הליניאריות של אבטחת מצעד הגאווה

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עם התפרסם מסקנות וועדת הבדיקה של אסון האבטחה במצעד הגאווה, אנו יודעים יותר על כשל החשיבה שיצר אותו, ושקיים גם במסקנות הוועדה הבודקת, שהותירה את מפקד המחוז בתפקידו ו"העיפה" את אנשיו. מסתבר כי מפקד המחוז לא ראה את אבטחת האירוע כמכלול הוליסטי, שיש להנהיגו מלמעלה כמכלול אחד; אלא כרסיסי תפקידים שניתן לפזרם בין גורמים שונים הכפופים לו, מבלי שהוא יפקד ישירות על האירוע.

זוהי בעיית הבעיות של המשטרה. המבנה הארגוני הבלתי אפשרי שלה, שבהיעדר תורת פעולה סדורה משתלט על דרכי הפעולה בשטח (וגם את התרבות הארגונית, אבל זה נושא למאמר נפרד...).

חוץ ממפקדי התחנות, היו עד היום רק שני מפקדי משטרה אמתיים במשטרת ישראל בדרגת ניצב: מפקד מחוז ירושלים ומפקד מחוז תל אביב. הם ניהלו בעצם תחנת משטרה גדולה. משמע, יחידה משטרתית אורגנית, שיש לה גבולות טבעיים, שעובדת עם ראש עיר אחד ומתמקדת בצורכי אותו יישוב שבו היא ממוקמת. כל יתר מפקדי המשטרה - מפקדי מרחבים ומחוזות - הם מפקדים וירטואליים, שאין להם קשר ישיר עם האזרחים ופרנסיהם ועם אירועי היום יום של המשטרה. אלה מפתחים לעצמם יחידות מבצעיות, מפריעים למפקדים הטריטוריאליים בתחנות לעבוד, בכך שהם מאלצים אותם לתת את תשומת לבם למעלה, במקום לשטח למטה, ומתחרים על תשומת לבם של ראשי הערים והמועצות ועל הקשב התקשורתי (גם ברמת התחנה אחראים מפקדים לעתים על מספר יישובים, בעיה בפני עצמה הראויה להתייחסות נפרדת).

מפקדי התחנות אינם מתמרדים, כיוון שמהר מאוד גם הם נשאבים למעלה, ל"בית הלורדים", ויכולים לעולל לחבריהם שבשטח את שעשו להם...). זו הסיבה שמעולם לא התפתח שיח מקצועי בקרב הקצונה הבכירה. בניגוד לרובן המכריע של משטרות העולם, שבה יש מפקדי משטרה (Police Chief, Sherif, Commissioner), רוב פיקוד המשטרה היא וירטואלי! מעין גנרל צבאי ללא גייסות...

מפקדי המחוזות בירושלים ובתל אביב עובדים בפרך (כמו מפקדי תחנות אמתיים) בעוד יתר חבריהם, מפקדי המחוזות האחרים, משוחררים מעבודה אמתית ופנויים לעיסוקים נוחים יותר (כמו למשל, יצירת לובי לקראת התמודדות עתידית על כס המפכ"ל. זו אחת הסיבות, אגב, שברוב המקרים, מפכ"לים אינם מתמנים משני המחוזות הללו). את העבודה עושים "העבדים השחורים" בתחנות, ואת מלאכת הפיקוח (וההצקה) עושים המרחבים.

אז מה הטעם להיות ניצב אם אין לך גדודים של קצינים בכירים ואם אין לך יכולת לגלגל את העבודה למטה? הלך המנגנון המשטרתי ויצר מרחבים, הנשלטים על ידי גנרלים, המחלקים ביניהם שטח רציף והומוגני לטריטוריות נפרדות של שטח וסמכויות פעולה. כך הופך ניהול כולל לתת ניהול ולעיסוק בפרטים, עד שהמכלול הולך לאיבוד, ונוצרים "חורים שחורים" ברווחים בין תתי היחידות (לא בכדי התבצעה צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים ב"תפר שבין הארמיות, השנייה לשלישית).

כשהטריטוריות מחולקות (וגם האחריות) והמחוז יכול לנוח, ניתן להבין מדוע גם הימ"ר המרחבי סבר (בטעות), שאת עבודת המודיעין שלו ניתן לגלגל למטה, אל "הפועלים השחורים" שבשטח.

