אבי הראל: קורות בני ישראל במצרים על פי מסורת האסלאם

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)]

מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות...

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 בדצמבר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

סיפור ירידתם של בני ישראל למצרים - שלטונו של יוסף, מותם של יעקב ויוסף והגעת דור המנהיגים החדש, משה ואהרון, שהוביל את יציאתם ממצרים - הם התשתית של ספר שמות בכלל, ומקורו ההיסטורי של עם ישראל בפרט. הדגש הרב שבו המקרא מתייחס לנושאים הללו, בעיקר בפרשות שמות, וארא , בא ובשלח, לא נעלם מעינם של מייסדי דת האסלאם ואנו נתייחס לכך במאמר זה.

בנוסף, פרשת יציאת מצרים זכתה, לתשומת לב מיוחדת אצל ראשוני פרשני הקוראן ואצל בעלי האגדה המוסלמיים. מי שיעיין בספר הקדוש לאסלאם, בקוראן, יבחין מיד כי  שמו של משה רבנו, נזכר בו לעתים קרובות, בעיקר באותם הסורות של הקוראן שחוברו בתקופה השנייה בתולדות חיי מוחמד, הידועה  כתקופת מדינה, לאחר הגירתו מהעיר מכה. בתקופתו הראשונה, הידועה כתקופת מכה, מזכיר מוחמד את משה רבנו רק לעתים רחוקות.

סיבה אפשרית לכך היא ככול הנראה העובדה, שבאותה תקופה מוחמד טרם  שמע על גדולתו של משה. לעומת זאת בתקופתו השנייה, אחרי ששמע רבות, בעיקר מפיהם של סוחרים יהודים ומאמינים נוצרים, אודות פעלו וערכו של משה, התחיל מוחמד להתעניין ולהתמקד בדמותו של מנהיגם של ישראל. כאן המקום לציין כי מוחמד קלט פרטים ביוגרפים  על משה לא רק מתוך מסורת  המקרא, אלא גם  מתוך הפרשנות של האגדה התלמודית והמדרשית, שהגיעה אליו בשינויים רבים על ידי אותם סוחרים יהודים שפגש. פרט למקורות הללו אודות המקרא בכלל ומשה בפרט, הוסיף מוחמד מידע, פרי דמיונו האישי.

[בתמונה: בת פרעה או אשת חיקו? התמונה: ציורי תנ"ך/ משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)][בתמונה: בת פרעה או אשת חיקו? התמונה: ציורי תנ"ך/ משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)]

היות ובקוראן עצמו, הסיפור - אודות שהיית בני ישראל במצרים ויציאתם משם - מפוזר ללא סדר רציף או הגיוני, ננסה להראות את פני הדברים ברצף הדומה לסיפור המקראי:

לאחר מותו של יוסף, רווחה האמונה בשלטון המצרי כי האל לא יוסיף לשלוח מנהיג או נביא לבני ישראל, כדלקמן: " לפני כן (לפני הגעת משה), הביא לכם (לפרעה ולאנשי שלטונו), יוסף את האותות הנהירים, ואולם אתם (פרעה ויועציו), לא חדלתם להטיל ספק באשר הביא, וכאשר מת אמרתם, אחריו לא יוסיף אללה לשלוח שליח (אל בני ישראל)"[1].

בשל אמונה זו, מצא פרעה עוז בנפשו לדכא את בני ישראל ולהטיל עליהם גזירות שמד קשות, כולל הריגת הבנים שייוולדו מרגע הצו המלכותי בנושא ואילך:" הצלנו אותכם מבית פרעה אשר היו לוחצים ומענים אתכם ושוחטים את בניכם ומחיים את בנותיכם..."[2].  בשל הגזירה הזאת, אמו של משה - שלא נזכרת בשמה האישי בקוראן - מנסה להציל את בנה, לאחר דבר האל שהתגלה אליה:" הורינו לאמו של משה לאמור, היניקי אותו, ואם יגבר חששך לגורלו השליכיהו לים, ואל תפחדי ואל תימלאי צער, השב נשיבו אליך ונשים אותו בשליחים (נביא)"[3].

יוכבד אמו של משה עושה כדבר האל, ולפי סיפור בקוראן, מי שמצאת אותו במימי הנילוס אינה בת פרעה אלא אשת חיקו כדלקמן:" אמרה אשת פרעה, קורת רוח הוא לי ולך, לכן אל תהרגוהו, ואולי יביא לנו תועלת או ניקחהו כבן לנו..."[4].

כך גדל משה כנסיך בבית פרעה, ובבגרותו האל חנן אותו בחכמה וחוש צדק מפותח, והוא מגלה מעורבות ואכפתיות בקורות את בני ישראל הנתונים תחת לחצו של השלטון המצרי. כאשר משה מבחין באיש מצרי מכה איש עברי, הוא אינו מהסס, והורג את המצרי במקום. אולם לפי הקוראן, משה מתייסר על מעשהו זה, ומבקש את סליחתו של האל:" הוא נכנס אל העיר באין רואה, ומצא בה שני אנשים ניצים, זה מאחיו וזה מאויביו. האיש אשר מאחיו ביקש כי יצילו מיד אויבו, ואז היכהו משה באגרופו והמיתו. ואולם אז אמר (משה), זהו מעשה השטן, האויב המושבע אשר יתעה"[5].

