורת חיברו אותו למרקטה טריידינג, חברה הנחשדת על ידי משטרת שוויץ במתן שוחד לבכירים בקרמלין. צ'רנומירדין טען שהוא פורש ממשרתו הרווחית כדי להתמקד בפוליטיקה, אולם נעלם אח"כ כליל מהזירה הציבורית (גלובס, 2000).
![[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Александр Стручков. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/ויקטור-צרנומירדין.jpg)
מקרה נוסף היה סילוקו של התובע הכללי של רוסיה יורי סקורטוב, שבסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, נאלץ להתמודד עם סרטון שיוחס לו ושפורסם בכלי התקשורת, ובו מתועד גבר - לכאורה הוא - במיטה עם שתי נשים.
סקורטוב טען אז בהתמדה, שהוא לא האיש שנראה בסרטון, אבל אמיתות הסרטון אושרה אז על ידי יורי צ'ייקה, התובע הכללי של רוסיה, אשר טען כי כי יש "בסיס חוקי" לפתוח בחקירה. התוצאה: סקורטוב איבד, עקב כך, את משרתו (קרמר, 2017):

מקרה ידוע אחר של הוא ססילוקו של יורי מיכאילוביץ' לוז'קוב, ראש העירייה הפופולרי של מוסקבה במשך 18 שנה מ-1992 עד 2010, שניהל את העיר ביד רמה ותרם רבות לפיתוחה והפיכתה מעיר סובייטית מיושנת ואפרורית לעיר מערבית מודרנית, הנחשבת לעיר היקרה ביותר בעולם. לוז'קוב נחשב ב- 2010 לפוליטיקאי הנערץ ביותר ברוסיה, אחרי ולדימיר פוטין ודמיטרי מדבדב. לאחר שראש העיר השמיע הצהרות חוזרות ונשנות בגנות שלטון פוטין-מדבדב, החלו להופיע בטלוויזיה הרוסית שנשלטה על ידי השלטון המרכזי, במהלך ספטמבר 2010, סרטים על ניהול כושל של העיר והעומד בראשה. ראש העיר ורעייתו הואשמו בשחיתות ובהענקת הטיפול לקוי בעת השריפות שפרצו בקיץ 2010 ברחבי מערב רוסיה. ב-28 בספטמבר 2010, פוטר לוז'קוב על ידי הנשיא דאז, מדבדב, באמצעות צו נשיאותי, שחתם עליו וכשהוא עוד בביקור ממלכתי בסין (ויקיפדיה: יורי לוזקוב).

הקומפרומט כיכב גם בחקירת פרשת המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ביולי 2017 התפרסם כי במיילים חדשים שפרסם הניו יורק טיימס, נכתב כי עורכת דין המקורבת לקרמלין, ביקשה להעביר לבנו של המועמד דאז, דונלד טראמפ, מידע מפליל (אמתי? מזויף?) על המועמדת האחרת, הילרי קלינטון, כחלק מהתמיכה הרוסית במועמדותו של טראמפ לנשיאות (הארץ, 2017; ראו הכתבה למטה).
והיו גם ידיעות שהתפרסמו בין בחירתו של דונלד טראמפ בקדנציה הראשונה, לבין כניסתו לתפקידו כנשיא, שרוסיה מחזיקה במידע מביך על הנשיא האמריקאי הנבחר. דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב טען שמדובר ב"שטויות… אין לנו קומפרומט על טראמפ, ישנם כאלה שמייצרים היסטריה ומנסים לתמוך בציד המכשפות הזה".

ג'ון אדגר הובר: הגרסה האמריקנית של הקומפרומט
לבריה היה גם 'תלמיד' אמריקני מצטיין: היה זה ג'ון אדגר הובר, ראש הלשכה הפדרלית לחקירות (FBI) משנת 1924 ועד מותו בשנת 1972. הובר הפך את הלשכה מסוכנות פדרלית אחת מני רבות לכלי מרכזי באכיפת החוק בארצות הברית, ושילב חידושים מספר בפעולה המשטרתית של הסוכנות. אופן פעולתו והדרכים שנקט כדי להגן על הסוכנות שאת דמותה עיצב, כללו התנכלות למתנגדים פוליטיים, צבירת מידע חסוי ואף סחיטה – ואלו הפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת (ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר).
בגלל 'חומרי הנפץ' הפוליטיים שהחזיק במגירתו, אין פלא שהובר החזיק במשרת ניהול של סוכנות פדרלית בארצות הברית זמן ארוך יותר מכל ראש סוכנות אחרת. הוא שירת תחת שמונה נשיאים, מקלווין קולידג' ועד ריצ'רד ניקסון. משך כהונתו החריג היה אחת הסיבות שהובילו להגבלת משך כהונת ראש הלשכה לעשר שנים (ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר).
![[בתמונה: ג'ון אדגר הובר. התמונה היא נחלת הכלל, עוגן ברשת]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/אדגר-הובר-5-1024x335.jpg)
גם בישראל אוספים חומר על אישים: מסמך יצחקי
ב- 19 ביוני 2016, פרסם אלון חכמון ב'מעריב' - בעקבות חשיפת ערוץ 10 דאז - כי ראש אגף החקירות בעידן אלשיך כמפכ"ל - ניצב מני יצחקי, ציווה על יחידתו לאסוף ולרכז חשדות לפלילים בנוגע לפוליטיקאים ואישי ציבור. מהפרסום עולה כי ניצב יצחקי, דאג לאגור מידע על עשרות חברי כנסת, ראשי רשויות עירוניות, וכמחצית משרי ממשלה מכהנים; לצרכים של יצירת זרם אינסופי של הדלפות מכוונות וזדוניות, לעת מצוא.
כמו כן נוספה לאותו מסמך רשימה של עדים שניתן יהיה לזמנם בבוא העת במידת הצורך כדי לגבש את החשדות כנגד חברי הכנסת. נטען בכתבה כי "עד כה לא נעשה שימוש במסמך השמור כביכול ואף בעבר נזהר ראש אח"מ הקודם, ניצב יואב סיגלוביץ, מלגבש מסמך שכזה כדי להימנע לכאורה מלזות שפתיים ושיקולים בלתי כשרים בבואו להורות על פתיחה בחקירה כנגד חברי כנסת ואושיות פוליטיות ציבוריות."
[להרחבה על 'מסמך יצחקי', ראו את מאמרו של עו"ד פנחס פישלר: 'מסמך יצחקי, חומר נפץ ללא פיקוח']

למי שטרם הטמיע: במדינת ישראל הקומפרומט פורח...
התנהגות מערכת האכיפה בישראל יכולה להידמות רק למדינות דיקטטוריות, בבוז המוחלט שיש לה לזכויות הנחקרים והנאשמים, ובתחושה שכדי להרשיע, הכל מותר. על קרבנותיה של המערכת ניתן למנות את האישים הבאים:
- אוגוסט 1996 יעקב נאמן: נאלץ להתפטר מכהונת שר המשפטים ב-8 באוגוסט 1996, לאחר שהיועמ"ש, מיכאל בן יאיר, אישר לפתוח נגדו בחקירה פלילית. כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירת יואב יצחק) שבה איחר את מועד תחילת קשריו עם אריה דרעי ומועד מינויו לראש ועדה ממשלתית בידי דרעי, ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה בעניין אריה דרעי. נאמן זוכה ב-15 במאי 1997 לאחר שנמצא שפעל בתום לב, והשופט מתח ביקורת על איכות החקירה.
