רועי צזנה: הקיסר הנצחי הראשון של סין

[תמונתו של נשיא סין, שי, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Antilong קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה

*  *  *

בסין התקבלה ההחלטה לשנות את החוקה כך שהנשיא הנוכחי - שי ג'ינפינג - יוכל להמשיך להיבחר למשרה יותר מפעמיים (כפי שהיה מקובל בחוק עד כה). במילים אחרות, ובהתחשב בשליטה העצומה שהצליח לאסוף לידיו בעשור האחרון, הוא יוכל להמשיך לכהן כנשיא עד המוות.

זה מצב מעניין. סין הפכה בעשור האחרון למדינת משטרה המנוטרת כל העת עם יותר מ- 160 מיליון מצלמות, ועם המצאות חדשות שנכנסות לשימוש כדירוג אשראי חברתי שיוודא נאמנות לשלטון ושימוש בבינה מלאכותית לחיזוי פשיעה והתנגדות לשלטון. במצב זה, לא ברור כיצד יכולה להתעורר התקוממות לאומית משמעותית שתצליח לשנות את השלטון. ג'ינפינג עשוי, באמת ובתמים, להמשיך למשול עד למותו מנסיבות טבעיות.

אבל מה אם לא ימות לעולם?

זוהי שאלה פרובוקטיבית, כמובן, אבל ראוי לחשוב עליה ברצינות. טכנולוגיות להארכת חיים ממשיכות להתקדם, ומייסד אוניברסיטת הסינגולריות פיטר דיאמנדיס כבר חזה כי בסביבות 2030 יצליחו העשירים ביותר לעצור את הזדקנות גופם. ג'ינפינג בן 64, כיום צעיר במונחים מודרניים. אם ישרוד עוד עשרים שנים, ואם מדע הרפואה יתקדם לפי התחזיות האמורות, הוא עשוי להפוך לקיסר הנצחי האמתי הראשון של סין: חסין לנזקי ופגעי הזמן, מורם מעם, צעיר לנצח.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

בראייה לטווח קצר, לא מדובר בבעיה גדולה. ג'ינפינג הוא אחד הנשיאים המוערכים והנערצים ביותר בסין. אלא שבני-אדם אינם משנים דעותיהם בקלות - במיוחד לאחר שאחזו בהם שישים שנים ויותר - והמשמעות היא שהאידאולוגיה עמה נבחר ג'ינפינג לשלטון, תיוותר כנראה על כנה גם היא לכל אורך חייו המשוער.

הייתי נותן הרבה כדי לקפוץ כמה מאות שנים קדימה בזמן ולראות איך הדברים מתפתחים: האם ג'ינפינג הוא הראשון מתוך סדרה של שליטים 'נצחיים' שיגיחו במדינות כמו סין, צפון קוריאה, רוסיה ובלארוס, או שאזרחי המדינות הללו יצליחו לפתח מנגנונים חוקתיים שימנעו אחיזה מתמשכת שכזו במושכות השלטון. אבל כמובן, אין ברשותי מכונת זמן, ולכן הדרך היחידה לבדוק את הנושא היא להימנע מהמוות במאות השנים הקרובות. תחזיקו לי אצבעות. בעצם, לכולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *