[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Tumitu Design לאתר flickr]
ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.
* * *
הטכנולוגיה המכונה האינטרנט של הדברים ( The internet of things - IOT) מבוססת על חיבור ותיאום בין מערכות דיגיטליות וחשמליות ויצירת שליטה המשפרת את חוויית השימוש, תוך יצירת סנכרון ותיאום בין מכשירים ואפשרות שליטה מרחוק.
מערכות ממוחשבות בבתים החכמים מאפשרות הפעלה יעילה, מתואמת ורגישה לתנאי הסביבה של מערכות תאורה, השקיה, אבטחה, ויסות טמפרטורה ועוד. כבר היום יכולים בעליהם של בתים חכמים להגיע לבית המקבל את פניהם בתנאים מיטביים של ניקיון, טמפרטורה, תאורה, מוזיקה וניחוח של קפה טרי באוויר.
השלכות עתידיות של טכנולוגיית IOT הן מרחיקות לכת וצפויות להשפיע ולשנות את כל תחומי החיים: תיאום מערכות עירוניות ויצירת ערים חכמות, ויסות תנועה, שינויים מקיפים בעולם התעשייה והייצור, מכוניות אוטונומיות, מערכות ביו-פידבק העוקבת אחר מאזן קלורי ותפקוד הגוף ומספקות גם מעקב רפואי רציף אחרי חולים כרוניים ועוד.
עקבות דיגיטליים ופרטיות
החלום המפנק הזה כרוך ביצירת עקבות דיגיטליים מרובים, המלמדים על מקום הימצאנו ועל מעשינו בכל רגע נתון. ככל שטכנולוגיית IOT תהפוך בעתיד לחלק אינטגרלי מחיי היומיום, תתפתח גם זהות דיגיטלית אישית בעלת ממשק אוטומטי עם החפצים והשירותים המקיפים אותנו.
למידע הדיגיטלי המפורט - הנצבר ונשמר במאגרים של חברות מסחריות - יש ערך רב לצרכים מחקריים, שיווקיים וגם עבור מערכות אכיפת החוק, לצורך פענוח פשעים, שליטה או פיקוח על אוכלוסיות. ככל שתתפתח הטכנולוגיה עתידות שאלות הקשורות לבעלות על המידע, וכן למתח בין פרטיות ומגוון רחב של אינטרסים מסחריים וחברתיים להתחדד ולעמוד במוקד סוגיות משפטיות.
[התמונה משמאל: תמונה חופשית שהועלתה על ידי cea + לאתר flickr]
שתי דוגמאות לדילמות של המחר
בשתי חקירות שזכו לתשומת לב תקשורתית עלו בשנה האחרונה סוגיות משפטיות המתייחסות למתח בין פרטיות לבין סמכויות חקירה ולבעלות על מידע דיגיטלי:
א. האם חברות טלפון צריכות לסייע בפריצת קוד אבטחה של מכשירים סלולריים?
הפרשה הידועה ביותר בהקשר זה היא דרישה של ה-FBI מחברת אפל לאחר אירוע טרור רב נפגעים בסן-ברנרדינו בקליפורניה. באירוע, שהתרחש בדצמבר 2015, נרצחו 14 בני אדם ונפצעו 21. אירוע הטרור בוצע על ידי בני זוג מוסלמים, אשר נהרגו במהלך ניסיון הימלטות. במשך חודשים ארוכים לא הצליח ה-FBI לפרוץ את קוד האבטחה של מכשיר האיפון שהיה בבעלות המחבל. בחודשים אלו הוצאו מספר צווים שיפוטיים לחברת אפל בדרישה לסייע בפריצת הקוד או בהתקנת מערכת הפעלה חלופית שתאפשר להגיע למידע האצור.
חברת אפל סרבה לשתף פעולה וטענה כי היא דבקה במדיניות כללית שלא לחבל או לעקוף את אפשרות הצפנת המידע, שהוא חלק מהשירות שהיא מעניקה ללקוחותיה. לגישתה, היענות לדרישות מסוג זה עלולה ליצור מדרון חלקלק ודרישות ממשלות וגורמים שונים ברחבי העולם אשר ירוקנו מתוכן את המאמצים הטכנולוגיים הרבים המושקעים בהגנה על סודיות המידע הפרטי.
אין זה המקרה היחיד, וככל הנראה לא הראשון, בו סרבה אפל לדרישה דומה. הוויכוח לא הגיע להכרעה בבית המשפט או בבית המחוקקים, לאחר שה-FBI נעזר בחברה חיצונית (יש הטוענים חברה ישראלית), אשר תמורת סכום נכבד המוערך בכמיליון דולר הצליחה לעקוף את מערך האבטחה במכשיר ולחלץ את המידע הרלוונטי (npr, 2016).
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Vishal Sharma לאתר flickr]
ב. מתי צריכות חברות טכנולוגיה לתת לחוקרים נגישות למידע פרטי השמור אצלן כתוצאה משימוש בטכנולוגיות IOT ?
סוגיה זו נמצאת בשבועות האחרונים במרכזה של חקירת רצח שהתרחש בנובמבר 2015 בארקנסו. המנוח ואחרים התארחו וצפו בטלוויזיה בבית ידיד, ובבוקר למחרת הוא נמצא ללא רוח חיים בג'קוזי שבחצר הבית. המארח הואשם ברצח, אף שהוא טוען כי מדובר בתאונה מצערת שהוא לא היה מודע לה.
כחלק מהחקירה, פנתה המשטרה לחברת אמזון לקבל נתונים מהתקן Echo של החשוד. ההתקן הוא חלק ממערכת IOT והוא מאפשר לשלוט במכשירים ביתיים באמצעות הוראות קוליות. ההתקן רגיש לקול, וניתן להפעילו בהשמעת המילה "Alexa". המשטרה סבורה כי המידע הקולי שנאסף בהתקן ונצבר בענן, עשוי לסייע בפענוח האירועים שהתרחשו בבית בליל האירוע. בשלב זה, מסרבת חברת אמזון להיעתר לדרישת המשטרה ולספק מידע מענן הנתונים של המכשיר, לפחות כל עוד לא נערך דיון מהותי בבית המשפט ולא ניתן צו משפטי ברור (SELYUKH, 2016).
שני המקרים הן סנוניות ראשונות לשאלות מגוונות הקשורות למתח בין התפתחות טכנולוגית, פרטיות ואינטרסים של אכיפת חוק עמן תידרשנה מערכות המשפט להתמודד בעתיד הקרוב מאוד.