בסוגיה זו היטיב להתבטא סגן ניצב בגמלאות בועז גוטמן בתוכנית הטלוויזיה "הפטריוטים" בערוץ 20 (בהקלטה למטה): "כך התחלקה ירושלים שוב. לא מספיק חלוקת ירושלים לערבים ויהודים, לשמאלנים ולימניים... יש חלוקת ירושלים גם לגזרות ולקטעים: רחוב יפו מס' 30 עד 60 זה קטע אחד באחריות מרחב אחד, ורחוב יפו מס' 60 עד 90 זה קטע אחר באחריות מרחב אחר... אני חייב להסביר לכם איך המשטרה עובדת: אם למשל יש גופה בלילה במרחב ירקון, כדי שהסטטיסטיקה (הפלילית) לא תעלה במרחב, הניידת זורקת אותה לטריטוריה של מרחב יפו, ואז הגופה לרשמת לחובת מרחב אחר..." (גוטמן מכוון פה למקרה של פרשית רצח ידועה במחוז תל אביב, המוכרת היטב לשוטרים שבינינו...):

https://www.youtube.com/watch?t=143&v=YqiSAzwQyUk . כך קבע משחק ההיררכיה המשטרתית את גורלה של שירה בנקי. אם האסון הזה יחדיר סוף סוף למוחם של אלה הממונים על הרפורמות, שעודף היררכיות יוצר פיקוד עצלן ומערכות מפוצלות, והוא יכול להרוג, אולי ניתן יהיה לומר - לפחות בהקשר של האפקטיביות המשטרתית העתידית - שקרבנה לא היה לשווא...

[לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

3 thoughts on “הליניאריות של אבטחת מצעד הגאווה

  1. רזיאל יחזקאל כתב בפייסבוק:
    לא מדויק, מחוז ירושלים כולל בתוכו את כל אזור בית שמש והמושבים מסביב, את מבשרת ירושלים ועוד. לכן לא מדובר בישות עירונית אחת אלא במספר ישויות עירוניות.
    כך גם מחוז תל אביב הכולל בתוכו את מרחב איילון בו הערים חולון ובת ים. במרחב ירקון כלולות הערים תל אביב הרצליה ורמת השרון. ואילו מרחב דן כולל בתוכו מספר רב של ישובים וערים. כולל רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, גבעתיים, קריית אונו, גני תקווה, סביון-גני יהודה, יהוד מונסון ואור יהודה.
    יותר מכך, מחוז תל אביבי משתרע על פני שני מחוזות של רשויות אחרות, הוא עובד מול פרקליטות מחוז תל אביב ופרקליטות מחוז מרכז גם יחד. כך גם לגבי מחוזות משרד הרווחה, משרד הבריאות ועוד.
    לחלוטין לא חלוקה של ממ"ז אחד מול ראש רשות אחת.

  2. פיני ידידי,
    הבעיה יותר עמוקה. כל המבנה המשטרתי כפוף לשיקולי קידום ושכר. כלומר כפוף לטובת חברי הארגון ולא לטובת הלקוחות (תושבי המדינה/העיק/השכונה).
    שרשרת הפיקוד פשוט בלתי סבירה במידה קיצונית המביאה לזחיחות הדעת, אי קבלת אחריות אמת וזלזול בנקודת הקצה שבה נמצאים מעט שוטרים והרבה לקוחות בלתי מרוצים.
    יכול לתאר לעצמי כיצד התנהלה אישור התוכנית. (הייתי שם הרבה פעמים). יכול לשער שטובת הצועדים לא הייתה בראש סדר העדיפויות המשטרתי של משתתפי הדיון ואחר כך של התנהגות השוטרים במצעד.
    בניגוד לדעתך, כפי שפורסמה אני סבור שוועדת הבדיקה הקלה עם הקצינים. בשורה התחתונה נרצחה ילדה. רצח מיותר שהיה עשוי להימנע על ידי המשטרה.
    נעים לי לקרוא אותך. חבל שלא תמיד לקחו אותך ברצינות הראויה במשטרה. ממש חבל!!
    אבי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *