[בתמונה: כתבת מעריב על חיסולו של פלום מ- 1995]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
גד 'שץ' פלום - מהאכזריים והקטלניים שבעבריינים - מהווה חולייה מקשרת בין דור העבריינים הישן מ"העידן הרומנטי" לכאורה של הפשע בישראל - בשנות השבעים של המאה הקודמת; לבין דור משפחות הפשיעה המאורגנת ותופעות 'הפיגועים הפליליים'.
הוא החל את פעילותו בצד עבריינים כשמעיה אנג'ל, הרצל אביטן ויורם לנדסברגר, אבל הידע רב שלו בתחום החבלה כבר שייך אותו לעידן אחר.
הוא היה מהראשונים לחסל את יריביו באמצעות הטמנת מטען למכוניתם והפעלתו (מיוחסות לו כעשר רציחות). החיסולים שביצע הביאו עליו לבסוף את חיסולו, בגיל 51 בלבד (איפרגן, 2015).
נעורים: 'כנופיית כיכר מילאנו'
פלום נולד להורים ניצולי שואה וגדל ברחוב אלכסנדר ינאי. כבר כנער נחשב למנהיג 'כנופיית כיכר מילאנו' ולפרצוף הכי קשוח בצפון העיר (לפני שזה הפך לאזור יוקרתי). המעצר הראשון שלו היה על גנבת אופנוע, הוא ישב במעצר 24 שעות והבטיח לכל מי שרק רצה לשמוע שזאת ההסתבכות האחרונה שלו (דץ, 2014). לאחר מכן ביסס עד מהרה את מעמדו בתחומים של סחר בסמים, הימורים וגביית דמי חסות מבעלי באסטות בשווקי העיר (איפרגן, 2015).
שוד בנק דיסקונט
ב־1969 נשדד סניף של בנק דיסקונט באבן גבירול. אחד העצורים, ניסים (סיבוני) כהן, הפך לעד מדינה והפליל את פלום שנשלח לשש שנות מאסר. זמן קצר לאחר ששוחרר פלום, נרצח סיבוני בפיצוץ מכוניתו – רמז לכל מי שיעז להתעסק עם פלום מעתה (דץ, 2014) (איפרגן, 2015).
בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, חבר פלום לעמוס מסיקה ולשמעיה אנג'ל כדי להשתלט על תל אביב והפריפריה. כתוצאה מהתארגנות זו התרחשו כמה וכמה רציחות של עבריינים (אלקיים, 2014).
המעבר לחו"ל
בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, נהגה הפרקליטות לשכנע עבריינים בכירים לעבור לחו"ל תמורת סגירת תיקיהם. פלום נסע לחו"ל עם חבריו, שמעיה אנג'ל והרצל אביטן וחברו שם עם עבריין מפורסם אחר שישב עמם בכלא, יורם לנדסברגר. האחרון, שפרסם אוטוביוגרפיה (ראו תמונת כריכה משמאל), תאר בה את המנהג של שץ ואנג'ל להניח תפילין בבוקר ולחסל אנשים בלילה. כששאל את אנג'ל איך זה מסתדר יחד, ענה לו ההוא, ממש כמו בשורה מ"ספרות זולה", "זה רצון האל. אנחנו בסך הכל שליחים" (אלפרט, 2014).
פלום התבסס בגרמניה. עד מהרה תפס לו מקום של כבוד בעולם התחתון בפרנקפורט, בתחומי ההימורים, הסמים והזנות. אבל, הסתבך ברצח של אחד מיריביו. הוא הוא נתפס ונשלח לכלא הגרמני, לאחר שהורשע ברצח וריצה מאסר ממושך (דץ, 2014) (איפרגן, 2015).
חזרה לישראל, חיסולים ומוות ידוע מראש
כשהשתחרר, חזר אחרי עשור לישראל אך גילה שאין וואקום, ושטחי המחיה שלו נתפסו, זה מכבר, על ידי אחרים. הוא ניסה לכבוש מחדש את מקומו, על ידי השתלטות על אזורי דמי החסות בתל אביב שהיו בשליטת משפחת אלפרון. כתוצאה מהמאמצים הללו, נקשר שמו כמעט לכל פרשת רצח בעולם התחתון. בין היתר, הוא ניסה - על פי החשד - לפוצץ את מכוניתו של מוסא אלפרון (דץ, 2014) (איפרגן, 2015).
תגובת הנגד לא אחרה לבוא: ב־31 באוקטובר 1995, בזמן שישב בבר המנזר, הוא נורה על ידי מתנקש רכוב על אופנוע. הוא היה בן 51 במותו (דץ, 2014).
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
מקורות והעשרה
- אייל דץ (2014), בוס בהסוואה: אגדות הפשע הגדולות בתל אביב, Time Out, 21/8/14.
- שמעון איפרגן (2015), הרשימה: הפושעים הגדולים בישראל של שנות ה-70', מאקו, 24/01/15.
- נתן זהבי (2013), הרבה לפני מולנר: נתן זהבי מודה לראשונה בביצוע פשעים חמורים, מעריב, 19/11/2013.
- סמי אלקיים (2014), הלוויה של עבריין בכיר, פוסטה, 5/8/14.