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 האל סולח למשה על מעשהו, אולם למחרת משה מתערב שוב בריב של אותו ישראלי הרב עם מצרי נוסף. הוא קורא למצרי כסיל, ועומד להכותו בדומה לאירוע הקודם. או אז אומר המצרי (במקרא המדובר בריב של שני אנשים עבריים), את הדבר הבא למשה: "וכאשר עמד להכות את האיש האויב לשניהם, אמר האיש למשה, התאמר להרגני כאשר הרגת נפש אתמול? אין זאת כי רוצה אתה להיות עריץ בארץ, ואינך רוצה להיות במתקנים את דרכם"[6].

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ בנות יתרו/ ציירה: אהובה קליין (c)][בתמונה: ציורי תנ"ך/ בנות יתרו/ ציירה: אהובה קליין (c)]

בשל הלשנה לבית פרעה אודות מעשיו, נאלץ משה לברוח למדיין, שם הוא פוגש את שתי בנות יתרו, ולא שבע כמסופר במקרא. הקוראן, הרואה חשיבות רבה במפגש זה, מספר במקומות רבים אודותיו ולאחר מכן, הוא מתאר את המפגש של משה עם האל בסנה:" הוא ראה אש בוערת ואמר לבני משפחתו הישארו כאן כי הבחנתי באש בוערת, אשר אולי אקח לכם ממנה שלהבת, או אולי אמצא על פי האש את הדרך. בבואו אליה קרא אליו קול ואמר משה, אנוכי ריבונך. של נעליך כי ניצב אתה בעמק הקדוש... אני בחרתיך על כן הקשב לדבר אשר נגלה. הנה אנוכי אללה, אין אלוה מבלעדי על כן עבוד אותי..."[7].

לאחר ההתגלות בסנה, מתאר הקוראן את  שליחותו של משה לפרעה בהתאמה למסופר בספר שמות, פרט לתוספות דמיוניות שלא היו ולא נבראו כיד הדמיון המזרחי העשיר. לקראת תום השליחות של משה במצרים על פי הקוראן, אומר האל למשה כי יש להוציא את בני ישראל מארץ מצרים בלילה כדלקמן: "הורינו למשה לאמור, הסע את עבדיך כי עומדים לדלוק אחריכם... עם בוקר הדביקו אותם המצרים, וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו בני עמו של משה הם השיגונו. אמר, כלל לא, ריבוני עמי והוא ינחני. אז הורינו למשה הכה במטך את הים. הוא נקרע... ומילטנו את משה ואת כל אשר איתו. והטבענו את האחרים (את המצרים)"[8].

בשעת קריאת ים סוף, מספר הקוראן, כי פרעה - קודם טביעתו - הופך להיות מאמין בייחוד האל, ובשל כך, הוא ניצל למען היותו עד על כך:" העברנו את בני ישראל בים, ופרעה וצבאותיו הדביקום ברשעה ובצדייה, אך כאשר עמד (פרעה) לטבוע אמר, מאמין הנני, אין אלוה מבלעדי זה אשר בני ישראל יאמינו בו... היום נצילך בגופך למען תהיה אות לבאים אחריך כי רבים הם האנשים המסיחים דעתם מאותותינו"[9].

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)]

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)]

אחרית דבר

במאמר זה ראינו את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האיסלמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות. הקוראן מתאר בדרכו את הניסים אשר אירעו לבני ישראל במצרים, את המכות שהביא האל עליהם (עליהם דילגנו מקוצר היריעה),  ואת  וקריעת ים-סוף.

בכל אותם תיאורים שוזר הקוראן את האמונה בייחוד האל, שבאה לידי ביטוי גלוי בהצלתו של פרעה קודם שטבע בים סוף, עת הפך למייחד האל בעולם. מסקנה זו של פרעה, הינה האלמנט החשוב ביותר שמנסה הקוראן להעביר לכלל האנושות,ובכך להיות הדת המובילה על פני היהדות והנצרות גם יחד.

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וארא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] קוראן, סורה 40, פסוק 34, עמוד 376. כל המבואות מהקוראן במאמר זה לקוחות מתרגומו של אורי רובין,אוניברסיטת ת"א, 2016.

[2] קוראן, סורה ב', פסוק 49, עמוד 7.

[3] שם, סורה 28, פסוק 7, עמוד 308, וראה מקבילה בנושא בסורה 20, פסוק 39.

[4] שם, פסוק 9.

[5] שם, פסוק 15, עמוד 309. בעניין הכאת המצרי באגרופו של משה, ראה מקבילה במדרש שמות רבה, פרק א', כ"ט :" ויך את המצרי במה הרגו רבי אביתר אמר הכהו באגרוף ויש אומרים מגרפה של טיט נטל והוציא את מוחו רבנן אמרי הזכיר עליו את השם והרגו". הנה כי כן,יש בידנו ראיה על כך שמוחמד הכיר מדרשים של חז"ל.

[6] שם, פסוק 19.

[7] קוראן, סורה 20, פסוקים 10 – 14, עמודים 249 – 250.

[8] שם, סורה 26, פסוקים 52 – 65, עמודים 294 – 295.

[9] שם, סורה 10, פסוקים 90 – 92, עמוד 174. ראה מקבילה במדרש תהילים, מזמור ק"ו, ה' :"ר' נחמיה אמר פרעה נשתייר לעצמו".

4 thoughts on “אבי הראל: קורות בני ישראל במצרים על פי מסורת האסלאם

  1. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: חג הפסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: אבי הראל: נס קריעת ים סוף על פי משנתו הפילוסופית של הרלב"ג - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי הראל: נס קריעת ים סוף  על פי משנתו הפילוסופית של הרלב"ג - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.