- דצמבר 1996 דרור חוטר ישי - ככה ייעשה לראש לשכת עורכי הדין, שחלק אידאולוגית על נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק וסבר כי "לא הכל שפיט": בדצמבר 1996 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס, בנימוק כי לא דיווח על הכנסות שהיו לו מנכס וכי ייעץ לשותפו בנכס איך להעלים לגביהן מס. הדבר הוביל לפרישתו מתפקידו כחבר בוועדה למינוי שופטים (הוא שב אליה לאחר זיכויו, והניסיונות להדיחו מכהונתו כראש הלשכה לא צלחו. כעבור שנה הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהאישומים בגין העלמת מס מצידו של חטר-ישי, אך ביקשה להרשיעו בייעוץ לשותפו של אביו. בפברואר 1998, הוא הורשע בעבירה של ייעוץ לשותפו של אביו, אך זוכה בערעור, בבית המשפט המחוזי. במקביל לערעור, המשטרה המליצה בפני הפרקליטות להעמיד לדין את חוטר-ישי באשמת זילות בית משפט, בעקבות דבריו נגד שופטת השלום לאחר הרשעתו. לאחר שהתנצל נמחק כתב האישום. לאחר מכן, בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה, שב חוטר-ישי ותקף את השופטת, ובעקבות זאת הוגש שוב כתב אישום נגדו באשמת זילות. בפתיחת משפטו השני טען חוטר-ישי, כי בהגשת כתב האישום, הפרה המדינה התחייבות שלטונית שלא לשוב ולהעמידו לדין לאחר שהתנצל. כתב האישום נמחק. ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן, וב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו.
- 2001 ראובן ריבלין: נאלץ לוותר על תיק המשפטים, כיוון שהתנהלו נגדו שבעה תיקי חקירה בנוגע ליחסיו עם הקבלן דודי אפל. באחד מהם המליצה המשטרה להעמידו לדין. שלוש וחצי שנים מאוחר יותר נסגרו שישה מהתיקים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מחוסר אשמה ואילו התיק השביעי בחשד לשיבוש מהלכי חקירה בפרשת איציק מרדכי נסגר בעילות של חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות מספיקות. לאחר מכן שינה את עמדותיו והתנהלותו הפוליטית.
- יולי 2006 משה קצב: התייעצות שביקש ביוזמתו בגין הטרדה ע"י עובדת לשעבר, הביאה אותו מבית נשיא המדינה לריצוי 5 נשנים בכלא בפועל.
- אוגוסט 2006 חיים רמון: התפטר מכהונת שר המשפטים, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט להגיש כתב אישום נגדו בחשד שביצע מעשה מגונה ללא הסכמה. המתלוננת ה', קצינה צעירה בלשכת ראש הממשלה, טענה שב-12 ביולי 2006 (היום בו פרצה מלחמת לבנון השנייה), השר נישק אותה, תוך החדרת לשונו לפיה - לאחר שהצטלמה איתו לרגל שחרורה מצה"ל. כל זאת כשהיה בדרך לישיבת ממשלה שהכריזה על לחימה בשטח לבנון. ב-31 בינואר 2007 הורשע רמון בבית משפט השלום בתל אביב.
- 2008 אהוד אולמרט: נאלץ להתפטר מראשות הממשלה בעקבות עדות מוקדמת נגדו בפרשת 'מעטפות הכסף'. הוא הורשע, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר וקנס. לאחר המאסר עבר שינוי דרמטי בהתנהלותו הפוליטית.
- 2015 גל הירש: ב-25 באוגוסט 2015 פורסם שהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, החליט להציע לממשלה למנות את הירש למפכ"ל המשטרה. ההודעה עוררה התנגדות מצד בכירי משטרה לשעבר ומצד הורים שכולים של חללי מלחמת לבנון השנייה. גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שיסיים את בדיקותיו על הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש לתפקיד. החשדות נגד הירש נגעו לשוחד וטוהר המידות בשני תיקים: מכרז פינוי הנפלים בראשון לציון וחשד למעורבות בעבירות מס ושוחד בגאורגיה. בפברואר 2018 פורסמה טענתו של רח"ט המודיעין לשעבר במשטרת ישראל, תנ"צ גיא ניר, כי מינויו של הירש למפכ"ל סוכל על ידי בכירי המשטרה "באופן הגובל בפלילים".
- 2017 בנימין נתניהו: שש פרשיות הגיעו לכדי חקירה פלילית של המשטרה, מתוכן שלושה תיקים נסגרו ובשלושה אחרים הודיע היועץ המשפטי לממשלה על העמדתו לדי, באחד בחשד לשוחד ומרמה והפרת אמונים (עילת השוחד - שהייתה הבסיס להגשת כתב האישום - כבר קרסה בבית המשפט), ובשניים נוספים בחשד למרמה והפרת אמונים.
[לאוסף המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה', לחצו כאן]
![[בתמונה: גל הירש - המינוי סוכל... הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2015/09/מינוי-גל-הירש-טורפד.png)
קומפרומט גם אצל אנשים מן היישוב
האסטרטגיה הזו אינה נחלתם של בכירים דווקא, והיא משגשגת גם בישראל: אנו מרגישים אותה, שוב ושוב, במאבקי העוצמה וב״קמפיינים השליליים״ במערכות הבחירות בישראל; ובכלל, במערכת הפוליטית; ובפוליטיקה הארגונית והבין-ארגונית. הנה דוגמה:
בדצמבר 2021 נחשפו הקלטות של עורכת דין - לשעבר, קצינה בכירה במשטרה, שממליצה לחוקר פרטי - שטמן לה מארב, והתחזה ללקוח, בשליחותו של איש עסקים שהסתכסך עימה - איך להתמודד עם יזמים, שכביכול לקחו לו כסף במסגרת השקעה כושלת.
היא הציעה ל"לקוח" ליצור להם האזנת סתר, לא חוקיות, על הטלפונים, שיביאו "לכלוך", שיהרוס את שמו של היעד ואת המוניטין שלו. היא הזכירה בהקלטה גם חברות שמבצעות את זה, באופן שלא ניתן להגיע ללקוחותיהן, ולתבוע אותם בתביעת לשון הרע.
שני הצדדים - עורכת הדין והחוקר שהקליט אותה ופרסם את ההקלטות בשליחות אדוניו - השתמשו באסטרטגיה זהה, שעושה שימוש בעורמה ובתחבולה כדי ליצור 'פניקה מוסרית' בדעת הקהל, הנוחה להשפעה, לשם השגת מטרה מסוימת. לאסטרטגיות הזו יש שם: קומפרומט, והיא מורשת של המשטר הסובייטי; שנקלטה היטב במערב, בעיקר בקרב בעלי הון, פוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים, ואנשי פרסום ושיווק בעולם העסקי.

הגרסה הרוסית מול הגרסה הישראלית
השוני העיקרי בין הגרסה הרוסית לגרסה הישראלית הוא, שבעוד שברוסיה מהווים הפקידים את כלי הביצוע עבור הפוליטיקאים, בישראל מחליטים הפקידים מי מהפוליטיקאים או המועמדים לתפקידי פקידות גבוהה אינו מתאים להם, ומנפים אותו בהתאמה.
המדרון הזה חלקלק מאוד... כדאי שנתעורר!
![[בתמונה - קומפרומט: "במלחמה כמו במלחמה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rev_neil לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/07/במלחמה-כמו-במלחמה.png)
[לאוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב - לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה' במערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על קומפרומט - סיכול ממוקד של היריב.
- אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
- אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה' במערכת מורכבת.
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
- אוסף המאמרים על 'גל הירש והמפכ"לות האבודה'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית'.
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
- הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית'.
- הרחבת המושג 'עוצמה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), פרשת גל הירש חוזרת, ייצור ידע, 10/8/18.
- פנחס פישלר (2018), מסמך יצחקי: חומר נפץ ללא פיקוח, ייצור ידע, 23/7/18.
- יחזקאלי פנחס (2015), פוליטיקה ארגונית - מאבק עוצמה חסר רחמים, ייצור ידע, 29/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- גלובס (2000), העולם המלוכלך של הקומפרומט, 18/7/00.
- אנדרו קרמר (2017), כל האמצעים כשרים: הכירו את אשף ה"קומפרומט", המומחה של הקרמלין למידע מזיק, הארץ, 18/7/17.
- הארץ (2017), המתווך הציע מידע רגיש על קלינטון, טראמפ הבן השיב: אני אוהב את זה, 11/7/17.
- ויקיפדיה: יורי לוזקוב.
- ויקיפדיה: ג'ון אדגר הובר.