אבי הראל: צום ט' בטבת לזכרו של פטרוס הקדוש

[בתמונה: פטרוס. הציור הוא נחלת הכלל][בתמונה: פטרוס. הציור הוא נחלת הכלל]

על פי המקור ההלכתי ראוי לצום גם בתאריך ט' בטבת; יום מותו של שמעון כיפא הוא פטרוס הקדוש. בתחילה הדבר נראה לא ברור ואף הזוי, אולם לפי המדרש, שמעון כיפא מילא תפקיד מפתח בעצת חכמים, בכדי למנוע את הרג היהודים בידי הנוצרים...

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן והתפוררות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 בדצמבר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. המצור החל ביום עשרה (יוד) בטבת בשנת 588 לפני הספירה, ונמשך שנה וחצי - עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה (טי"ת) באב בשנת 586 לפני הספירה.

ככלל, עם חורבן הבית הראשון נקבעו ארבעה צומות, מוזכרים בספרי הנביאים[1]:

  • י"ז בתמוז,
  • ט' באב,
  • צום גדליה (ג' בתשרי),
  • והרביעי - י' בטבת.

מלבד חמש תעניות הציבור הידועות יש עוד ימים בלוח העברי שבהם אין אמנם חובה להתענות אך כיון שאירעו בהם צרות לעם ישראל, נפסק בספר שולחן ערוך[2] שראוי להתענות בהם.

[בתמונה: שלחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו,ה'שכ"ה (בחיי המחבר). התמונה היא נחלת הכלל]

אחד מהימים הללו, שראוי להתענות בהן הוא ט' בטבת אך לגביו כותב ר' יוסף קארו בשלחן ערוך (ראה תמונה משמאל), בהמשך למקור שהובא קודם לכן, כך: "ובט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו".

[בתמונה משמאל: שלחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו,ה'שכ"ה (בחיי המחבר). התמונה היא נחלת הכלל]

מפרשי השולחן ערוך מתפלאים על פסקא זו, ואומרים כי באותו יום מת עזרא הסופר, אולם שמעיינים במקור הלכתי אחר, ספר הלכות גדולות[3], החיבור בין ט' בטבת למותו של עזרא הסופר אינו מחוור כל צורכו. לפי דבריו, היות וחכמים לא כתבו מה היא הסיבה שיום זה ראוי לצום בו, אין לקשור אותו באופן ודאי ומוחלט למותו של עזרא הסופר.

אם כך מה אירע באותו יום שהופך אותו ליום הראוי לתענית? לשם כך אנו צריכים לעיין בדבריו של ברוך פרנקל[4] שכתב הגהות על השולחן ערוך, וכך הוא כותב: "מצאתי בכתב יד שבתאריך-ט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן

הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים. וכן בספר תולדות ישו[5] נכתב - וימות שמעון, ויתאבלו בני ישראל את שמעון וקבעו יום מיתתו להתענות בכל שנה ושנה והוא ט' ימים בירח טבת"[6]. שמעון קלפוס האמור, אינו אלא שמעון בר-יונה, שהיה אחד משנים עשר שליחיו של ישו כפי שמצוין  בברית החדשה. שמעון זה ידוע גם בשם כיפא, המקבילה הארמית לפטרוס (סלע, צור). על שמו הוקמה בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן שברומא.

על פי המסורת הנוצרית, הפך פטרוס לבישוף הראשון של רומא ולכן, הוא נחשב גם לאפיפיור הראשון, למרות שכבוד גדול לא קיבל על כך בחייו: בשנת 67 לספירה נתפס על ידי הרומאים ונצלב. לפי המסופר, הוא נצלב הפוך. לכן הצלב ההפוך נקרא "צלב פטרוס".

[בתמונה: "צליבתו של פטרוס", ציור מאת קרוואג'ו. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "צליבתו של פטרוס", ציור מאת קרוואג'ו. התמונה היא נחלת הכלל]

אם כך, כיצד יתכן שיום ט' בטבת ראוי להתענות בו אם באותו יום הוא יום זיכרון לאפיפיור הנוצרי הראשון? כאן מתחיל המסע המוזר שלנו בדבר מעשיו של פטרוס. לפי מסורת קדמונים, שמעון כיפא, או פטרוס, הוא הפייטן שחיבר פיוטים רבים, ובהם סדר העבודה ליום הכיפורים המתחיל: אתה כוננת עולם ברוב חסד, וכן את תפילת נשמת כל חי הנאמרת בכל שבת וחג בתפילת שחרית. אמנם לגבי תפילת נשמת כל חי קיימת מחלוקת חריפה מי המחבר של תפילה זו, אולם על פיוטים אחרים אין חולק שפטרוס הוא ככול הנראה מחברם[7].

במקור אחר נאמר בפירוש כי:" דעו בית ישראל המאמינים בה, ובתורתו התמימה... אני שמעון כיפא הסובל באהבתו כל הצרות רעות ורבות... וקבלו הכתב בשמחת לבם ושלחוהו לריש גלותא, והראו הפיוטים לראשי ישיבות ולסנהדרין, וכולם אמרו שהם טובים ונעימים ושהם ראויים לאומרם החזנים בתפילותיהם, ועד היום נהנים לאומרם כל שבת ושבת, וזה שמעון כיפא הוא מה שקורין הגוים פיוטרא (פטרוס)[8].

בספר חסידים שמעון כיפא מוגדר כצדיק כדלקמן:" ואפילו לצדיק והם תועים אחריו כגון שמעון כיפא"[9]. ברם, עדיין לא ברור מה מעשיו של שמעון כיפא שמקבל את הכינוי צדיק ושראוי לצום עליו בתאריך ט' בטבת.

התשובה נמצאת בספר אוצר המדרשים[10] (ראה נספח). בספר זה מובא הסיפור אודות שמעון כיפא במלואו ובאריכות רבה. בין השאר, מסופר שם שבתחילת ימי הנצרות, הנוצרים היו הורגים יהודים רבים, ורבים מהיהודים השתמדו והצטרפו לכת הנוצרית. כדי לתת פתרון מעשי לכך, ביקשו החכמים משמעון כיפא [פטרוס] שיצטרף לכת הנוצרים וישפיע עליהם מבפנים, שיפסיקו להרוג יהודים. בנוסף, בקשו ממנו לגרום לכך, שהכת הנוצרית תיבדל מהדת היהודית, כך שיהודים לא ינהו אחריה. שמעון כיפא הסכים לכך, רק לאחר שהחכמים התחייבו בפניו על כך, שהם מקבלים על עצמם את החטאים שיעשה כתוצאה מהצטרפותו לנצרות.

שמעון כיפא הפך להיות ממעצבי הדת הנוצרית, וטען בפני קהל מאמיניו כי אין לרדוף את היהודים או לעשות להם כל רע. בנוסף, פעל לבידול הדת הנוצרית מהיהדות.

בהמשך הסיפור נאמר כי שמעון כיפא התבודד כל ימיו במערה וניזון רק מלחם ומים, בטענה שהוא עושה זאת כדי שלא יטעה אחרי עיניו, וכדי שיוכל להתוועד שם עם ישו מורו, אולם הוא עשה זאת רק כדי שלא יצטרך להשתחוות לפסלי הנוצרים, ושלא יאלץ לאכול נבלות וטרפות. באותה מערה, על פי הנאמר, הוא למד תורה וקיים מצוות ככל יכולתו, ושם הוא כתב פיוטים רבים שאותם הוא שלח לחכמי ישראל.

על פי הסיפור הזה, אפשר להבין כיצד יתכן שצום ט' בטבת תוקן בעקבות מותו של שמעון כיפא, וכיצד יתכן שאנו אומרים בתפילה פיוטים שחוברו על ידו.

אחרית דבר

על פי המקור ההלכתי ראוי לצום גם בתאריך ט' בטבת, יום מותו של שמעון כיפא הוא פטרוס הקדוש. בתחילה הדבר נראה לא ברור ואף הזוי, אולם לפי המדרש, שמעון כיפא מילא תפקיד מפתח בעצת חכמים, בכדי למנוע את הרג היהודים בידי הנוצרים, וגם במשימתו לבדל את הדת הנוצרית מהדת היהודית. אשר על כן, למרות  שהסיפור - שהובא לעיל מהמדרש - נשמע לא אמין בלשון המעטה, עדיין נתקשה יותר לומר שחז"ל יהפכו את שמעון כיפא ממשומד לצדיק, ללא כל בסיס מציאותי כלשהו.

[בתמונה: "ישו מעניק את מפתחות השמים לפטרוס", פרסקו מאת פייטרו פרוג'ינו, הקפלה הסיסטינית. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "ישו מעניק את מפתחות השמים לפטרוס", פרסקו מאת פייטרו פרוג'ינו, הקפלה הסיסטינית. התמונה היא נחלת הכלל]

נספח – המדרש אודות שמעון כיפא – פטרוס הקדוש

"ויהי אחרי הדברים האלה ויגדל מריבה בין הנוצרים ובין היהודים, כי כאשר ראה נוצרי את יהודי הרג אותו והצרה היתה הולכת ותוקפת, ויתלקטו אחריהם עם רב מבני ישראל.

ויראו החכמים את הדבר הרע הזה וירע להם מאד, וישבו ויבכו וישאו עיניהם אל השמים ויאמרו; 'אנא ה' אלוקי השמים תן לנו עצה מה לעשות כי אנחנו לא נדע מה לעשות ועליך עינינו כי נשפך דם נקי בקרב עמך ישראל על אודות אותו האיש, ובעוון מוקשי עמך בית ישראל נעשה זאת ואתה למען שמך תן לנו עצה מה לעשות להיות נבדלים מעדת הנוצרים'. ויהי ככלותם לדבר ויקם זקן אחד מן הזקנים ושמו שמעון כיפא ויאמר להם; 'שמעוני אחי ועמי, אם טוב בעיניכם דברי אבדיל את האנשים האלה מעדת בני ישראל ולא יהיה להם חלק ונחלה בקרב ישראל, אך אם תקבלו עליכם את העון'. ויענו כלם ויאמרו; 'נקבל עלינו העון אך כאשר דברת עשה'.

וילך שמעון כיפא אל עיר מטרופולין של הנוצרים ויצעק בקול גדול ויאמר; 'כל מי שיאמין בישו יבא אלי כי אני שלוחו', ויאמרו לו; 'תן לנו אות ומופת', ויאמר להם; 'מה אות אתם מבקשים ממני', ויאמרו; 'האותות אשר עשה ישו בחייו עשה לנו גם אתה'. ויאמר; 'הביאו לי מצורע', ויביאו לו, וישם ידיו עליו והנה נרפא. ויאמר להם עוד; 'הביאו לי מת אחד', ויביאו לפניו, וישם ידו עליו ויחי ויעמוד על רגליו. ויראו האנשים האלה ויפלו לפניו ארצה ויאמרו לו; 'באמת אתה שלוחו של ישו כי הוא עשה לנו כך בחייו'. ויאמר להם שמעון כיפא; 'אני שלוחו של ישו והוא צוה עלי ללכת אליכם. השבעו לי אם תעשו ככל אשר אני מצוה אתכם', ויענו כלם ויאמרו; 'כל אשר תצונו נעשה'. ויאמר להם שמעון כיפא דעו כי ישו היה שונא לישראל ותורתם ... ועוד דעו לכם שאינו חפץ בישראל ואף שיש בידו לעקור אותם מן העולם ברגע אחד מכל מקום אינו רוצה לכלותם, אך הוא רוצה להניח אותם כדי שיהיה תלייתו וסקילתו לזכרון לדורי דורות, ועתה הוא מזהירכם ומצוה לכם שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי ואם יאמר יהודי לנוצרי לך עמי פרסה ילך עמו שתי פרסאות, ואם יכנו יהודי על הלחי השמאל יטה לו גם הלחי הימין כדי שיאכלו שכרם בעוה"ז ובעולם הבא יהיו נדונים בגיהנם. והנה הוא מצווה עליכם שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אח"כ, ובמקום חג הסוכות תחוגו יום לידתו וביום השמיני ללידתו תחוגו היום אשר נמול בו. ושלא תמנעו את ישראל מעבודתם כי בזה אתם מורידים אותם לבאר שחת כי מאוס בעיני ישו תורת משה ועבודתו. מכאן ולהבא לא תאנסו שום אדם לבא בתורתכם באונס אלא שיבוא ברצונו הטוב כי אם תעשו כן תביאו היהודים לדתכם ותבינו להם שדתם אינה טובה. ... ותינוק פחות מתשע שנים לא תקבלוהו, כי התינוק אינו עושה דבריו בהשכל. ברבות הימים אשר נתאמץ ר"ש ביניהם וחשוב בעיניהם למאמין גדול ודבוק גדול באמונתם, צוה לבנות לו בית ומגדל של סלע ולחצוב בתוך הסלע חדרים, כי אמר; 'כן צוה ישו שיהיה לי מקום מיוחד אשר שם יתועד עמי לצוות על ידי לעמו כחפצו, ואהיה מובדל מכל האנשים ויושב בבית לבדי, כדי שלא יטעו עיני, ולקיים מה שכתוב 'מדבר שקר תרחק''. וכל מחשבות ר"ש היו להתבודד בהם לבל יתגעל במאכלם ובמשתיהם ולבל ישתחוה לצלמיהם כי לבבו נאמן בה' ובתורת משה עבדו.

