[מתוך האתר: Я Ответ. אין אזכור של הצלם]
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
ב- 16 לפברואר 2016, הגיע שגריר צרפת בישראל פטריק מיזונב (בתמונה משמאל, תמונה מתוך האתר: La France en Israël) למשרד החוץ. הוא נפגש שם עם ראש המערך המדיני אלון אושפיז, ועדכן אותו בדבר וועידת השלום הצרפתית המתוכננת לקיץ.
בפגישה סקר השגריר את עיקרי היזמה. ראש המערך המדיני כתב דו"ח והעביר אותו הלאה בהתאם לפרוטוקול.
ב 1 ליוני 2016, דיווח אריאל כהנא במעריב, כי "במטה לביטחון לאומי, במשרד החוץ ובלשכת ראש הממשלה, פתחו בהתייעצויות קדחתניות, על מנת לגבש אסטרטגיה כלפי הוועידה".
נפתלי בנט, רוצה שימונה מזכיר צבאי לקבינט, על מנת להגביר את מעורבותו של הקבינט בנושאים הטקטיים שעל הפרק. לכלל הנושאים האחרים, שלהם לא צריך מזכיר צבאי, נראה כי בנט דואג פחות...
יש לי רק שתי שאלות...
במשך 106 הימים, שחלפו בין הצגת היזמה הצרפתית במשרד החוץ, ועד לפתיחת הדיונים הקדחתניים בלשכת ראש הממשלה ושר החוץ, כמה דיונים נערכו בנושא ברמת המל"ל? וועדת החוץ והביטחון, הקבינט? ראש הממשלה?
מה חושב מר בנט על מספר הדיונים הנ"ל, ועל הצורה בה נערכת מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים שמציבה מדיניות החוץ האירופאית לפתחה?
[מתוך האתר: Political Forum.com, לא מוזכר שם היוצר]
לא כל כך הבנתי, מדוע יש טענות על הדיונים המאוחרים במל"ל. נתניהו הוא שקבע מה ייעשה, ולכן כל הדיונים במל"ל מיותרים לחלוטין. כל עוד ההחלטה נקבעת לפני הדיונים או ללא קשר אליהם, המל"ל ימשיך להיות דחליל, כפי שהיה עד עכשיו.
ומה מונע את המל"ל מלהכין שיעורי בית ליום פקודה?