מפגעים בודדים היא תופעה חדשה? מה פתאום…

רצח מקינלי

[בתמונה: האנרכיסט ליאון צ'ולגוש יורה בנשיא מקינלי בבאפלו, ניו יורק. מקינלי מת מפצעיו לאחר 8 ימים; יצירתו של T. Dart Walker; התמונה היא נחלת הכלל במדינות עם תקופת זכויות יוצרים של חיי היוצר ו-70 שנה ממותו או יותר]

העליה הדרמטית בפיגועים המבוצעים על ידי בודדים ("זאבים בודדים") - בישראל ובעולם המערבי כולו - יצר גל של כתבות ותכניות תקשורת, המספרות לנו שהרעיון הזה - של מפגע הניזון מ"הסתה" באמצעות הרשתות החברתיות ויוצא על דעת עצמו לעשות מעשה - הוא רעיון חדש, המייחד את תקופתנו. האמנם? ממש לא!

תכירו את הדוקטרינה האנרכיסטית המיליטנטית של "תעמולה באמצעות פעולה", שעשתה שמות בסדר החיים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, והשפיעה על רבים מבין המעמדות הנמוכים באירופה ומעבר לים.

אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול כל צורה של כפייה והיררכיה חברתית. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה ורובם המוחלט מתנגד גם לקפיטליזם, שבו הם רואים שיטה כלכלית המבוססת על ניצול.

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 רווחה הדוקטרינה האנרכיסטית של "תעמולה באמצעות פעולה", שעודדה פעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות, שיהוו השראה לפעולות נוספות ולהצתת מהפכה בקרב מעמד העובדים בודדים - "מוסתים" על ידי נאומים בעצרות וכתבים של אנרכיסטים - יצאו לעשות מעשה, בלי כל קשר או תמיכה חיצונית. הכל למען הרעיון. האפקט של גל הפיגועים הזה היה מדהים:

אליזבת נסיכת בוואריה לבית הבסבורג

  • אליזבת, לבית הבסבורג, אשתו ובת דודתו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף [ראו תמונה משמאל; התצלום הוא נחלת הכלל], שהייתה ידועה משחר ילדותה בכינוי 'סיסי'. אליזבת הייתה אהובה מאוד, וסוקרה הרבה על ידי עיתוני התקופה.

היא נישאה בשנת 1854 לארכידוכס האוסטרי, פרנץ קרל, והייתה אמו של הקיסר פרנץ יוזף.

בגיל 61, בעת ששהתה סיסי במלון בז'נבה, יצאה ב-10 בספטמבר 1898 מן המלון ונדקרה בדרכה על ידי אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוצ'אני. בכוונת המתנקש היה לרצוח אציל איטלקי, אך זה לא הגיע כמתוכנן למקום והמתנקש דקר את סיסי, כמטרה מלכותית אחרת שנזדמנה למקום. סיסי מתה כעבור שעה. מות המלכה, ברצח שתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה. ההלוויה שנערכה לסיסי בווינה הייתה אירוע המוני. סיסי נקברה באחוזת הקבר של בני האבסבורג בווינה.

במחצית הראשונה של המאה העשרים הפך זכרה של סיסי למיתוס, שניתן להשוותו לזכרה של הנסיכה דיאנה כמאה שנים לאחר מכן. דמות זוהרת של נסיכה עצמאית שחייתה את חייה כחפצה, התרחקה מחיי ארמון המלוכה וסיימה את חייה בצורה טרגית.

אומברטו הראשון מלך איטליה

  • אומברטו הראשון, מלך איטליה (ראו התמונה משמאל) היה שליט סמכותי, ויזם חוקים לדיכוי תנועות אנרכיסטיות וראדיקליות. בעת ביקור בעיר מונזה, ב-29 ביולי 1900, נורה המלך למוות בידי מתנקש בשם גאֶטנו בְּרֶשִׁי, ממייסדי עתון אנרכיסטי בשפה האיטלקית. ברשי נולד באיטליה, היגר בשנת 1890 לארצות הברית, והשתקע בעיר פטרסון שבמדינת ניו ג'רזי, שהייתה באותה עת מרכז לאנרכיסטים ממוצא איטלקי. בעקבות אירוע בשנת 1896, שבו הצבא הפגיז את ההמון באש תותחים ומאות מפגינים נהרגו, בהנחיית המלך, החליט ברשי לחזור לאיטליה ולרצוח אותו. לאחר ההתנקשות הוא נעצר ונידון למאסר עולם עם עבודת פרך. כשנה לאחר הרצח נמצא ברשי מת בתאו, ונטען כי התאבד.

[התמונה היא נחלת הכלל. היא נוצרה על ידי:

 Studio Giuseppe e Luigi Vianelli floruerunt 1860-1890 ca;

והועלתה לויקיפדיה באפריל 2007 על ידי Goku]

.

ויליאם מקינלי

  • ביום 6 בספטמבר 1901, כאשר ביקר נשיא ארצות הברית, וויליאם מקינלי (McKinley; ראו תמונה משמאל) בתערוכה כל אמריקאית בעיר באפלו, ניגש ליאון צ'ולגוש - בחור צעיר, בן למהגרים ממוצא פולני רוסי - אל שורת מקבלי הפנים, כשהוא חבוש בידו. בתוך התחבושת החביא אקדח, שבו ירה בנשיא מטווח קצר (ראו התמונה בתחילת הדף). הנשיא התמוטט, ומת ב-14 בספטמבר 1901, והיה בכך לנשיא האמריקני השלישי שנרצח בהתנקשות. צ'ולגוש טען כי הוא "הרג את אויבם של האנשים הטובים... האנשים העובדים". לאחר משפט קצר הורשע והוצא להורג בכיסא חשמלי, כחודשיים לאחר הרצח.

[התמונה היא נחלת הכלל במדינות עם תקופת זכויות יוצרים של חיי היוצר ו-70 שנה ממותו או יותר]

.

.

  • ב-31 במאי 1906, התקיפו אנרכיסטים את מלך ספרד, אלפונסו השלושה עשר, בעת תהלוכת חתונתו. כשחזרו מטקס החתונה, השליך מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו (ראו התמונה למטה).

התקפה של אנרכיסטים על אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד ב-31 במאי 1906 בעת תהלוכת חתונת

[התמונה היא נחלת הכלל והועלתה לויקיפדיה על ידי Basilio - 20 Minutos]

  • בספטמבר 1920 פוצצו, כפי הנראה, אנרכיסטים איטלקים. פצצה בוול סטריט. בפיצוץ נהרגו 38 ונפצעו 143 אזרחים (ראו התמונה למטה):

פיצוץ בוול סטריט שאירע בספטמבר1920 ומיוחס לאנרכיסטים איטלקים. בפיצוץ נהרגו 38 ונפצעו 143 אזרחים.[התמונה היא נחלת הכלל]

איך זה נגמר?

במערכות מורכבות אנו מכירים את התופעה הקרויה פעולות מאזנות. לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. כך היה גם הפעם:

הרציחות יצרו בתחילה פניקה בציבור ושיתוק אצל השלטונות, שהחריפו את הנטייה של בודדים לבצע אותן (נראה מוכר, נכון?). רבים דיברו על קץ הציביליזציה... אולם עם הזמן, הכאוס יצר דעת קהל חריפה נגד האנרכיסטים והסתה גלויה נגדם. השלטונות בארצות הברית ובאירופה סימנו ורדפו אותם. כך למשל, ב-1903 העביר הקונגרס חוק האוסר את כניסתם של אנרכיסטים לארצות הברית, וזאת כסדק ראשון בעיקרון שהיה עד אז עיקרון מקודש, של זכות הכניסה החופשית. לבסוף, שכח הגל האנרכיסטי ונעלם.

היווצרותו והיעלמותו של גל פיגועים

נראה לכם דומה למה שמתרחש היום בעולם המערבי? בצדק!

הנה, ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

האם זה יהיה גם מצבם העתידי של המוסלמים באירופה?

פנחס יחזקאלי על דפוסים חוזרים במערכות מורכבות

מקורות והעשרה

  • אתרי ויקיפדיה השונים הרלוונטיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.