[בתמונה: צ'מברלין (מימין) מול צ'רצ'יל: כמה נוח - בטווח הקצר - לאהוב את הפייסן...שתי התמונות הן נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

הרתעה

המילה הרתעה (Deterrence) מקורה במילה הלטינית 'terrere' שמשמעותה הפחדה. הרתעה היא הניסיון לגרום למישהו לעשות מעשה שהוא איננו רוצה לעשות באמצעות הפחדתו.

את המונח הרתעה הגדיר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר : "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." 

בתרגום לאירועי המזרח התיכון: ארה"ב לא נלחמה בכוויית בשנת 1991 בכדי להילחם בסדאם חוסיין, היא נלחמה בכוויית על מנת שמדינות אחרות לא תרשינה לעצמן להתנהל כמוהו. 

פייסנות

המילה פיוס או פייסנות (Appeasement) מקורה במילה הלאטינית 'pax' שמשמעותה שלום. פייסן הוא מנהיג שמעדיף לסיים סכסוכים בהסכמה וללא מריבות ומאבקים.

במשבר צ'כוסלובקיה בשנת 1938, כאשר גרמניה הנאצית תבעה לעצמה את חבל הסודאטים, סביב האירועים בצכ'יה, הבריטים הבינו שאת היטלר צריך לעצור. לא הצ'כוסלובקים עמדו בראש מעייניהם, אלא הרצון למנוע מהיטלר (או דומיו) מלפעול בצורה דומה במקומות אחרים.

[בתמונה: אדריכלי הסכם מינכן בתמונה קבוצתית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי undesarchiv, Bild 183-R69173. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0 de]]

אבל במקום להילחם, הבריטים העדיפו שלום קצר מועד. לכן, פייסו את היטלר ונענו לכל דרישותיו בוועידת מינכן, מתוך ההנחה שעתה הוא יתנהג יפה. "הבאתי שלום בדורנו" אמר ראש ממשלת אנגליה נוויל צ'מברליין בנאומו המפורסם עם רדתו מהמטוס שהביא אותו חזרה ממינכן ב 30 לספטמבר 1938 (ראו התמונה בתחילת הדף מימין). "ההסכם עם הגרמנים הוא הקדמה לשלום בכלל יבשת אירופה" הוסיף צ'מברליין... השלום הזה חזיק מעמד פחות משנה! 

להרתעה יש אחות תאומה שטנית – פייסנות 

קיימים שני סוגי מנהיגים בעולם – המרתיע והפייסן. כולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן. הפייסן מבטיח שלום קצר מועד. ממשל אובאמה קרא לזה דיפלומטיה חכמה. כל פעם שהמתח גדל בעקבות אירוע כלשהו, ממשל אובאמה דאג לנטרל את האירוע באמצעות וויתורים דיפלומטים.

גדול הפייסנים בהסטוריה היה סטנלי בולדווין - ראש הממשלה הבריטי, שהוחלף ב- 1937 ע"י נוויל צ'מברליין (בתמונה משמאל), שהיה בעצמו פייסן נוסף, בזכות ולא בחסד. הבריטים מאוד אהבו את בולדווין, כיוון שלאורך כל הקדנציה שלו ולמרות ההתפתחויות שהחלו ב- 1933 בגרמניה, הוא חזר והבטיח להם, ששוב לא יהיה צורך לחזור לחפירות בסום ובוורדן של מלחמת העולם הראשונה. (אבדות הבריטים בקרב על הסום הסתכמו בכ- 420,000 חיילים, מתוכם כ- 100,000 הרוגים; ובקרב על וורדן ספגו הצרפתים אבידות של כ- 520,000 חיילים מתוכם כ- 162,000 הרוגים). 

להבדיל, צ'רצ'יל סרב לבטוח בהיטלר. הוא תבע להגדיל את מספר מטוסי הספיטפייר ל- 15,000; ולבנות אוניות מלחמה נוספות. הציבור הבריטי ראה בצ'רצ'יל מחרחר מלחמה, שרוצה להחזיר את הציבור למקום בו הוא ספג אבדות של כמיליון איש (הסום וורדן כאחד).

כשראש ממשלת בריטניה באלדווין החליט, לא למנות את צ'רצ'יל לשר החימוש של הממלכה, ומינה תחתיו את סיר תומאס אניסקיפ (הויסקונט מקלדקוט), הג'נרל אליסון חגג את מינוי של אינסקיפ באומרו: "תודה לאל שחסך מאיתנו את עונשו של צ'רצ'יל"... 

הרי אמרנו: כולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן...

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Adam McGhee לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]