גרשון הכהן על תהילים קי"א: "כוח מעשיו הגיד לעמו"

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי richard baxter לאתר flickr]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

929

המאמר עודכן ב- 17 בפברואר 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

"אודה ה' בכל לבב ...גדולים מעשי ה'... הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד... כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים (פסוקים א'- ו').

תודת האדם לאלוהיו כרוכה בפרק זה בהשתאות ובהכרת תודה מול התגלות כוח מעשה ה' בעולמו. מה שמזדקר מידית כשאלה לאין קץ, טמון בעובדה שבין מוקדי התגלות כוח מעשי ה',  מודגשת תופעת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל, כמוקד בגילוי כוח מעשיו. לאדם בעל תודעה מוסרית במיוחד זו המוכרת כתודעה מוסרית בת ימינו, ההיגיון האלוהי רחוק מלהיות מובן. איך קורה שכוח האל מתגלה בתופעה הטומנת בחובה סכסוך נצחי? בטרם נגיע לשאלה מהדהדות המילים: "צדקתו עומדת לעד".

החת"ם סופר בפירושו לתורה – ("תורת משה"), נתן דעתו לקושי הכרוך ביסוד ההבטחה לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזו",  והרי כבר יושבים בה אחרים כנאמר: "והכנעני אז בארץ".  בפרושו, הציע נקודת מבט אחרת מזו התמימה המיוצגת במדרש רבה. על רקע הפסוק: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", ראוי לעיין  השוואתית בשתי נקודות המבט.

[לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

[בתמונה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

נקודת המבט האופטימית- מדרש רבא

"אמר רבי לוי, בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים, ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים אמר: 'הלוואי לא יהיה חלקי בארץ הזאת'. וכיוון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: 'הלוואי יהיה חלקי בארץ הזאת'. אמר לו הקב"ה: 'לזרעך אתן את הארץ הזאת" (מדרש בראשית רבא ל"ט.) ואפשר להוסיף: שמח אברהם שמחה גדולה ובנה מזבח והודה לה'.

נקודת המבט הריאלית - החת"ם סופר

כשאמר הקב"ה לאברהם 'לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך', חשב אברהם שיוליך אותו הקב"ה לארץ של הפקר, שאחר דור המבול היו ארצות רבות הפקר ויוליד בה את ילדיו וירש אותה בשלווה ונחת. כשהגיע לסולמה של צור אמר לו הקב"ה: 'לזרעך אתן את הארץ הזאת'.  ראה אברהם כי "הכנעני אז בארץ"  והתאכזב אכזבה גדולה, הבין שלא בדורו יירש את הארץ ולא ללא מאבק. בכל זאת עמד בניסיון, בנה מזבח והודה לה' (חת"ם סופר, תורת משה, פרשת לך לך).

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Orin Zebest לאתר flickr]

נקודת המבט המדרשית מציגה בשורה שכולה טוב. השאלה מה הולך לקרות עם יושבי הארץ לא זו בלבד שאינה עולה, אלא להפך, אברהם שמח שמחה גדולה בהשתלבות עמם. החת"ם סופר לעומת המדרש, בחר לתת מקום למלוא המשמעות המעשית של נוכחות עם אחר בארץ המובטחת ועל כן הדגיש עד כמה מדובר בהבטחה הכרוכה במאבק. מנקודת מבטו בישבו בראשית המאה ה-19, במרכז פרשבורג, בלב  הקיסרות האוסטרו הונגרית, טרח  לרמוז כי כמו בימי אברהם, גם בימינו, הארץ המובטחת רחוקה מלהיות ארץ ריקה.

את החזון הציוני בסוף המאה ה-19, הציגו לעתים באמירה: "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". מומחים לבנימין זאב הרצל, (ראו תמונה משמאל) ביניהם פרופסור אבינרי, שללו  ייחוסה של אמירה זו להרצל. אלא שגם אם אמירה זו מעולם לא נאמרה על ידו, עדין נותרת בעינה השאלה איך לא ראה את יושבי הארץ ואיך התעלם מן המאבק הצפוי עמם למדינת היהודים המתחדשת?

[בתמונה משמאל: בנימין זאב הרצל - אמר או לא אמר? התמונה היא נחלת הכלל]

תל אביב כעיר הלבנה, אכן מסמלת את העיר שנבנתה מן החול המופקר, שאיש לא החזיק בו מעולם. האדריכל דני קראוון, בתיאורו את בוני העיר הלבנה כתב: "כאן על החולות הלבנים, ערבבו סטודנטים לרפואה, למשפטים ולפילוסופיה, חול בחצץ במים ובמלט. וצבעו בלבן את הצורות הפשוטות...". לנוכח שאלת היסוד: כיצד לקחתם נחלת גויים? בוני העיר הלבנה - בסיפור שהצליחו לספר לעצמם ולעולם - לא לקחו דבר מאיש. עם מה שנתן להם הטבע, בערבוב חול ומים, יצרו עיר חדשה יש מאין.

.

החת"ם סופר יחד עם תהילים פרק קי"א, מביטים למציאות בעיניים ומספרים בהשתאות את נפלאות כוח מעשיי ה': נתן לנו נחלת גויים. לנוכח השאלה המוסרית המהדהדת מאז ימי קדם, נקראים הפסוקים הבאים ביתר עוצמה: "מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו... ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד."

על הפסוק "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" העמיד רש"י את פתיחתו הידועה לפירושו לבראשית. "ומה טעם פתח בבראשית, משום כוח מעשיו הגיד לעמו... שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו." (בראשית א' רש"י). מוכלת באמירה זו לא רק עמדה בענייני אמונה, אלא גם תפיסת עולם ריאליסטית על טבע ההתנהלות האנושית במאבק על משאבי קיום, ודפוס ההיגיון המוביל במאבקי אומות על כברת ארץ.

זו האמירה המיוחדת של פרק קי"א: גם במה שנראה כדינמיקה של ריאליזם פוליטי, מתגלה כוח מעשיו של בורא עולם.

[לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

3 thoughts on “גרשון הכהן על תהילים קי"א: "כוח מעשיו הגיד לעמו"

  1. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.