[בתמונה: פטרוס... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dennis Jarvis לאתר flickr]

[בתמונה: פטרוס... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dennis Jarvis לאתר flickr]

וישמעו אליו הנוצרים כי האמינו בו מאד ויבנו לו את המגדל ויחצבו לו בנקיקי הסלע בית מושב לו, וישב שם. ובהיותו סגור ומסוגר במגדל הסלע היה עובד ה' בכל נפשו ולומד את תורת משה כל היום וכל הלילה, וחבר פיוטים לרוב מאד וישלחם לחכמי ישראל בבבל למען יהיה לו לזכרון בכל דור ודור, וכתב 'דעו בית ישראל המאמינים בה' ובתורתו התמימה כי היא תורת אמת וישראל נקראים נחלתו, אני שמעון כיפא הסובל באהבתו כל הצרות רעות ורבות, כי אני יודע האמת והשקר, הנה תקבלו ממני הפיוטים שעשיתי כדי שימחול ה' לי ולכם, כי כל מה שעשיתי עשיתי בשביל שלומכם ולישועתכם. ...והראו הפיוטים לראשי ישיבות ולסנהדרין, וכלם אמרו שהם טובים ונעימים ושהם ראוים שיאמרו החזנים בתפלותיהם ומשם נפוצו בכל תפוצות ישראל ונתקבלו בכבוד, וישימו לחוק לישראל להתפלל בכל הגולה ע"פ אלה הפיוטים והם יגינו ויליצו בעד המחבר, ועד היום נוהגים לאמרם כל שבת ושבת".

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן והתפוררות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] זכריה, פרק  ז', פסוק ג'. על הרלוונטיות של צומות אלה בימינו אנו ראה – אבי הראל, תוקפו של צום עשרה בטבת בימינו, ייצור ידע, 22.12.2015.

[2] השולחן ערוך הוא ספר הלכה מרכזי ביהדות שכתב ר' יוסף קארו בצפת בשנת 1563.

לגבי המקור ראה - שולחן ערוך, אורח חיים, סימן  תק"פ.

[3] ספר הלכות גדולות,  הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שחובר במאה התשיעית על ידי שמעון קיירא.

[4] הרב ברוך תאומים-פרנקל היה רב בלייפניק(ליד העיר אולומוץ במורביה צ'כיה), ונודע כאחד מגדולי דורו. התפרסם בשם ספרו ברוך טעם. 1760 – 1828.

[5] ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים וסיפר את קורותיו של ישו בצורה סרקסטית. החיבור הוא אנונימי, ולא ידוע מועד כתיבתו.

[6] ראה - הגהות פרנקל תאומים על שולחן ערוך, סימן תק"פ.

[7] לפירוט המחלוקת ראה: יהודה אייזנברג, אתר דעת, שמעון כיפא, פטרוס, פיטר. בסיום כתיבת המאמר קיבלתי את דף המידע היישובי של הושעיה לפרשת ויחי, בו כתב הרב חיים בורגנסקי על אותו נושא. עיין שם אודות מראי מקום נוספים.

[8] על פי מדרשי בית המדרש, חלק ו'.

[9] ספר חסידים, סימן  קצ"א. ספר חסידים הינו יצירה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של יוצריה, רבי יהודה החסיד וחוג חסידי אשכנז בגרמניה, המאה ה12 ותחילת המאה ה13.

[10] ראה הערה 7.

4 thoughts on “אבי הראל: צום ט' בטבת לזכרו של פטרוס הקדוש

  1. Pingback: צום עשירי בטבת ומגילת איכה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: חורבן והתפוררות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. מאמר מרתק ומעניין. תודה רבה וישר כח!
    מבקש הבהרה והסבר קצר לגבי "ספר אוצר המדרשים":
    בגוף בטקסט אמנם נרשם: "התשובה נמצאת בספר אוצר המדרשים[10]"
    אולם הערה 10 שולחת אותנו להערה 7, ונראה שהערה 7 מתייחסת למשהו אחר.

  4. שבוע טוב ותודה על הארות החשובות הללו חזק חזק ותתחזק עלה והצלח להוסיף שהנוצרים מאמינים שפטרוס נמצא בפתחו של גן עדן ומחליט מי יכנס ומי לא מבינותם יש"ו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *