מה שרוני אלשייך צריך לעשות, כדי להוליד את עצמו ואת המשטרה מחדש

 

אלשיך בדרכו של בן גוריון

[צילום תמונתו של רוני אלשיך: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0; צילום בן גוריון: התמונה המקורית היא רכוש הציבור]

מאמרים נוספים בסדרה זו:

*  *  *

אחת המסקנות  - מניתוח שגיאותיו של המפכ"ל, רוני אלשיך, עד כה (ראו מאמר קודם בנושא) - היה, כי הצוות שהכין עבורו את תפיסת ההפעלה הנדרשת למשטרת ישראל, עשה עבודה חסרה; וכי הוא חייב לגבש תפיסת הפעלה סדורה וכתובה למשטרת ישראל (שלא קיימת עד היום!), שתוכן בסיוע האנשים הנכונים, לשם שינוי.

כדי למצוא את הדרך המיטבית לעשות זאת, יכול אלשיך להיתלות באילנות גבוהים: כמוהו גם דוד בן גוריון נזקק לתורת ביטחון ב- 1947, ערב מלחמת העצמאות.

הדרך שלו ללמוד את הסוגיות הייתה בהשתלמות ממושכת בנושא, במשך מספר חודשים, אותה כינה "סמינר". הסמינר התבסס על 14 נושאים שבהם הרגיש בן גוריון שהוא צריך להתעמק, ממבנה הצבא וארגונו ועד תקציב ונוער. לצורך לימוד, הוא זימן אליו את כל מי שעלה בדעתו שיכול לתרום לו: ראשי ה'הגנה' ומפקדים בדרג הבינוני, ממלאי תפקידים שונים ואישים נבחרים, ובוגרי הצבא הבריטי. הוא נפגש עם יחידים ועם קבוצות, התקיל את הנשאלים בנתונים או הערכות שמסרו אחרים, לא השאיר שום נושא מחוץ לשולחן, מגודל התקציב הדרוש לצבא ועד לדעתם של מפקדים על עמיתיהם.

כדרכו של אזרח, הוא שם לב לסתירות בין חניכי הדוקטרינות השונות - בעיקר יוצאי הצבא הבריטי מול בוגרי ההגנה - לבין הדרך שבה השפיע הניסיון האישי על השקפת עולמו של כל אחד מהם. הוא שמע אותם, אבל זה היה רק כלי כדי לעצב את השקפת עולמו שלו.

ב-27 במאי 1947 תם החלק הראשון של "הסמינר", כפי שכונתה התקופה הזו אחר כך. בן גוריון החל לסכם לעצמו את המסקנות וניסה אותן על קבוצות נבחרות של מאזינים. ב-18 ביוני 1947, שלושה חודשים אחרי שהחל בסמינר, פרסם את מסקנותיו בתזכיר למפקדת ההגנה.

זהו מסמך מדהים: יש בו קווי מתאר למבנה הצבא, שיטת הפעולה וההכשרה שלו והמקורות מהם ישאבו מפקדיו. בחודשים הבאים פעל בן-גוריון, תוך מאבקים מתמידים עם מפקדי שטח, ליישום המסקנות שלו. הוא החליף מפקדים, קבע מבנים, לא היסס להדיח את מי שלא נראה לו. ההיסטוריונים מתווכחים על התוצאה, אבל לא על התהליך. הסמינר, קבע ההיסטוריון מרדכי נאור, "הוא חדר הלידה של צה"ל" (נאור וגלעדי, 1990; שלח, 2012).

זה מה שאלשיך צריך לעשות, כדי "להוליד" את משטרת ישראל מחדש: סמינר, וכל מה שנגזר ממנו בהמשך. כיוון שאיננו יכול, לצורך כך, לפרוש מתפקידו לשלושה חודשים, הוא צריך להקדיש את ימי שישי, מידי שבוע, ללימוד הסוגיות השונות לעומק. כל יום שישי סוגיה שונה. עליו להתחיל מהבסיס. לזמן כל מי שרלוונטי, ולוודא שהוא שומע את מגוון הדעות הרלוונטיות לכל נושא ונושא, ואז, לגבש דעה בשלה ולעגן אותה בתורת ההפעלה של משטרת ישראל, שנכתבת כשבעים שנה אחרי היווסדה.

מהציבור צריך אלשיך לבקש סבלנות, לשתף אותו בתורת ההפעלה הנכתבת, פרק אחרי פרק, ולבקש הערות. כל טעות שתיעשה בעתיד תידון ב"סמינר של אלשיך" והציבור יעודכן בלקחיה.

אם כך יעשה, "יהפוך המפכ"ל את הלימון ללימונדה". את השיטה הזו עוד יאמצו מנהלים רבים ובפקולטות לניהול ילמדו על האסטרטגיה המיוחדת הזו, של היחלצות ממשבר, ושימוש בו כמנוף להמראה מחדש! 

מלימון ללימונדה

מאמרים נוספים בסדרה זו:

3 thoughts on “מה שרוני אלשייך צריך לעשות, כדי להוליד את עצמו ואת המשטרה מחדש

  1. Pingback: הטעויות הבסיסיות של רוני אלשייך - ייצור ידע

  2. נפלא – זאת הדרך.
    בעבר כתבנו חלקים מתפיסת ההפעלה, הוגדרו מושגים בתורת הפו"ש,, נעשו מאצים שונים להתקדם, נכתבה תורת ההדרכה כולל מסלולים ושרוולים, התקיימו שני תרגילים לאומיים בתחום הפרות הסדר "ימים סוערים" ותרגיל שני בתחום תפיבת ביטחון הפנים במשטרת ישראל באירועי טרור וחירום " מלאכי עליון" בו המפכ"ל דודי כהן פיקד כמפקד המערכה ובכלל זה אישר תוכניות למפקדי שייטת 13 ומטכ"ל.

    אולם , בדרך כמו בדרך המשרתית.
    הווה דוחה את העתיד.
    השוטף והדחוף מכריע את המחר.
    הרמה הטקטית קובעת את סדר היום.
    ואין זמן לאסטרטגיה שיטורית לאומית.

    בזמנו הצעתי לקיים סמינר ביטחון פנים במסגרת תפיסת ביטחון לאומי במודל כנס הרצליה, תלת יומי בהובלת המכללה לביטחון לאומי, בכל תחמי הבט"פ, כולל תפיסה לשירות בתי הסוהר, הגנת עדים, כיבוי והצלה,,
    מפקד המכללה אלוף גרשון הכהן תמך מאוד וסבר שזה חיוני לעם ישראל,
    ושוב ההוה הוא השולט.
    בידי – יש חלק מעיקרי תפיסת ההפעלה של משטרת ישראל.
    אני מוכן להיות חלק מהסמינר !

  3. Pingback: איך מנטרלים מפכ"ל בחצי שנה... - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.